גן עדן של חכמה ואמת. הלוואי והיו "מהמרי" השווקים מטים אוזן ומקשיבים למילים נהדרות הנעדרות צביעות ורעות רוח. ביי

שרוב הפעילות במשק הפיננסי,היא "משחק פירמידה אחד גדול". אם-כך,צריך לתת תמריצים כדי שהמשק לא יהיה כמו "רולטה" (אחד מרוויח,השני מפסיד). יש צורך לחוקק חוקים שיתנו הנפקה בבורסה (או המשך קיום בבורסה) לחברות ,כתנאי לחלוקה קבועה של דיוידנטים ,ברמה רבעונית ,שהיא כאחוז מהרווח (למשל - 2% מהרווח ברבעון). החלוקה תתבצע על בסיס קבוע,אם החברה תפסיד,ועל בסיס אחוז מהרווח ,אם תרוויח (הגבוה מבין שניהם). כך,אנשים ישקיעו בחברות ,מהסיבות הנכונות,ולא מהסיבות שתוארו לעיל.

אכן - הבדל יסודי בין בנק שמשקיע כסף לא שלו ועליו להיות מאוד זהיר (ולשם כך יש רגולציה) ובין מוסד שתפקידו לנהל השקעות שיכול לעשות מה שהוא רוצה בתנאי שהמשקיע יודע.

מה הייתה השיטה של מאדוף? לקחת כסף מאנשים, ולשלם להם בכסף של אחרים כך בדיוק פועלת שיטת הבורסה, אנשים משקיעים כסף וממה הם מרויחים? מעליה בערך המניות שלהם, ואיך נוצרת עליה כזו? מכניסה של משקיעים אחרים, אותה שיטה רק בשינוי מסגרת אם כל המשקיעים במניות היו עושים זאת על פי חזיון מוצק של עתיד החברה, ניחא, אז היה פרעון לרווחים שעושים המשקיעים בבורסה, אבל האמת היא - שאין כלל פרופורציה, חברה שגודלת מבחינת רווחים לא תמיד גודלת מבחינת שווי וההיפך אפשר להשאיר את הבורסה אבל שהרווחים למשקיעים יהיו אך ורק מרווחי החברה שבה השקיעו (קרי, דיוידנדים) אבל הם לא ישפיעו על שווי החברה, כלומר, שווי החברה יקבע על פי נוסחה קבועה של רווחים, לבעלי המניות כמובן יהיה חלק בשווי החברה, ואם החברה תרויח הם ירויחו פעמיים גם את הרווח וגם את עליית השווי, ואם החברה תפסיד הם יפסידו פעמיים גם את ההפסד שהוא שלהם כבעלי החברה, וגם את ירידת השווי כך אנשים יקנו מניות לא על פי טרנדים ולא על פי תחזיות רעועות של אנליסטים שלא יודעים בין ימינם לשמאלם, אלא רק על פי שווי אמיתי של החברה. כי להפוך בעלות על חברות לשוק של עגבניות, הופך את החברות לעגבניות, רקובות.

2 העולמות הכלכליים מתנגשים ויוצרים כאוס במקום ערך. התאור של המחבר מדויק וממחיש לאן אפשר להידרדר כשאין בלמים לבצע של העולם הפיננסי ע"ח העולם הריאלי.

הבחור הזה פשוט מנפץ כל כך הרבה אשליות... והוא עשה את זה עוד לפני שהמשבר התחיל. יש לו בספר סיפורים מצחיקים שחבל על הזמן, אבל גם המון חוכמה. הוא פשוט חושב "מחוץ לקופסא".

שר האוצר בראון , לפני שאתה עוזב את כיסא האוצר בשן ועיין ( ראה את ההצבעות הכפולות ) תעשה מעשה טוב אחד - תלמד מהכתבה ותפעל מהר בנחישות וברגישות רק לא כלפי הבנקים כלפינו האזרחים הפשוטים.

כל מילה שלו היא חכמה צרופה והבנה מעמיקה הרבה מעבר לקיים אצל כל "מומחי " הכלכלה. האיש אבחן מבכה אחת את שורש החולי 1. הסיכון שבמינוף... 2. אי סילוק ואי הסרת והדחת המומחים הקיימים (מנהלי הבנקים וחברות השקעות) שהכניסו אותנו למצב הזה מחמדנות לשמה! וכוונתו לכולם!! (לא לחלקם) עצוב וחבל שאף אחד באמת בעמדות השפעה לא חולם אפילו לעשות לעשות רבע צעד ממה שהוא אומר. עד שלא תגיע התמוטטות נוספת וחמורה יותר כיון שאותם קובעים משולבים חזק גם בשלטון. כשהוא מדבר על כניסה לג'ונגל ללא מפה בעצם הוא אומר שאין לנו סיכוי אמיתי לשרוד את המצב הזה...

לראשונה נהיניתי לקרוא מאמר בנושא הכלכלי עם היבט פילוסופי פשוט וחודרני...מי ייתן ומפה יקום וייצא דבר...

קריאת חובה לכל מי שעוסק במקצוע הקשור בלקיחת סיכונים (ולא רק שוק ההון).