מתי ההגיון יחזור אליך ולפסקי הדין שלך....

שימו לב מה קורה בתקופה האחרונה, דווקא אלה שמקבלים מהבנק הלוואות בסדר גודל של מיליון ש"ח ואח"כ עוד מיליון ש"ח אשראי, הם אלה שמגיעים לפשיטת רגל ואחרי פשיטת רגל קיים סיכוי קטן מאוד שהבנק יקבל את החזר ההלוואה. אז צריך לשקול טוב טוב את סכומי האשראי ולמי נותנים את זה ובכפוף לאלו בטחונות. הכל במידה.

צודקת עו"ד דליה טל ותמוהים דבריה של כבוד השופטת ברון. בדיקה במאזני הבנקים יראה כי סכומי האשראי שהבנקים העניקו לא פחתו. אפילו עלו. מאידך, יש הבדל בין לקיחת סיכון מחושב עם שיקול דעת לבין זניחה של עקרונות מקצועיים של מתן אשראי ומעקב אחריו. ראשית, אני מזכיר כי חלק ניכר מהאשראי שניתן בשנים האחרונות ניתן על ידי גורמים מוסדיים מחוץ למערכת הבנקאות. ניתן לבדוק באיזה חלק של נותני האשראי חלה ירידה. שנית, לא צריך לדבר באופן גורף אלא להביא דוגמאות להמחשה. בנקים נותנים אשראי לאחר בדיקה מקצועית לפיה רמת הסיכון של הלווה הולמת את האשראי המבוקש (לאור ניסיון קודם ובדיקת העסק), נדרש לבדוק את התוכנית העסקית של הלקוח ואת יכולת ההחזר שלו, הלווה נדרש לספק בטחונות סבירים ולאורך מתן האשראי נעשית בדיקה תקופתית כדי לעמוד על שינויים עסקיים שחלו אצל הלווה במהלך חיי האשראי. לפיכך תמוהים דבריה של כבוד השופטת שדיברה באופן גורף ועוד הגדילה לעשות בשזירת איום מרומז על הבנקים. אני מבקש להזכיר כי אין שותפים לבנקים ברגע שאשראי שנלקח - אינו מוחזר. הריבית שנגבתה מאשראי שלא הוחזר איננה קיימת בפועל. אם נגיד בנק ישראל איננו מתערב בשיקולי הבנקים למתן אשראי, מדוע עושה זאת נציגת הרשות השופטת?

למה לא משלמים ריבית על יתרות זכות כהתנהלות בשיגרה.הבנקים מוגנים על ידי הממשלה לא יתנו להם לפשוט רגל .במקרה של הפסדים יאשרו להם להעלות עמלות,מספר העמלות והקפם אין תקדים במערכת הבנקאות העולמית.אכן הבנקים רוצים להרויח בעמלות במקום היעוד מתן הלואות.