ישבו שופטים, וכל מה שהם חשבו זה כיצד להקל על הקריירה של עורכות דין שעובדות עד שעות מאוחרות (הבנות והנכדות של השופטים שישבו בדין). הגדילה לעשות במיוחד השופטת ארבל (שאלוהים יודע מדוע נתמנתה למשרה רמה כל כך) שהציעה לאפשר ניכוי של חוגים לילדים בערב כאשר ההורים נמצאים עדיין בעבודה. פסק הדין שגוי מיסודו, ולא יעזרו כל הציטוטים בפסק הדין של "מומחים" שגם הם עורכי דין שרוצים ליהנות מההטבה. הזעזוע למערכת המס צפוי להיות גדול יותר מנושא הילדים - אנשים ידרשו ניכוי הוצאות נוספות, עוזרת בית, מוסך, אוכל, וכל ההוצאות שצריך להוציא כי נמצאים בעבודה (אם לא הייתי עובד הייתי מחליף שמן בעצמי לאוטו, ומכין לי אוכל. בגלל שאני עובד אני צריך לשלם לאחרים שיעשו זאת. בדיוק כמו טיפול בילדים).

ויש בזה משהו. אם מכירים בכל הוצאה בפני עצמה אולי יש צורך לשקול לבטל את שיטת נקודות הזיכוי.

בחישוב מהיר עולה כי ההטבה להורים עם הכנסה נמוכה באה לידי ביטוי בכמה עשרות שקלים ואילו להורים בעלי הכנסה גבוהה, במאות עד אלפי שקלים. מה גם שכמו בדוגמאות אחרות גם כאן הורים עשירים יכולים להוציא יותר על רכיב זה וכך לקבל "סיבסוד" גבוהה יותר - למשל גן פרטי יקר לעומת גן ציבורי. העושר עובר כיתרון לדור הבא. לדעתי הזיכוי צריך להיות רגרסיבי - מי שמרוויח עד סכום X יקבל זיכוי באחוז מסוים, מעבר לזה האחוז ירד על להעלמותו. בינינו מי שמרוויח 20,000 ש"ח לחודש יכול לשלם 2,000 ש"ח לגן בלי שזה ישנה את השיקול לצאת לעבודה או לא. מי שמרוויח 4,000 ש"ח בוודאי שזה משנה עם עיקר השכר הולך ממילא על הוצאות טיפול בילדים