על פי פרופ' ספיבק, מחקרים מראים שאפשר להקטין את הטלטלות המחזוריות באמצעות הגדלה והקטנה של הגירעון התקציבי. האם המחקרים האלה לא נכונים? או - האם אתה טוען שאין בכלל מחקרים כאלה? או שאתה מבקש מפרופ' ספיבק שיפנה אותך אל המחקרים האלה? או אולי בכלל יש חילוקי דיעות בקשר לאפשרות להשפיע דרך הגירעון? אז מה נכון? כמה זה מבלבל!! והמקרה של פרופ' קרוגמן ועצתו ליפן - האם הוא בדוק? אם אמנם כן, וקרוגמן הכשיל את יפן, מדוע זכה בנובל? או שזכה בנובל רק על מחקריו, ולא על העצות שלו?

רק פרופסור כספיבק החי, כהרבה פרופסורים במגדל שן של תיאוריות ונמנע מכל מגע מפוכח עם המציאות , יכול עדיין להאמין שהגדלת הגרעון בתקציב הממשלתי- המלא גם כך בעודפי כספים מבוזבזים התורמים להשחתת המשק- יכול להביא ברכה. המציאות, שממנה ספיבק מנסה להתעלם, מלמדת שכל הגדלה בגרעון רק מגדילה את הבזבוזים ואת השחיתות ורק מפריעה לצמיחה הכלכלית, שישראל זקוקה לה כאוויר לנשימה. הסיבה- ממשלות, גופים פוליטיים, אינן פועלות לפי עקרונות כלכליים, אלא מקריבות אותם לצורך מניפולציות פוליטיות. יתר על כן, העובדות מלמדות שדווקא הקיצוצים בתקציב, כבעת כהונתו של נתניהו, וגם לאחריו, הביאו לשגשוג כלכלי אדיר ולתוספת של 400,000 מועסקים חדשים למשק. אך למה להתעסק במציאות ולתת לעובדות לבלבל אותך, אם המוניטין שלך בנוי על פילפולים תיאורטיים ועל תפיסות אידואולוגיות שמאלניות, העושות אותך פופולרי בתקשורת ובאקדמיה.

אביה ספיבק טוען שמדיניות אנטי-מחזורית מבית מדרשו של קיינס "מקובלת כיום על מרבית הכלכלנים" (אם זה היה נכון, זה רק היה מוכיח שהרוב יכול לטעות ובגדול, כפי שאכן קרה בעבר), כל כך מקובלת, שכנראה הוא אפילו מתבייש להזכיר את שמה. האם הפרופסור ספיבק יכול לאשש את טענתו בעובדות ? כידוע לכל, התיאוריה של קיינס שהייתה אמנם פופולרית לפני כ-70 שנה, פשטה רגל לפני כשני עשורים, כשהתפשטות הסטגפלציה הוכיחה שמדיניות אנטי מחזורית והגדלת הגרעון הממשלתי, לא רק שאינם צריכים להמריץ פעילות כלכלית אלא אפילו מוסיפים לדכא אותה על ידי יצירת סטגפלציה. זאת הסיבה שכאשר חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, שהשמאל אימץ כגורו, המליץ בשנות ה-80 לממשלת יפן לאמץ מדיניות אנטי-מחזורית כדי להתגבר על המיתון החריף, התוצאה הייתה בדיוק ההפך ממה שהוא ניבא, ויפן שקעה למיתון הרבה יותר עמוק. כן, גם בעלי פרס נובל, שוגים לפעמים בגדול ! רק באקדמיה כנראה, ובייחוד במחלקה הדוקטרינרית של אוניברסיטת בן-גוריון, עצר הזמן מלכת, ותיאוריות מיושנות ומופרכות עדיין שולטות בכיפה.