החשד להונאות בחברת וסטו מוערך ב־4 מיליארד דולר

כ־4 מיליארד דולר, זה הסכום שכעת נבדק בקשר למכתבי האשראי המזויפים, לכאורה, שנתנו משקיעים למבטחים עבור ביטוחי משנה — עסקאות שנעשו באמצעות הפלטפורמה של חברת וסטו (Vestoo). מרבית המכתבים, שזויפו לכאורה, היו של בנק סיני מוביל, שככל הנראה לא היה מודע לכך. וסטו עצמה טוענת כי אינה יכולה להגיב על היקף הסכום המעורב בהונאה, לכאורה, מאחר שהנושא עדיין בבדיקה.

סיפור ההונאה, שהתרחש במערכת הטכנולוגית של וסטו — שמתווכת בין חברות ביטוח לבין מבטחי משנה — נחשף ביום חמישי האחרון כאשר אחד ממכתבי האשראי שנבדק התגלה כלא אמיתי. החשיפה גררה את החברה למערבולת שהובילה לבדיקה מיידית של מכתבי אשראי נוספים, שהנפיק אותו גוף, וגם לבדיקה כוללת של כל מכתבי האשראי שהוציאה החברה.

וסטו הוקמה ב־2018 בידי יניב ברטלה, בן ציקל ואלון ליפשיץ, שכל אחד מהם מחזיק בכ־24% מהמניות. הרעיון מאחורי הפלטפורמה של החברה הוא לחבר בין חברות ביטוח לבין משקיעים מוסדיים בשוק ההון, שמעוניינים לשמש מבטחי משנה, בתמורה לתשלום עבור הסיכון שייקחו על עצמם.

מדובר במודל ישן בעולם הביטוח, שבמסגרתו מוכר המבטח חלק מהתחייבויותיו לגוף עם כיסים עמוקים, ושניהם חולקים את עלויות התשלום למבוטח במקרה של אירוע ביטוחי. המודל הוותיק הותאם לעידן הטכנולוגי, והפלטפורמות שפותחו — דוגמת זו של וסטו — נמנות כיום עם תחום שנקרא אינשור־טק. מדובר, בעצם, באתר שבו מבטחים ומבטחי משנה מוצאים זה את זה באמצעות תוכנה שפיתחה וסטו לבחינת הסיכונים בענף.

עולם הביטוח פועל באמצעות כמה מוקדים. חברות הביטוח מוכרות ביטוחים ללקוחות, שהופכים למבוטחים שלהן, וכדי להבטיח את יכולת העמידה שלהן בתשלום, במקרה של הפעלת הפוליסה, נדרשות החברות לרתק הון, שהיקפו נקבע לפי דרישות הרגולציה. כדי לפנות לעצמן הון, שיאפשר להן להשקיע בגיוס לקוחות חדשים ובמכירת פוליסות נוספות, כדי להפחית את הסיכון, פועלות חברות הביטוח בשני אפיקים. אחד הוא האפיק שבמסגרתו הן רוכשות ביטוחי משנה מחברות ביטוח אחרות, ולרוב מדובר בענקיות של ממש החברות כמו סוויס רה (Swiss Re) ומוניק רה (Munich Re). האפיק הנוסף הוא מכירת חלק מהסיכון שמגלמות הפוליסות למשקיעים פיננסיים חיצוניים. המשקיעים האלה — לרוב בתי השקעות, קרנות גידור וחברות ביטוח אחרות — רוכשים מוצר שנקרא "סל ביטוח" — ונהנים מתשלום שהוא מעין ריבית. אולם כדי לרכוש את הסיכון מחברות הביטוח, על המשקיעים הפיננסיים הללו להציג ערבויות, שאותן הם נוטלים מבנקים.

וסטו מנהלת פלטפורמה המתווכת בין חברות הביטוח לבין המשקיעים הפיננסיים האלה, ואמורה גם לוודא שהעסקאות בין הצדדים מתנהלות כשורה. פירוש הדבר, בין היתר, הוא לוודא שרוכש הסיכון הביטוחי הצטייד בביטחונות המתאימים. בעגה המקצועית הביטחונות האלה נקראים Letter of Credit, או בקיצור LC.

החשד שעלה לגבי וסטו הוא שמשקיעים שהשתמשו בפלטפורמה של החברה הצליחו לרכוש את הסיכון מחברות הביטוח תוך הצגת ערבויות מזויפות, שהמערכת של וסטו לא בדקה או לא זיהתה אותן ככאלה. על פי החשד, הזיופים נעשו באמצעות שיתופי פעולה עם עובדים בבנקים השונים, ככל הידוע רובם מסין. וסטו חושדת גם כי גורמים פנימיים בחברה היו מודעים לאפשרות לבצע את הרכישות באמצעות הפלטפורמה ללא LC אותנטי. החשד הוא שבוצעו עסקאות כאלה במיליארדי דולרים, בעוד וסטו נהנית מעמלה על כל עסקה כזו.

על הטכנולוגיה של וסטו, והמעורבות והאחריות שלה בתהליך החיבור בין המבטחים למבטחי המשנה, אפשר ללמוד מהמידע שמסרה לשותפות שור־טק הבורסאית (ראו מסגרת) והתפרסם בדו"חותיה לשנת 2022. בשורה התחתונה התוכנה היא סוג של "מחשבון סיכונים". אלגוריתם שמחשב לכאורה רמת סיכון לעסקה על בסיס פרמטרים שונים שמוזמנים אליו, תוך התבססות על ניסיון שהוא צובר. באופן כזה ניתן לכאורה לתמחר את העסקה והכדאיות שלה לאורך זמן.

אלא שהערכת הסיכונים הממוחשבת לעסקה, כך לפי דיווחי החברה, אינה השירות היחיד שבגינו היא גובה עמלות תיווך. "על סמך תוצאות המודל", כותבת החברה, "מבצעת וסטו אופטימיזציה למבנה הפיננסי של העסקה כך שיענה על הצרכים של כלל הצדדים". ובמילים פשוטות: החברה מעורבת בהיבטים נוספים שאמורים להבטיח את תקינות העסקה. כך היא מציינת כי נבדקים: "היבטים חשבונאיים (כמו הקלה בדרישות הון רגולטורי), משפטיים, אופרטיביים וכלכליים נלקחים בחשבון על מנת לייצר את הערך הרב ביותר לצדדים". האם אותה 'אופטימיזציה למבנה הפיננסי של העסקה' שעליה היא מתחייבת, גם כוללת את בדיקת תוקף ותקינות הערבויות? מהדיווחים לא ברור.

ככל שהחשדות להונאה יתגלו כנכונות, הנפגעים העיקריים יהיו חברות הביטוח שהשתמשו בפלטפורמה של וסטו ובקצה השני המבוטחים עצמם, שכן במקרה של התממשות אירוע ביטוחי, או אסון גדול דוגמת רעידת אדמה או שיטפונות, הם יגלו שפוליסות הביטוח שלהם — שבפועל נמכרו לצד שלישי — אינן עומדות בתנאים שהובטחו, כי אין להן כיסוי.

ההונאות שנחשפו לכאורה בפעילות וסטו הביאה את החברה גם להידרש לנושא חוקיות פעולותיה. לטענת מקורבים לחברה, משרד עורכי דין עצמאי בדק בכל הטריטוריות שבהן פועלת החברה: ישראל, ארצות הברית, ברמודה ואירופה, ומצא כי באף אחת מהן היא אינה חשופה לעבירות רגולטורית. ל"כלכליסט" נודע שהמשרד שמייצג את החברה הוא פירמת עוה"ד מיתר. במקביל בחרה הפירמה להפסיק לעבוד עם וסטו בכל הבדיקות הקשורות לאירועים האחרונים.

לטענת מקורבים לחברה, וסטו היא רק כלי שדרכו נעשו העסקאות ואין לה שום צד בעסקה. לטענת החברה, על פי החוזים שלה היא אינה מעורבת כלל בהסכמים בין המבטח לרוכש והאחריות לבדיקת הבטוחות היא על המבטח. אותם מקורבים אמרו שהחברה עדיין בודקת היכן היא יכלה לפעול ולעשות כדי למנוע מצעדים כאלה לקרות, ולא פסלו אפשרות שמישהו בחברה היה מעורב בתהליך או סייע לאותה פעילות של זיוף לקרות. המקורבים לחברה פסלו את הטענה שכל מכתבי האשראי וכל פעילות הבטוחות שנעשתה דרך החברה אינה חוקית, וטענו שהבדיקה שנעשת כיום תביא את התוצאות בזמן הקרוב . על פי ההערכה, מנכ"ל החברה יניב ברטלה אינו מתכוון לפרוש בעקבות הפרשה, והדירקטוריון אינו בוחן הוצאה שלו לחופשה או לפטרו.

הפרידה המכוערת של וסטו משור-טק - שמכרה את מלוא החזקתה בחברה מנכ"ל וסטו יניב ברטלה, מסר במייל לעובדים, לאחר ששור-טק מימשה את המניות: "שור־טק היו בעלי מניות קשים מאוד בהתנהלותם השוטפת מולנו. פעלתי באופן אישי כדי לוודא שהמכירה של המניות שלהם תהיה ודאית" אלמוג עזרלכתבה המלאה

כפי שפורסם באתר "כלכליסט", וסטו הודתה כי ארבעה בכירים פרשו ממנה לאלתר בעקבות הגילויים — ובהם סמנכ"לית התפעול ג'וליה הנדרסון, שהצטרפה לחברה רק לפני כ־11 חודשים. בתגובה שהוציאה החברה לעיתונות, בעקבות חשיפת הפרשה, היא לא הכחישה שקיימת בעיה בחברה, וכי מספר לא מועט של בכירים בחרו לעזוב אותה. "במהלך הפעילות השוטפת, עלה חשש לתקלה בתהליכי החברה ובימים אלה מתבצעת בדיקה בידי גורמי מקצוע. מספר חברים בהנהלת החברה החליטו שלא להמתין לתוצאות הבדיקה הסופיות ואנו מכבדים את החלטתם. עם סיום תהליך הבדיקה נעדכן בפרטים".

את הגיוס הראשון שלה לפי שווי חברה של 20 מיליון דולר, ביצעה וסטו באפריל 2021. הגיוס הבא, בינואר 2022, כבר נעשה לפי שווי של 300 מיליון דולר, ובאוקטובר אותה שנה החברה נהפכה רשמית ליוניקורן, כשגייסה לפי שווי של מיליארד דולר. במאי השנה, על רקע יציאה של אחת המשקיעות הראשונות בחברה, טען ברטלה כי החברה נמצאת על סף גיוס לפי שווי של 1.5–2 מיליארד דולר, וכי כבר שכרה את שירותיהם של שני בנקי השקעות לביצוע את הסבב. ל"כלכליסט" נודע כי וסטו החליטה להקפיא את התוכניות לביצוע סבב גיוס זה, שאמור היה לבשר על השלב הבא בחייה — הפיכתה לציבורית.

רשימת המשקיעים בווסטו, שעל פי אתרי מחקר ודיווחיה שלה, גייסה עד היום כ־110 מיליון דולר, כוללת מגופי ענק בתעשיית ההון סיכון ועד משקיעים קטנים ופחות מכובדים. עם המשקיעים הגדולים בחברה נמנים גודלמן זאקס, קרן ההשקעות של Santander MS&AD Ventures, קרן הסיכון Mouro Capital, קרן פרטית מקבוצת ה־Royal Group באמירויות, האנקו ונצ'רס, Black River Ventures ו־Grammercy Ventures.

אולם לצד אלה, כך עולה מבדיקה ברשם החברות, השקיע בחברה גם פעיל שוק ההון מנחם ויינברג, שהודה והורשע בדצמבר 2022 במסגרת הסדר טיעון בעבירות של שימוש במידע פנים. ויינברג, באמצעות חברת מאטג השקעות שבבעלותו המלאה, קיבל לידיו 33% ממניות הבכורה של אחד מסבבי הגיוס בחברה. לדברי ויינברג מדובר באחזקה שמסתכמת בפחות מ-1% בחברה. הסכום שהשקיע אינו ידוע.

לפי כתב האישום, בשנים 2018-2017 החזיק ויינברג במשך זמן רב בניירות ערך של כמה חברות בתעשיית מדעי החיים ובתחומי הרפואה, ועמד בקשר רציף עם נושאי משרה בחברות האלה ועם מנכ"ל חברת החיתום וההפצה שהעניקה להן שירותים. ויינברג נחשף למידע פנים לגבי הנפקות צפויות של חברות כמו אליום ומקרומדיק, ומכר את החזקותיו בהן לפני שדיווחו על הכוונה להנפיק. הפרקליטות תטען, לפי ההסדר, לעונש של תשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס. הסנגורית בתיק, איריס ניב-סבאג, תטען לפי ההסדר למאסר על תנאי ללא ביטול הרשעה. גזר הדין טרם ניתן.

מנחם ויינברג, ממשקיעי וסטו. הודה והורשע בעבירות שימוש במידע פנים

על פי תיק החברה במשרד המשפטים, כולל דירקטוריון וסטו שבעה חברים, נכון למרץ השנה. לבד משלושת המייסדים, מכהנים בו גם עמי ברלב, יו"ר גילת טלקום הציבורית; כריס גוטשלק (Gottschalk), שותף־מנהל בקרן ההשקעות הבריטית Mouro Capital, המחזיקה בכ־2.5% ממניות וסטו; פבל רומנובסקי, המכהן גם כדירקטור בסטארט־אפ סיטרי (SeeTree) למעקב אחרי גידולים חקלאיים; ואדם נוסף בשם ג'ונתן סורל (Sorrell).

בתקופה האחרונה, בעת שהגלים בשוק ההייטק מתחזקים על רקע הריבית הגבוהה, נחשפו כמה הונאות. הבולטת ביותר היא זו שהתגלתה בחברת ההייטק הישראלית ג'ונקו, שמפתחת פלטפורמות לחיבור בין חברות לעובדים מאוכלוסיות מוחלשות. עילית רז, שהקימה את החברה, עזבה אותה מיד לאחר שהתגלה כי ניפחה את המספרים ובדתה לקוחות.

השערוריה בג'ונקו וזו שעוד מתבררת בווסטו שונות זו מזו, אבל יש ביניהן גם מן המשותף — הגישה המזלזלת והנמהרת של מי שאמורים להיות אנשי המקצוע הטובים בעולם — משקיעים, עורכי דין, רואי חשבון. במקרה של ג'ונקו, רז הצליחה לעמוד בבדיקות, שהיו כנראה שטחיות למדי, שערכו גופים רבים, כולל קרנות מוערכות דוגמת אינסייט. בווסטו, ככל שהחשדות יתאמתו, החברה תיווכה בעסקאות של מיליארדים רבים, תוך שהיא מאשרת ערבויות כאותנטיות מבלי שיתעורר חשד.

השנים 2020 ו־2021 העליזות, שבהן זרם הכסף להייטק, שווי החברות נסק וכולם רצו חלק מעוגת התשואות החגיגית, גרמו גם לקבלת החלטות חפוזות. אם עד 2020 קדמו לכל השקעה בדיקות מעמיקות שנמשכו חודשים, הרי שבשנתיים לאחר מכן התחרות הגדולה על כל עסקה גרמה לקיצור הבדיקות — רק לא להפסיד אותה. יש קרנות, דוגמת טייגר גלובל, שהציעו לחברות השקעה בתוך שעות עד שלושה ימים לכל היותר. נראה כי מאז המוזיקה השתנתה, אבל לעתים הגלגל לא השלים את הסיבוב לאחור.