7. מימד אדיר לאמת לא אתן לך ציונים אני חושב ומרגיש שמה שאת עוברת וחווה הוא אמיתי לאללה, נכון ,ודברים אלו עובר כל עצמאי שמנסה בקשיים אדירים לנהל את עסקיו בארץ הזאת, חוסר היכולת האישית לדעת הכל ולהקיף את כל התחומים הוא בילתי אפשרי ועיקר העניין הוא כמובן המלחמה ברשויות, בעובדים בבנקים ובכל הרשעים והפקידים ששכחו שתפקידם לעזור ולקדם העסק ולא לפרק אותו הלוואי ונצליח לעבור הגל הזה ואולי להמשיך הלאה ניר סלע ניר | 02.12.08 (ל"ת)
6. ושוב אותה עצה תאיר יקרה , צר לי ממעמקי נפש לכתוב לך את הדברים אבל במשחק הזה של עצמאים /עסק קטן/בינוני יש נתונים ויש כללי משחק . אל לך להפנות את כעסך אל כל הצדדים האחרים אלא להתרכז בטעויות שלכם עצמכם , אלו שנגעת בהם בקלילות ובסלחנות בפרקים הקודמים , וללמוד מהם .המדינה עקומה ותישאר כזו עם כל המגרעות , ויש הרבה כאלה , אך זו המדינה שבחרנו להילחם עליה ולצערי , גם להילחם בתוכה , אם תקשיחי מחשבתך ותאספי את הדברים שלמדתם בדרך תביני שכמעט יש לך היום כלים לצאת לדרך חדשה ולהצליח , ושום דבר לא ישתנה - רק אתם עצמכם - בגישה ולא בערכים . ושוב - בהצלחה . רמי | 30.11.08 (ל"ת)
5. בגובה העיניים תאיר יקרה. קראתי את חמשת הפרקים הראשונים ברצף.בחמישי קצת עייפתי,ההבנה והאהדה,מתחלפות אט אט במין כעס שאינני יכול לשים את האצבע על מקורו. הלכת קצת רחוק עם אובדן זכות הקיום של המדינה. אחרי קריאת הפרק השישי,יש תחושה שהכל מסביב חבר כנגדכם. לא אותה מעצבנת פרקה לכם את העסק. בהצלחה בהמשך. רונן | 30.11.08 (ל"ת)
3. ל-2. קבל ציטוט: "קשרים רופפים המעסיק מחויב לעובדיו בהמון דרכים ובכל מיני רמות. יש לו אחריות כלפי עובדיו ולהם צריכה להיות אחריות כלפיו." הכותבת אכן נפלאה. מעסיק | 30.11.08 (ל"ת)
2. למגיב 1 כנראה שכדי להיות מעסיק לא צריך להצליח בהבנת הנקרא. תנסה שוב, והפעם לאט לאט.* הכותבת הנפלאה מדברת על המחויבות שלה לעובדיה, על המחויבות של המדינה, לא על המחויבות של העובדים אליה. *אפשר להיעזר במילון קורא | 30.11.08 (ל"ת)
1. טענות סמויות לעובדים?! העובדים לא צריכים לצלול יחד איתך. מחוייבות?! על מה את מלינה? מעסיק | 30.11.08 (ל"ת)
תלויים באוויר - פרק ו': העובדים שלנו
7 תגובות לכתיבת תגובה