אתה עומד באמצע המדרחוב בירושלים ומנגן בגיטרה. אני עובר במקום ושומע את נגינתך. אתה יודע מה, יותר מזה: אני בא כל ערב ויושב בספסל ליד ושומע אותך מנגן במשך שעתיים. זכותך לדרוש ממני כסף? לא! לא, לא זכותך לדרוש כסף עבור לחיצת יד! מאיפה בדיוק הגיעה הזכות הזו? נפלה משמים? החברה האנושית מחליטה איזה זכויות יש לאיזה אנשים. אלה החלטות של בני אנוש והם יכולות להשתנות, צריכות להשתנות, ואכן משתנות, לאורך השנים, והסיבות לשינוי הן רבות, וביניהן טכנולוגיות. הדוגמאות שלי מנסות להראות בדיוק את זה. כמו שהזכות לשעבד מישהו אחר (אם צבע עורו שחור) היתה פעם נתונה למי שיש לו מספיק כסף (וצבע עורו לבן), ואח"כ הזכות הזו נלקחה ממנו (בהחלטה קולקטיבית של בני אנוש), ככה הזכות לדרוש כסף על מוסיקה שאתה מנגן פעם לא היתה קיימת, ועכשיו היא קיימת, ובעתיד (הקרוב, לדעתי) היא שוב לא תהיה קיימת. אני מניח שהסיבה שאתה חושב שאסור להוריד מוסיקה שלא קנית, היא שאתה חושב שמי שיצר את המוסיקה הזו, אז היא הקניין שלו, היא שייכת לו, ואם היא שייכת לו אז מותר לו להגביל את מתן המוסיקה הזו רק למי שמשלם כסף. יש כאן כל כך הרבה הנחות שאני ממליץ לך לבדוק אותן שוב ושוב. במרכזן נמצאת זכות הקניין, שכל כך מקודשת בחברה המודרנית. תזכור שהיא לא נפלה משמיים. והיא גם לא נמצאת כאן משחר האנושות. ולא על כל דבר ראוי שתהיה לך זכות קניין. למשל במדינת ישראל אין לך זכות קניין על הקרקע שעליה עומד ביתך שקנית בכסף מלא (ככה זה כרגע. יש הצעה לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שתשנה את זה). אז באותה צורה, ממש ממש לא ברור שצריכה להיות לך זכות קניין על מוסיקה שיצרת או שרת או ניגנת. נכון, כרגע יש, אבל זה לא הופך את זה ליותר מוסרי מזה שלא תהיה לך את הזכות הזו. אני חושב שלא צריכה להיות לך זכות קניין על המוסיקה שלך. מרגע שניגנת אותה, היא של כולם. למה? כי מהותה של יצירה היא משהו שהיוצר צריך להוציא מתוכו והקהל צריך לקבל. אני לא רוצה שמהותה של יצירה תהיה משהו שהיוצר צריך למכור והקהל צריך לקנות.

ועדיין לא שמעתי טיעון מוסרי משכנע. יכול להיות שיהיה טיעון כזה. יכול להיות שאפילו יש טיעון כזה. אבל לא ציינת אחד כזה, אלא את העובדה שאין לשלול שיתכן שיהיה כזה. נו שוין. וספציפית לדוגמאות שציינת, בכל אחד מהמקרים היה טיעון מוסרי בזמן הדיונים האם לשנות את החוק הקיים. ולכן, אם אתה תומך בשינוי החוק כיום, אנא תן נימוק אידיאולוגי ואל תציין שיתכן שיהיה בעתיד נימוק כזה. מעבר לזה: זכותי לדרוש כסף עבור לחיצת יד. אתה רוצה? תלחץ. אתה לא רוצה? אל תלחץ. אתה רוצה לחיצת יד של מישהו אחר, שמוכן לתת אותה בחינם? בבקשה. אבל אתה לא יכול לדרוש את לחיצת יד שלי בחינם אם אני מסרב לתת אותה בחינם.

"עוד לא שמעתי טיעון מוסרי משכנע מדוע מותר להוריד יצירות שמעולם לא נקנו על ידך" - יש הרבה טיעונים מוסריים לזה. יכול להיות שהם לא שכנעו אותך... בשנת 1700 (וגם ב 1800) החזקת עבדים היתה מוסרית. בכל המדינות. אם היית חי באמריקה ב 1700 ודאי היית אומר: "עוד לא שמעתי טיעון מוסרי משכנע מדוע אסור להחזיק עבדים". השתתפות נשים בהצבעות בבחירות דמוקרטיות החלה רק במאה ה-20. אם היית חי באירופה באמצע המאה ה-19 ודאי היית אומר: "עוד לא שמעתי טיעון מוסרי משכנע מדוע נשים צריכות להשתתף בבחירות". מסקנה: המוסר הוא תמיד חלק מהתרבות ואופן החיים שלנו עכשיו. והוא משתנה. בהתייחס לנקודה שלפנינו, אני חושב שבעוד 20 או 30 או 50 שנה בהחלט ייתכן שרובנו נגיד: "עוד לא שמעתי טיעון מוסרי משכנע למה מותר לדרוש כסף על יצירות שלי (בעיקר כשעלות העתקתם היא אפס)"

שמחתי לראות כי התעורר דיון פחות רדוד מהממוצע. התגובה (4) נכתבה כי הטענה הלוגית של מגיב 1 כי אם מספיק אנשים עוברים על החוק אזי הם בעצם לא עוברים על החוק הייתה, איך לומר בעדינות, משעשעת. אין לי סנטימנטים מיוחדים לעניין הפיראטיות וכפי שמשתמע משמי, גם אני אפקטיבית פיראט. התגובה הייתה נשלחת גם אם היה מדובר בדיון על חוק איסור אכילת אבוקדו בפהרסיה (אגב, אני מחכה לח"כ שירים את הכפפה). מעבר לכך, ספציפית בנוגע לדיון בענייני ההורדות: במישור הפלילי, כל מי שעובר על החוק הוא עבריין. ללא שום קשר לעובדת היות החוק מוסרי או לא. ללא שום קשר אם החוק אפקטיבי או לא. במישור המוסרי, אפשר לחלוק אם האקט נכון או לא, אבל ממילא זה לא משנה דבר במישור הפלילי (ולו בטווח הקצר). לכן כל מי ששתה אלכוהול בתקופת היובש היה עבריין. וגם כל מי ששחרר עבדים היה עבריין. אלא שמי ששחרר עבדים היה עבריין שידע שהוא עבריין חוקית אבל הרגיש שמוסרית הוא עושה מצווה. מבין שתי האנלוגיות שהצגת, פיראטיות קרובה לשתיית אלכוהול בתקופת היובש: מעשה עבריינות (ולו כיום) שאין מי שבאמת סובר שמדובר במצווה מוסרית וכולם עושים אותו כי אין סיכוי אמיתי להתקל בעקבות זאת בגבר שרירי בקלבוש. ואגב, חוק העבדות שונה מטעמים מוסריים/דעת קהל. לא מטעמי "נו באמת, כולם עושים את זה" . עוד לא שמעתי טיעון מוסרי משכנע מדוע מותר להוריד יצירות שמעולם לא נקנו על ידך. ולמגיב 9: באמת התעוררתי לא מזמן. בוקר טוב.

, וגניבת השם של הכותב (כמו שעשית) היא לא גניבה.. זכויות יוצרים היא המצאה חדשה יחסית, ושנבעה גם כן מלחץ כלכלי. ויש מורכבות גדולה בנושא , פרדוקסים רבים אפילו מימי יוון העתיקה, על שיכות בעלות והחיים אחרי המוות (ירושה, למשל, אני יכול להוריש כסף אבל חוב אני יכול להוריש נניח לביל גיטס?)...

אכן אם אחוז גבוהה מהעם מעלים מס זה סימן שצריך לשנות את המיסוי כך העם יוכל לעמוד בו, ואז לאכוף על המיעוט שעדיין מתחמק את החוק. ממשלת צרפת יוצאת למלחמה ברוב אזרחיה, מה הסיכוי שלה להיבחר שוב? אז מורידים אתר אחד (פיירט ביי עדיין עובד) צצים 10 במקומו, חוסמים תוכנה אחת-צצות 10 אחרות שצריך למצא דרך חדשה להילחם בהן. עצם העובדה שטכנולוגית העברת המידע משתפרת כל הזמן מוכיחה שהמלחמה אבודה מראש. למי נראה לך שמקימים בכל העולם פס רחב יותר ויותר של שנה? מי יצרוך את כל התעבורה הזאת אם תחסום את שיתוף הקבצים? יש גורמים כלכליים שמשקיעים הרבה כסף בהנחה ששיתוף הקבצים רק יתגבר, וגם להם יש לובי אצל הפוליטיקאים, לא רק לחברות התקליטים האנכרוניסטיות שהן בעצם מת מהלך.

במקרה של חוק היובש, אכן - כל מי שסחר במשקאות בתקופת היובש הוא עבריין. לא במקרה מי שעשה את זה היתה המאפיה. היה לחץ ציבורי לשינוי החוק, והוא אכן שונה. זו היתה התשובה הנכונה: לחץ פוליטי. המקרה של העבדות מסובך הרבה יותר, ולא במקרה נכשלו כל הנסיונות לפתור אותו באופן חוקי וארה"ב נגררה למלחמת אזרחים. אבל האם אתה באמת טוען שחברת הקלטות שרוצה לגרוף רווחים, ולא מוכנה לוותר על רכושה, היא שוות ערך לבעל עבדים? אל תהיה מגוחך.

להלן מספר אנלוגיות שאולי ישנו את דעתך: 1. ארה"ב, 1921 (חוק היובש, האיסור על מכירת משקאות חריפים לכולם!! הועבר כתיקון ה-18 לחוקה): "כיוון שהרבה אנשים מבוגרים שותים משקאות חריפים, לא ייתכן ששתיית משקאות חריפים תהיה עבירה. על כן תותר שתיית משקאות חריפים". אבל לשיטת מגיב מס' 4, זו עבירה כי זה החוק. 2. ארה"ב, 1850 (העבדות מותרת ע"פ חוק, ואסור לעבדים לברוח): כיוון שהרבה עבדים כושים בורחים מהאדון הלבן שלהם, לא ייתכן שבריחה מאדון תהיה עבירה. על כן תבוטל העבדות. אבל לשיטת מגיב מס' 4, בריחה של עבד מאדונו היא עבירה כי זה החוק. אם בארה"ב 1850 כולם היו כמו מגיב מס' 4, כל הכושים היו עבדים גם במאה ה-21.

אתה מתפרנס מתוכן רוחני ולכן אתה קושר הורדה שלו בגניבה. אבל הגיע הזמן שתתמודד עם חוקי זכויות היוצרים הבעייתיים ביותר. על שליטתם של איגודי חברות המוזיקה בחברות ענק ועל האזרח הפשוט שנדרש לשלם על מוצר קשיח (דיסק לצורך הדוגמא) אבל אסור לו לעשות שום שימוש באותו מוצר, כי הרי מדובר בתוכן רוחני והרכישה היתה זכויות שימוש. אבל אם הדיסק התקלקל, אותו אזרח לא יכול להוריד בחינם, או לשלם סכום מינימלי עבור דיסק תקין - פתאום מדובר במוצר קשיח. אז כמו שאתה אומר: יאללה יאללה...

אם אני לא טועה 120 כאלה במדינה (והיום הורשעה שר האוצר לשעבר בגנבת מליונים ) סוף סוף יש תקדים מפלגה פרלמנטרית שמדברת בשם העם הן בשודיה והן בעולם שיוצאות נגד הלובי של חברות המוזיקה והוידאו שמפקיעות מחירים ללא שום היגיון רק בגלל שהם יכולים על חשבון האומן ועל חשבון הצרכן, ויוסי גורביץ מה עם חופש הגולש באינטרנט ? למה אתה רוצה להפוך את את הלובי של תעשית המוזיקה והסרטים לסוכנות ביון נגד הגולש ? והכל בשם הכסף אז אני מציע לך לצאת מסרט שאתה נמצא בו ולהוריד(כן כן מאינטרנט)סרט אחר שנקרא "הגנב מגנב פטור" או "רובין הוד נסיך הגנבים " המבין יבין

אם אכתוב כי הטיעון שלך כושל יהיה מדובר באנדרסטייטמנט. להלן מספר אנלוגיות לשיטתך: א. כיוון שהרבה אנשים מעלימים מס, לא יתכן שהעלמת מס תהיה עבירה. על כן תותר העלמת מס. ב. כיוון שהרבה אנשים שותים אלכוהול ונוהגים, לא יתכן ששתיה בשכרות תהיה עבירה. על כן תותר שתייה בשכרות. ג. כיוון שבמלחמת העולם השנייה אנשים רבים רצחו, לא יתכן שרצח יהיה עבירה. וכו'. אני מקווה שהנקודה הובהרה.

למה להשמיץ - מפלגת "הפיראטים" היא מפלגה אמיתית ועיקרי המצע שלה הם: 1. רפורמה מוחלטת בחוקי זכויות היוצרים, שתתיר העתקה ושימוש חופשיים ביצירות אמנות למטרות לא-מסחריות; תגביל לחמש שנים בלבד את המונופול של בעל זכויות על ניצול היצירה לרווח כלכלי; ותאסור לחלוטין על שימוש בטכנולוגיות הגנה מפני העתקה (DRM). או כמו שהפיראטים ניסחו את זה: "אף אחד לא צריך להרוויח כסף 70 שנה אחרי שהוא מת". 2. ביטול מוסד הפטנטים והחלפתו בשיטה אחרת. המוטיבציה היא בעיקר הומניטרית - "פטנטים על תרופות הורגים אנשים במדינות העולם השלישי מדי יום" - אבל ההצעה כוללת את כל סוגי הפטנטים, כולל אלה שקשורים לתחום המחשוב. 3. הגנה על הזכות לפרטיות, וביטול של פרקטיקות ביטחון ומעקב שונות שנכנסו לתוקף בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר. אפשר לקרוא יותר כאן: http://www.libristan.com/?p=195 אפשר לא להסכים עם המצע הזה, אבל למה לקרוא להם גנבים? יש גם אנשי רוח מכובדים (הסופר השוודי לארס גוסטפסון למשל) שתומכים במפלגה הזו. גם הם גנבים? וצריך להפריד בין "מפלגת הפיראטים" לבין מפעילי אתר "פיראט ביי". וגם כדאי להפריד בין מפעילי אתר "פיראט ביי" לבין מאות אלפי המשתמשים באתר, שאולי אחד מהם החליט לעבור על החוק ולשנות לפרקליט המסכן את השם.

מצטער, כל גולש אינטרנט הוריד מתישהו קובץ תוכנה או שיר לא חוקי, ואם כ"כ הרבה אנשים נקראים בפי החוק "גנבים", הרי שצריך לשנות את החוק.