שננסה ביחד להבין מה קורה ואולי כך ננסה לצאת מהמשבר. ברור שטוקבק קצר זה ישמע שטחי אבל אנסה: כל הטבע ובכלל זה גוף האדם מתנהגים בהרמוניה מלאה, אף אחד לא לוקח יותר ממה שהוא צריך וכולם תורמים לפעילות הכללית. האדם הוא היצור היחיד שמנצל עוד ועוד גם על חשבון האחר ונוצר מצב שלכאורה אין מספיק לכולם. אם ננסה לרגע לדמיין מצב בו כולנו מנסים להתחבר ולתרום איש לרעהו, מעין ערבות הדדית, נגלה שכל אחד מקבל את כל צרכיו ודואג לאחרים. מצב כזה יכניס אותנו לאיזון עם הטבע ונוכל להרגיש סיפוק ואושר. ברור שבמצב כזה לא נצטרך הרבה דברים שקיימים כיום והם יהפכו מיותרים וכך נחיה ביתר שלווה עם יותר פנאי איכותי לעצמנו ולבילוי עם משפחתנו.

המצב היום ממש בכי רע ולא פוסח על אף אחת/ד. אני אקדמאית ונאלצת לעבוד (אחרי חיפושי עבודה אינטנסיביים מהיום בו פוטרתי) בטלמיטינג - עבודה סזיפית במשמרות שהשכר שלה הוא 20 שקלים לשעה. המוקד בו אני עובדת בנוי הן ממשוחררות/משוחררים טרייות/ם מצהל ומנשים שהועסקו כעורכות דין, נשות חינוך והייטקיסטיות בדימוס שפוטרו לאחרונה.

מי שנפגע זה לא בעיקר גברים צעירים חסרי השכלה. רוב מי שאני מכירה סביבי פוטר או לא מוצא עבודה וכולם בעלי תואר ראשון ואפילו שני ומקצוע ביד ושנים של ניסיון עצוב שצעירים צריכים לחתום אבטלה במקם לעבוד כשהם רוצים ויש להם כח וגם לא כולם זכאים

היכן אתם רוצים למצוא עבודה? רוב רובם של המובטלים הם כאלה בגלל שאין צורך במוצרים שהם יודעים ליצר, אלא שזה מצבה של הפירמה הצמודה והצמודה לה והשכנה שלה וכו' וכו'. ברוב המקרים הבעיה אינה במובטל אלא במשק בו אין דרישה, ולא משנה כרגע למה, למוצרים. עד שלא יחזרו הביקושים למוצרים לא יהיה צורך בעובדים.

אצלנו בישוב הקימו אתר העוזר למצוא עבודה , ולפרסם את בעלי העסקים הקטנים ונותני השירותים באזור. הקונספט מוצלח וחינמי ידוע לי על מספר אנשים שמצאו עבודות דרכנו. http://www.kedumim.org.il/work מי שרוצה עזרה להקים אתר דומה באזורו אשמח לעזור ושיצור עימי קשר במייל בהצלחה לכולם יורם

בארה"ב, היה בכך עילה לתביעה נגד המעסיק; אבל בלבנט, המעסיקים והמראיינים החצופים, מבקשים לדעת את גיל העובד ומצבו/ה המשפחתי. מדובר בשאלות, שאין קשר בינן לבין יכולת המועמד לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר.

שלא יבלבלו את המוח עם הנתונים. אני בת 50 עם השכלה אקדמית, והמון המון ניסיון בתחום התקשורת,ופוטרתי במחצית אוקטובר. טרם מצאתי עבודה. מה שמציעים זה ממש עלוב. כששואלים את הגיל לוקחים נשימה....מעניין שאצל הגברים זה לא כך!!! ואני עוברת כול יום על הצעות עבודה, פונה לחברים ומכרים שיבדקו עבורי, לא קבלתי פיצויי פיטורים כי הבוס שלי ניסה לסדר אותי ותבעתי אותו בבית הדין לעבודה. הייתי במספר ראיונות עבודה שלא יצא מהם כלום. מישהו שראיין אותי ניסה להיות חכם וביקש את תאריך הלידה שלי בטוענה שהוא בודק לפי הקבלה או השד יודע מה. ההצעות שאני מקבלת באמצעות אתרי האינטרנט מתאימות ברובן למשוחחרי צבא. מעניין מה יש לביבי לומר על כך. אולי אסע אליו לירושלים ואבקש שיסדר לי עבודה.

האבטלה לא פסחה על אף אחד , אני אקדמאית גרה בחיפה , ומחפשת מזה חצי שנה עבודה , ולא מוצאת . הרבה משרות תפורות מראש , והרובים בצפון לקחו את כל העבודות , כיוון שהם עובדים זולים .

לא מצאתי כלום במשך 3 חודשים ... אני לא כל כך צעיר בן 30 . לא חסר השכלה (זו לא ההשכלה היחידה שלי) . אני עובד בעבודה אחרת מרוויח שכר פעוט ... וזהו .

אין דין משבר נדל"ן בארה"ב כדין משבר לאחר מלחמת עולם, וגם כשאתה מניח שתתכונן - אתה אף פעם לא יודע כמה מחורבן המצב של מדינות אחרות, כך שלא תוכל להתכונן להאטה בייבוא\ייצוא, לא תוכל להתכונן לבוסים שרואים במשבר "זמן מצויין להתייעל" וכן הלאה. וכמובן - הדיווחים על המשבר בתקשורת גורמים לאנשים לחשוב פעמיים לפני ביצוע כל רכישה, אפילו קטנה. אז להתכונן אי אפשר, והחוזק היחיד יתגלה רק אצל מדינות שיש להן אנשים מוכשרים בעמדות המתאימות (כלל וכלל לא כמו בארץ) - שאז אפשר להגיב מספיק מהר כדי לבלום נפילה חופשית.

למרות המשברים הפוקדים ולסירוגין, פעם זה משבר נקודתי ופעם המשבר אוניברסלי, כל מדינה מוצאת עצמה עם החצאית למטה ומופתעת מחדש. לשום מדינה אין תוכנית חירום מוכנה מראש, למקרה של משברים.