1. כאשר ה-$ יורד היצואן מפסיד כסף. הוא מוכר ב-1$ מקבל 3.5 במקום 4.5. השכר בשקלים נשאר אותו דבר כך שהוא מרוויח פחות או מפסיד. 2. מאחר ועסק לא יכול להפסיד לאורך זמן (בעיה תזרימית והבנק לא יתן אשראי) העסק יכול להגיע לפשיטת רגל (יש כמה עסקים שזה כבר קרה להם). 3. כשעסק פושט רגל הוא מפטר עובדים כך שה-$ הנמוך מגדיל את יכולת הקניה אם יש לאזרח כסף לקנות. 4. מכיוון שרוב היצוא מישראל מבוצע לארה"ב הרי שגם אם העסק לא מפסיד כסף ולא פושט את הרגל הוא מרוויח פחות ולכן משלם פחות מיסים וכתוצאה מכך הכנסות המדינה קטנות. 5. כאשר הכנסות המדינה קטנות יש 3 אפשרויות: - לא לתת כסף לתרופות, נצרכים וכד'. - להעלות מיסים כדי להגדיל את הכנסות המדינה - לבצע את 2 הפעולות (התשובה החביבה על נערי האוצר). הגדלת המיסים מקצצת את כושר הקניה של האזרח שלכאורה עלה כתוצאה מירידת ה-$. התוצאה? משק לא תחרותי. שמאבד לקוחות ושיגדיל את האבטלה. העיקר שגאוני כלכלה כמוך ירכשו עוד טלוויזית LCD ואחר כל שיפטרו אותם יבכו שהם נתנו את הנשמה לעסק וזה ההנהלה הטיפשה שלא עשתה את חלקה.

הייצוא הישראלי נחנק. יש משבר עולמי אבל התנהגות משרדי הממשלה ובנק ישראל היא שמן למדורה כשהם תורמים להחמרת המצב. יצואנים מפסידים ומפסידים כבר שנתיים ויותר. אנשים מפוטרים מידי יום והולכים הביתה. מפעלים אחרים נסגרים. דווקא המפעלים הקטנים והבינוניים הם שמתים ראשונים. המדינה איבדה את השכל הישר. היצואנים משלמים מסים, מעסיקים אלפי עובדים ותורמים לצמיחה שכולם נהנים ממנה. בעקבות המשבר ואי העשייה, יעלה הרבה מאוד כסף למדינה לשקם את החורבן שהיא זורעת. פתאום נגלה שהיה יותר קל ונבון לתמוך מעט ביצוא בתקופה הקשה הזו מאשר לשכנע יזמים מקומיים וזרים להקים כאן מחדש מפעלים דבר שלוקח שנים.

אבל אל תטעה לרגע, סטנלי פישר הציל את היצוא הישראלי היום, בדיוק כמו שהוא הציל את המשק הישראלי מהאינפלציה בשנות ה-80...חבל שלא נותנים ליותר אנשים כמותו את המושכות.

למרות העובדה שיצואנים אכן מפסידים כסף בגלל דולר נמוך, לא צריך לשכוח כי הדבר מיטיב מאוד עם ישראלים ומגדיל כוח קניה של ישראלים דבר שבוודאי משמן את גלגלי הכלכלה ויוסיף מקומות עבודה. כ"כ, יצואן לא ימהר לפטר עובדים שכן הוא עדיין צריך לייצר לייצוא. כך שדולר נמוך לא רק שלא פוגע אלא גם תורם לכלכלה. מספיק כבר עם ראיה צרה צריך לראות את העניין בראיה רחבה.