פתאום יש יותר זמן פנוי, אני רואה את הילדים, אני יוצא בשעות האור הביתה, אין יותר ויקונים באמצע הלילה עם אמריקה, אין יותר ישיבות ב-19:00 כי ככה מתחשק לבוס. לי דווקא מתאים השפל הזה. והמשכורת? לא נורא - מסתפקים במה שיש.

כיום מציעים בחיפה לעו"ד בלי ניסיון 5.5K ברוטו בלי פנסיה ובלי נעליים עבור כ- 11 שעות עבודה בממוצע. אין דבר כזה שעות נוספות, בניגוד לחוק, ושלא יחרטטו שזו "משרת אמון". בת"א מציעים ברוטו קצת יותר גבוה 6-6.5K בערך במשרדים הקטנים והבינוניים (במשרדי הענק הרבה יותר, אבל הם ממש לא המקרה הטיפוסי) בשביל עבודה עוד יותר משוגעת של 12-13 שעות ביום שיכולות להתנפח גם ליותר לפעמים (גם, ללא שום חיסכון פנסיוני למעט במשרדי הענק). העבודה מאופיינת בלחץ תמידי, ובעיקר בלריב, לריב, לריב. עם הצד השני, עם הלקוחות, עם משרדי ממשלה, כל הזמן. זו הרי מהות המקצוע. והמהות הזו מחלחלת פנימה לאוירה במשרד כמובן. כל המיליונים שנוהרים להיות עורכי דין כנראה פשוט לא מודעים לזה, או שכמוני, לומדים את זה כתואר ראשון כללי מתוך כוונה לחפש משהו אחר, ואת ההסמכה עושים פשוט כי אפשר וחבל שלא.

אם היו משלמים עבור השעות הנוספות, השכר היה מגיע לרמה סבירה ואז לא היו מבקשים מעו"ד לעבור על כל מכתב, ומזכר שיוצא מהלקוח. היום בגלל שעורכי הדין מוכנים לעבוד כ 12 שעות בממוצע ללא תשלום שעות נוספות, הם הופכים לעבדים נרצעים, שעבור משכורת ממוצעת פלוס מוכרים את שנותיהם הטובות ביותר למעבידים וללקוחות. הפיתרון: 1. להיות עצמאי 2. לעזוב את המקצוע 3. לא להיכנס למקצוע מראש

טוקבקיסטים אנא לטקבק בעברית תקינה ולא לגבב סתם "מילים יפות" כזה כאילו.

תצאו מהבועה שלכם - עורכי דין מרווויחים יפה מאוד!

הבוס המקושר מביא עבודה בקומבינות,(בדרך כלל % שימון, % גירוז, וסתם %) השכירים והמתמחים חותרים 300 שעות בחודש. רק טיפש עובד ב-10,000 נטו ששווים בסוף החודש 33 ש"ח לשעה.

אנו משרד קטן יחסית (4 עו"ד) וקיבלנו החלטה (עוד לפני המשבר ובתחילת 2008) להתייעל תפעולית ולייעל כלל שניתן את העבודה במשרד. עברנו לתוכנת קומיט ויש לנו מעקב מדויק על ניהול שעות העבודה והחיוב שלנו. משרדים גדולים או אחרים שלא יתייעלו באמת (כולם יודעים שצריך אבל הרוב, לעצרי או אולי לשמחתי, לא משנים דבר) לא יצליחו להגיע לריווחיות או איזון תפעולי ובוודאי לא יוכלו להתחרות באלו שכן.

קשה מאוד לברור את המוץ מן התבן. ישנם המוני עו"ד שאינם ראוים לייצג לקוח אפילו בבימ"ש לתביעות קטנות, שמרשים עלצמם לקחת אחריות על חייו, רק משום שהם עברו את ההסמכה המבישה של לשכת עו"ד. לדעתי, כל נושא הכשרת עו"ד בישראל ומדיניות הענקת הרישיונות לעריכת דין, הינו נושא שמבקר המדינה חייב להידרש אליו!

אני עזבתי את המקצוע. זה פשוט מביש שהמשכורות של עו"ד(ואני מדבר גם על כאלה עם כמה שנות נסיון) דומות למשכורות של מזכירות רק עם יותר שעות עבודה.