מעבר לעניין הקיצוץ בתקציב בכדי לכסות עלויות מלחמה, אני רואה כאן בסיפור את הכותרת האמיתית, הסיפור שמאחורי הסיפור... האם תהיתם מדוע אנו תמיד במצב של מלחמה? האם תמיד הגעתם לאותה המסקנה שזה בגלל הערבים ששונאים אותנו. תשכחו מזה - אנו תמיד במצב של מלחמה כי בצד שלנו, כמו בצד שלהם, יש הרבה מאוד אנשים עם אינטרס מובהק להמשך המצב. אנשים שחיים טוב-טוב ממלחמות. יצרני נשק, אנשי צבא במשכורות עתק, וכו'. תארו לכם שמחר בבוקר יוכרז כי אין יותר מצב מלחמתי ושיש שלום שלום בינינו ובין מדינות ערב. מה יעשו עם עשרות אלפי הנהנתנים הללו?

מריבית ומרווחי הון שיזם הנגיד. יש להפסיק לאלתר הורדות אלה ולפעול כפי שנהגו באירופה שם החודש לא הורידו את שער הרבית והותירו אותו על 2% בהדרגה במהלך הזמן ועל מנת לשפר את היכולת לגיוס הון יהיה צורך להעלות הרבית, פעולה שתשפר הכנסות המדינה ותתמצם הגרעון. צמצום בתקציבי המשרדים כיום רק תגביר את המיתון.

מר תבור היקר, אני עברתי את השנה הראשונה וגם את השנייה ולמעשה אני בעל השכלה זהה לשלך (תואר שני ובדרך לד"ר) . הממשלה בכל מודל מקרו סביר נמצאת בצד של הביקושים רק במודלים קומונסטיים היא נמצאת בצד ההיצע. מפעלים שחיים אך ורק על המדינה צריכים להיסגר נקודה והם לא יהיו בהיצע הנכון בשום מודל כלכלי כי מפעלים שכאלו אינם כלכליים. מעבר לכך מרבית החוזים של הממשלה אינם נפסקים באחת בשל חוסר תקציב, מכרזים שנתיים כן וספק שאינו מוכן לכך באמת צריך להסגר אין טעם להחזיק בחיים עסקים לא כלכליים. תבדוק מחקרים שונים ותמצא כי קיצוץ תקציבי אינו פוגע בצד ההיצע אז די אם הדמוגגיה הבנו שאתה מרכנתליסט שתומך בריכוזיות המשק.

נסביר שוב: כאשר ספקים נמצאים בחוזים מול הממשלה קיצוץ מצד הממשלה (שבמהותו הוא פתאומי) משבית את פעילותם. אין להם תחליפים. מפעלים או עסקים שנסגרים אינם ניתנים להחייאה, כמו שאדם מת אינו ניתן להחייאה, אלא אם ישו נמצא בסביבה. התוצאה של קיצוץ כזה, פגיעה ביחידות הכלכליות, חלקן קורס ונסגר. כאשר הביקוש מתחדש, תהליך חזרת ההיצע לקדמותו לוקח זמן שכן בניית מפעלים ועסקים מחדש היא צרכנית זמן. לכן, ההשפעה של קיצוץ תקציבי פוגעת בכושר היצרני של המשק, קרי פגיעה בהיצע. הקשר בין הפגיעה בביקוש והפגיעה בהיצע הדוק יותר מאשר מה שאתה משער.

קיצוץ תקציבי מקטין את הביקוש המצרפי ולא את ההיצע המצרפי (מודל AD-AS) ההיצע הוא היצע העבודה . התוצאה היא ירידת מחירים וירידת תוצר. אם עושים את הפעולות הבאות: קיצוץ תקציבי+ הורדת מיסים (בניגוד לשיטה שלך שתדרוש העלאת מיסים). אזי ירידת התוצר עשויה להיבלם. מוזר שמרצה למקרו כלכלה טוען שקיצוץ תקציבי מוריד את ההיצע.

קיצוץ תקציבי , יגרום להקטנת ההיצע המצרפי, פעולה בעלת השלכות אינפלציונית. כלומר, תקבל גם עליית מחירים וגם ירידה בתוצר.

אז אתה מציע שהממשלה תבזבז עוד וזה איכשהו יציל או יעזור לנו לצאת מהבור לו הכנסנו את עצמנו. ואיך אתה מציע שנתמודד עם האינפלציה שתבוא? או שזה כבר הבעיה של מחר ואנו רוצים להתרכז בבעיות של היום. האם לא כך הגענו לנקודה הזאת בדרך? איך תפתור את בעית מינוף היתר אם תזרוק עוד נזילות לשוק? קפיטליזם, כדי שיצליח, זה כמו בנשואין, גם לטוב וגם לרע.

ניתוח מצויין של המצב וכואב עד כמה שהוא נכון! מומלץ לאנשי האוצר להתייחס בחום וליישם.

ניתוח נכון וממצה של המצב. ממליץ לאנשי האוצר להתייחס לכך.

אין היום בממשלה כתובת כלכלית שאפשר לסמוך עליה