תגובה למס' 11- את כבר החלטת שהיא לא תורמת. על סמך מה?יש אנשים ע ש י ר י ם שתורמים בלי הרבה רוח וצלצולים. שלא כמוך מן הסתם.........

כל ההתבטאויות הללו-מוכורת לכל מי ש"זכה" למלחמת גירושין מכוערת בבתי המשפט למשפחה בארץ-בתי מישפך. מתפרנסים מהם ציבור ענף של עוכרי דין, הם מעסיקים ממושכות את מערכת המשפט. הכל נעשה בדלתיים סגורות מבלי שאיש יבקר את המתנהל מאחוריהן. כח רב יש לצד שמחזיק בידיו רוב הרכוש והכספים, ואיש אינו פוצה פה. המלים המשפטים שנכתבים שם, ואין אוסר- הפכו בתי המשפט למשפחה בארץ לביבים.

משהו בסיפור מאד תמוה. השופט יודע שהזוג עובר על החוק כאשר הוא ממן את תשלומי המשכנתא והוצאות פרטיות אחרות מכספי החברה. למרות זאת הוא פוסק כי הנוהג לשלם את המשכנתא מכספי החברה יימשך. כלומר השופט פוסק להמשיך לעבור על החוק. אם כוונתו היא שהבעל ישלם - היה עליו לפסוק שהבעל ישלם זאת מחשבונו הפרטי.

רק כרטיס האשראי סובל משפשפת.....

שניהם בסדר גמור חיים טוב ונהנים מכל רגע כולל מהשערוריה החדשה

הגישה הנכונה היא שכול אחד רשאי לחיות את חייו כמו שהוא רואה לנכון! "נהנתנות חזירית" - מישהו מכיר אישית את האישה? היא הפריעה למישהו או גנבה ? למה שהיא לא תהנה מהחיים ? חיים רק פעם אחת ובטח לא לוקחים את הכסף לקבר, אני מסכימה שלא צריך היה לעשוק את החברה שפה דרך אגב זו התנהלות כושלת של הגבר שקורא לעצמו "איש עסקים", אבל למה חזירית ? מישהו בדק שהם לא תורמו לאגודות או מוסדות כל שהם? ומה הקשר לגידול הילדים? זה שיש לך כסף ואתה חי טוב את החיים זה לא אומר שאתה חרא של הורה - יכול להיות שהיא אמא מסורה לילדיה - נא לא לשפוט לפני שישנם כל העובדות... לפי אורה מירושלים כל מי שכלכלית שבע שירד למחתרת פן יקראו לו חזיר....

ואחר כך טוענים, מצטערים החברה הפסידה, לא היו לה רווחים, אני לא אשם שאשתי מבזבזת כל חודש על חשבון החברה 100,000 ש"ח ואני נאלץ לרשום את זה "כהוצאות החברה": תלוש שכר פיקטיבי על 28,000 ש"ח למרות שמעולם לא עבדה בחברה, הוצאות ביגוד, הוצאות אחזקת רכב, נסיעות לחו"ל וגם הוצאות על מבנים שהוגדרו ככניראה כמבנה נוסף של החברה - היינו משכנתא. הכל הולך, אחר כך אפשר לפטר את העובדים ולא לשלם פיצויים וחובות לבנקים ולטעון שפשוט נגמר לנו הכסף, מצטערים, באתם מאוחר.

אין גבול לנהנתנות החזירית שלך ואת יודעת מה בטח גם שלו. אני יכולה להבטיח לך שילדים מאושרים עם ערכים מגדלים בהרבה פחות מזה

מאוד קל ישר להפנות אצבע מאשימה לעבר האישה "הבזבזנית". נראה כי על פניו האישה נשפטת על כך שהחיים חייכו אליה, וגם לא ממש צריכה להתנצל על זה, זה הכסף שלה והיא תחליט מה לעשות איתו, הם נשואים 20 שנה ואם זו הייתה כזו מגפה בעלה לא היה נשאר כל כך הרבה זמן.. נורא קל להעלות את טיעון הבזבזנות שמדברים על חלוקת שלל.. חוץ מזה אני בטוחה שאם נבדוק באיזה רכב נוהג הבעל, אילו מותגים נמצאים אצלו בארון מהם התחביבים האישיים שלו, היכן הוא שוהה שהוא בחול ומהן ההוצאות שלו נמצא בן אדם שלא בדיוק חף מפשע הבזבוזים. אם העסק הוא של שניהם אזי החלוקה צריכה להיות שווה, ולעיניין אם היא בזבזנית או לא לא אמור להיות משקל... אפשר להפסיק להיות צבועים ולהעביר ביקורת על אחרים..

אני גרושה שלא מאשרים לי משכנתא כדי לרכוש דירת 2 חדרים . והיא עוד עוד מתלוננת לא מספיק לה אשמח אם היא תעזור לי אולי ממנה תבוא הישועה

מי שטרם הבין אולי עכשיו ישכיל להבין איפה אנחנו חיים... מדינה בה מרווחים בשקלים ומוצאים בדולרים - רק אלפיון עליון יכול לשרדות כאן. נקווה לטוב ב 2,010 :-)

האם זה חוקי? ולי עושים צרות עם מטפלת פיליפינית לאבא בן 98

היא דואגת רק לעצמה שידאג לכך שהכספים להוצאות של הילדים יגיעו לילדים ולא לאמא אם איכפת לו מהילדים שלו שידאג שהכסף יגיע לשימושם ישירות ולא דרכה

זה ממש עצוב לחשוב כי יש אחת שיש לה כל מה שהיא רוצה וחושבת רק על עצמה אני שיש לי ב"ה כסף למחיה חודשית ממוצעת, עוד תורמת מכספי לנזקקים ולא חושבת רק על עצמי. בכסף הרב שיש לאותה גברת ניתן לסייע לעיתים גם לנזקקים ולא לקנות ולבזבז על דברים מיותרים. זו זכות גדולה לסייע לאנשים שמזלם לא האיר להם פנים, ולגברת זו תיהיה זכות בעולם הזה ובעולם הבא.

לפי דעתי

הוא לא אמור לשלם קצת מס על זה - וכמה שנים אחורה? ומה זה החרטא של משכורת לאישה, למרות שעיקר התעסוקה שלה זה שופינג?

זה לא שהיא קידמה מכירות. חוץ מזה אחרי הכתבה למעלה זה משובב נפש עדיין לקרוא את התגובה הזאת. אפשר להחזיר קצת שפיות לחיים אחרי נהנתנות חסרת מעצורים ומיותרת. הבזבוז אכן חולני ביותר.

הוא כבר רגיל למסעות קניות שכאלו

רגע אז להכין את המזומנים כדי לקנות את הספר? בושה שמפרסמים

אתה צריך לקרוא את גבר נשוי לא את אשה נשואה...

הגיע לו. אבל השבוע בפעם הראשונה בכיתי בגללו. קראתי את ספרו של צביקה עמית אישה נשואה והתחלי לבכות תוך כדי קריאה. עמית מתאר את היסורים של גבר שנבגד ונזנח על ידי אשתו. אמנם לא בגדתי אבל אני זו שעזבתי והוא ממש כמו הגבר בספר התחנן שנשאר, והתמונות של אז והתחינות שלו צפות ועולות ואני שואלת את עצמי כשהתרחקתי יום אחרי יום, חצי שנה לפני הפרידה, והוא היה בוהה שעות מול הטלויזיה, האם גם עליו עברו הייסורים האלו? גם הוא תמיד היה בצל הקריירה שלי, גם הוא הרגיש לוזר? נגע בי עמוק הספר הזה. ערכו מבחינתי בכך שהוא מבחינתי, מכניס את הקוראת בו לתוך עולמם הרגשי של הגברים. פתאום את מגלה מה נמצא מתחת למעטפת שהגברים עוטפים הם את עצמם. אותי זה ריתק, כי הרי מעטים הספרים אם קיימים בכלל שמכניסים את הקורא לתוך הרגשות הכמוסים של הגבר. גברים, מצד שני, ודאי ימצאו עצמם שם. זה ספר סוחף בכל קנה מידה. נקרא בנשימה אחת

איזה ערכים אתה סופג בחייך, בזמן שלאורך כל תקופת הגדילה שלך אתה מוקף בהורים כה חומרנים ורקים כאלה....פשוט עצוב לשמוע את זה.

הגרושה הטריה שלום, הייתי מעונין להכיר אותך עושה רושם שאני מאוד יהנה איתך לא משנה גיל, משקל, אופי כלום (-: צרי קשר דרך התגובות. רוני