במקום להצטמצם, לגבות חובות כבדים מהרמאים ששיחקו בכספים שלא שלהם, לעודד את תעשיית החומרים הממששים (ולא הוירטואליים), הפד מזרים כספים נוספים להשקעות וירטואליות וליחסי ציבור ופסיכולוגיית כלכלה. זה יזרים דם לשוק למשהו כמו שנה, ולאחר מכן תגיע קריסה גדולה - קריסה שבאה בעקבות כוסות הרוח שהפד מזרים לכלכלה המתה של ארה"ב. הפתרון היחיד הוא צמצום היקפים דרסטי, הלאמה של מספר חברות משמעותיות בשוק, התקרבות לחברה סוציאלית לזמן מה עד יעבור זעם. כלכלה יש משני סוגים עיקריים - כלכלת שוק חופשית (ולעתים דורסנית כמו בארץ ובארה"ב) וכלכלה סוציאליסטית (ולעתים קיצונית עד כדי הקומוניזם של רוסיה וקובה). בשתי השיטות הכלכליות אפשר להשתמש במינונים הנכונים ובזמנים המתאים על מנת לייצב כלכלה וחברה. אף שיטה אינה 100% טובה ונכונה. מי שחשב שקריסת בריה"מ היא הוכחה לאי נכונות הסוציאליזם, צריך לשאול את עצמו מה גרם לעליית הקומוניזם ברוסיה - התשובה היא משטרים כמו בארה"ב ובישראל שלקחו את הכלכלה הקפיטליסטית לקיצוניות. וגם כלכלות כאלה קורסות ואין זו הוכחה לכך שכלכלה קפיטליסטית היא משגה, בדיוק כמו שהיא אינה הוכחה לכך שכלכלה סוציאליסטית היא הדבר הנכון. הדבר הנכיו הוא שימוש נכון בכלים החברתיים והכלכליים על מנת ליצור יציבות ארוכת טווח. לסיכום - גם כלים חברתיים משפיעים על הכלכלה בדיוק כמו שכלים כלכליים משפיעים על החברה.