פתחו עשרות הוסטלים ברחבי העיר. אתה מסתובב בעיר או בקניון ואתה רואה רק חולי נפש . אין שום פרופורציות . בדיוק כמו בעליה. שבערים אחרות עשו חשבונות של יחסי אוכולוסיה כדי לא להפר איזון ולפגוע בתושבים הקיימים בחדרה פתחו את השערים לכל דכפין ועכשיוכל מי שיש לו קצת שקלים עף לפריפריה ומה שנשאר זה גועל נפש.

אף אחד לא רוצה NIMBY אז זורקים אותם לפריפריה שלא יראו ולא ישמעו אותם.

הנה למדנו כי העירייה מתנהלת כגוף עיסקי החושש לירידת ערכו הנדל"ני עם כניסת נפגעי נפש לאולם הארועים. הרי מדובר בנפגעי נפש תושבי העיר והסביבה אין מדובר ב"ייבוא" מסין של אזרחים. כך נוהגת עירייה? נראה לי שחסר לראש העיר ופקידיו מספר פגישות עם עובדי אגף הרווחה ומרפאת בריאות הנפש, כך שיבין את צרכיהם ומצוקותיהם. בושה וחרפה על היחס של העירייה. גם הם ומשפחותיהם תושבים בעלי זכות בחירה. גועל נפש של התנהלות.

גם לפגועי נפש יש צרכים חברתיים אבל מה עושים כאשר החברה והרשות המקומית דוחה אותם? שום דבר לא השתנה בעיר המרושעת הזאת מאז עזבתי אותה.

לרוב הם מפסידים כי אינם מגיעים מוכנים והחומר המוצג שלהם איננו מקצועי. "אטימות נוסח חדרה"מתאים לכל ההתנהלות של העירייה מהעומד בראשה ועד אחרון העובדים.