יש כל כך הרבה מעצבים שלדעתי אם לא פחות טובים ואף יותר מברוך נאה וכו'...שפשוט לא מקורבים מספיק ליחסי ציבור. מי החליט שהשמות של חברות הפרסום ו/או המעצבים שצויינו הם ה"מובילים"? או אוטוריטה לקריאטיביות? מיכה

הם פשוט דיקלמו בע"פ את שמות אלה שמייחצנים את עצמם מהבוקר עד הערב יש לי כבוד אל כולם - אבל רק בתחום הפרנסה. הקמתם מפעלים לתפארת שמפרנסים לא מעט אבל לא אתם האנשים להשיק - לא אסטרטגיה ובטח שלא קריאייטיב

מנהלי השווק לא באמת בחרו מי הכי טוב אלא פשוט זורקים שמות. מה שהנורמה מכתיבה להם. זה מה שיפה בשוק- למנהלי שווק בישראל אין שמץ של מושג בפרסום וזה עצוב בעיקר לאנשי הקריאייטיב. אגב, התעוזה בלקחת משרד גדול היא שווה לזו של משרד קטן כי בשניהם אנשי הפרסום בפועל של הקמפיין הם די צעירים.

כולם יודעים שברוך נאה מספר אחד!

אולם חלקם מותגים בלבד. פרומרקט לדוגמא ממזמן לא מספקת את הסחורה בתחום הקד"מ. הם פשוט מנצלים את זה ששיווק בחברות הגדולות מנוהל בתקציבי ענק ונמצא בידי אנשים מעירים , לא מנוסים וחסרי אחריות.

אסטרטגיה ושווק לא בונים בקריאטיב... וגם לא ביח"צ. מה עם יועצי אסטרטגיה, מחקר, תכנון , שווק?

בעולם התוכן הזה יש לא מעט אנשים "חושבים" שלא עובדים תחת משרד פרסום, משרד עיצוב או קריאייטיב, אך מבצעים עבודות ייעוץ הדורשות חשיבה (מסכים עם דבריו של יוני סער), ראו דוגמת יוסי בר-אל, ארז מנהיימר ועוד. במקרים רבים ההצלחה נמדדת בתוצאות האמיתיות עבור הלקוח ולאוו דווקא בחשיפה התקשורתית הנלוות למהלך.