כשאדם יודע שהוא ייחודי ומיוחד ואין עוד אחד כמוהו - ואחרים גם הם מיוחדים וייחודיים אבל זה לא מוריד מערכו - אין לו צורך להתבלט ואולי מעורר בו את הצורך לראות ולהבין את הייחודיות של השני.

אנחנו עדין לא מבינים וקשה לנו להסכים עם זה אבל כמו אמא לילדים שלה שמרגישה שהם חלק ממנה ולמרות שהם לא מקשיבים לה ולא רוצים להיות חלק כך אנחנו נגלה שכל האנושות היא חלק מאיתנו ואנחנו מרגישים נפרדים,הבורא מכוון אותנו, כדי שנוכל לתקן את עצמנו ולהגיע להיות כולם בנשמה אחת,אם היינו כאחד לא יכולנו לתקן את עצמנו

סוף סוף קצת דברי חוכמה בתקשורת העלובה שלנו. אני לא יודע מה הפתרון לבעית הנרקסיזם של החברה האמריקאית (ושלנו) אבל זה בטוח צריך להתחיל במודעות אליה. בודדים הכתבים שיש להם אומץ לערער את מעמדם של "גיבורי התרבות" שלנו, במיוחד כשהם עובדים כשכירים בתאגידים של אותם אנשים. אני מברך את הכתבת על המאמר המעולה הזה, כן ירבו

סוף סוף קצת דברי חוכמה בתקשורת העלובה שלנו. אני לא יודע מה הפתרון לבעית הנרקסיזם של החברה האמריקאית (ושלנו) אבל זה בטוח צריך להתחיל במודעות אליה. בודדים הכתבים שיש להם אומץ לערער את מעמדם של "גיבורי התרבות" שלנו, במיוחד כשהם עובדים כשכירים בתאגידים של אותם אנשים. אני מברך את הכתבת על המאמר המעולה הזה, כן ירבו

איזו אבחנה נהדרת אבל יש לכך תרופה בדוקה, כל אחד צריך להסתכל על העולם כעל חלק מעצמו שעדיין לא מתוקן, אבל אם נתקן את החלק הזה, אם נרגיש באמת עד כמה אנחנו תלויים בכולם, אז באותו רגע נרגיש שכולם חלקים שלנו, רק שהם עדיין לא בשליטתך. כל האנושות, הם חלקי נשמתך. אבל, בכוונה נותנים לך את ההרגשה שהם נפרדים ממך, כאנשים זרים. אחרת התיקון היה בלתי אפשרי.

ככה החברה בנתה את אותם האנשים האלה שחיים בעולם כזה שחושבים שהם הכי הכי כי הרי הם לא נעשו ככה לבד כל מה שהם ספגו מהסביבה עכשיו הם מראים. זה הכל! אז מה שצריך לשנות זה את מה שהחברה מעניקה להם עם שטיפת המוח שעושה להם.

אדם שיודע שכל העולם הוא מערכת מאוחדת, יכול להתחיל לעבוד על התיקון שלו. אבל מה לעשות עם האנשים, שלא יודעים על כך דבר וממשיכים לפעול בצורה לא נכונה בתוך המערכת הזאת, ובכך גורמים נזק לאחרים? תשובה: צריך לנסות להסביר להם, וככל שיבינו יותר מה נדרש מהם כדי לפעול נכון, כך יהיה טוב יותר לכולם. אתה צריך להסתכל על כל העולם כעל חלק מעצמך שעדיין לא תוקן ולכן נראה לך כחיצוני. אבל אם תתקן את החלק הזה, ותצרף אותו אליך אז תרגיש שהוא חלק ממך! כך זה מתגלה לאדם. אם תרגיש באמת עד כמה אתה תלוי בכל השאר, אז באותו רגע תגלה שכולם חלקים שלך, רק שהם עדיין לא בשליטתך; כמו שהיו הילדים שלך, שאותם אתה מרגיש כחלק בלתי נפרד ממך, אך הם לא מקשיבים לך ולא רוצים להיות יחד אתך. כך אתה מגלה, שכל הנשמות, כל האנושות, הם חלקי נשמתך. אבל, בכוונה נותנים לך את ההרגשה שהם נפרדים ממך, כאנשים זרים. אחרת התיקון היה בלתי אפשרי. אם מלכתחילה הייתי מרגיש את כל העולם כמו את עצמי, לא הייתי יכול לתקן דבר. דווקא בגלל שאני מרגיש אנשים כזרים לי ומרחק מפריד בינינו, אז קל לי יותר לתקן אותם. אילו הייתי מרגיש את החלקים האלה בתוך עצמי, זה היה נורא קשה, עד כדי כך שלא הייתי יכול לגעת בהם. לכן הבורא "הוציא" אותם מתוכי החוצה ואפשר לי להתייחס אליהם, כאל אנשים זרים. אם אני רוצה לקרב אותם בחזרה אליי ולקבל מהם השפעה טובה, בכך אני מתקן אותם. האשליה שהם נפרדים ממני וזרים לי פועלת לטובת התיקון שלי. אבל למעשה הם חלקים בלתי נפרדים ממני!

כל הגורואים הללו למיניהם אכן מטיפים לעצמיות אך זו לא עצמיות אגואיסטית, שכן מתוך השקפת העולם שלהם אנו ישויות רוחניות שמגלמות בתוכנו אנרגיה עצומה, שבזכותה העולם מתקיים. בספירה הרוחנית אין תחרויות, אגו, מעמד, כסף אלא רק שלווה והרמוניה אבל כדי להגיע לספירה הזו חובה להשקיע מאמצים עצמיים בלימוד ויישום, כגון מדיטציה והתנהלות עצמית מכוננת כמו עבודה מהנה וכו'. כשלאדם טוב עם עצמו כשאר הוא הגיע לשלווה פנימית הוא מבין שהוא חלק מהעולם ללא כל מיני הפרדות לא נחוצות של דת לאום מין גזע, ואז מגיעה התובנה שכולם ככה ואין טעם למלחמות. אז מגיעה השלווה האמיתית. ולכן מי שמשכיל להסתכל פנימה ולחיות את החיים כמו שהוא רוצה לחיות ולא איך שהחברה מכתיבה לו - יימצא את העולם מחייך וקרקע פורייה ליצירה וגם ייצוגים חומריים יגיעו בקלות יותר. אבל זה לא ממקום של אגו אלא רק הבנה שרק אם לבן אדם טוב באמת עם עצמו אזי הוא מעביר אנרגיה טובה לאחרים ואז כולם שמחים ומאושרים.

אנו מחפשים את החיזוק והאמפטיה לעצמנו על הגיגינו מאנשים זרים ולא מוכרים, וזה מה שמניע אותנו להקדיש לכך זמן, ואין ספק שהאפשרות של כל קורא לסמן פלוס או מינוס מעל כל תגובה שהוא קורא ובכך להעלות או להוריד את הציון או במילים אחרות את רמת החיזוק והאמפטיה באופן שיש לה ערך מספרי ממשי , מהווה חיזוק למניע הנרקסיסטי להתמכרות בכתיבת תגובות באינטרנט.

מה עם הנרקסיזם של החברות המסחריות שפועלות כאילו מגיע להם הכל כל הכסף כל המשאבים כל התדרים משדרים לכם לתוך הגוף כל מיני תדרים כמו כן רוב הנדלן העולמי תפוס בנאדם מודרני שנולד הוא בגיל 18 צריך להפוך למיליונר כדי שיהיה לו חתיכת בטון החוקים השתנו ועדיין יש פה חוקי טבע אוניברסלים

דורשים מהילד להיות מצויין, משהו מיוחד - כי נורמאלי, שמח וטוב לב זה לא מספיק. כדי שיהיה מצויין מרשים לו הכל - וכשהוא מגיע לבגרות הוא לא מכיר את המילה "לא" או "אסור" או "גם למי שהוא פחות ממצויין מגיע".

בשומעי שיחות של אנשים אחרים שלא באשמתי, "למה לכל הרוחות כל העולם ושות צריכים לשמוע על הטיול שההיא הולכת לעשות באירופה וארה"ב כאשר היא מסבירה בנייד שלה למישהו בצד השני של הקו, כמובן שהיא במקום ציבורי ומסביבה לא פחות מ10או 20 אנשים שהיא חושבת שצריכים לדעת מזה"?. או את ההוא שמדבר בנייד בזמן הקניות בסופר בענייני עסקים או ניהול- וצועק לכולם "אני מוצלח אני סופרמן" מרוב עוצמת הנרקסיסטיות, זה כאילו הוא מגיע לקניות כדי להראות ולהשמיע את זה. ואני בטוח שאני מדבר בשם המון שסובל בדיוק מאותם בעיות ספציפיות לגופם. זה דבר מחליא שפשוט הורס כל ערך אנושי.

לפי הכתבה, המחבר של המחקר נשמע כצת ילדותי, אבל אמין בכלים ועובדות שאסף. הוא מציג את התמונה הנישקפת לו על התרבות בהתנהגות האישית של אזרחי ארה"ב כאוכלוסיה חברתית, עם הפנמת ערכי התנהגות חדשים טובים ורעים כאחד. אני משער שרבים מאיתנו בארץ הבחינו בתופעה רק שלא ידעו כמוני להגדירה. אנו הרי מעתיקים וסוגדים (בהכללה שאינה מדויקת) לתרבות האמריקאית כמעט בכל תחום , אז גם הנרקססיזם הוא חלק מההדבקות. חבל שזה עולה לדיון תקשורתי רק בעקבות המיקרה הקיצוני והעצוב של דודו טופז. הגון מצידו כחוקר שאינו מציג פתרון או דרכי תיקון כרצפט כמקובל מאד אצל מומחי אקדמיה ודומיהם בארה"ב. להפך טוען שאין לו פתרון מובנה וגם לביתו חינוך הנרקסיזם חודר. חינוך מגיל צעיר לאחריות אישית למעשינו והתנהגותנו כלפי הזולת, ייתכן ויכול לעזור בריכוך התופעה.

הסרטן הזה החל בישראל מאותו היום שבו נעלמו האידיאליסטים, החל בדוד בן גוריון וכלה בשמיר. מאז, התחילה האהבה העצמית אצל ביבי ואחר כך ברק, שרון, אולמרט והגיע למצב הכי הכי חמור כשחזר ביבי. כולם יודעים כבר שביבי הוא בעד שלום ושהוא מבין שבשביל זה צריך לא רק שתי מדינות, אלא נצטרך בגלל התקדים של בגין, להחזיר את הכל. אז מה לא טוב אצלו? הבעיה שלו היא שהוא מוכן להרוס את המדינה, לא איכפת לו שהמהלכים השקריים ימינה והבדויים שמאלה, עלולים לגרום למלחמת אחים. המטרה שלו שכל השג שירשם בעניין זה בהיסטוריה, יהיה על שמו. כך הוא התנהג בטפשות בקדנציה הראשונה שלו ונכשל, עכשיו, אחרי שהוא למד את הלקח, הוא יעשה הכל, אפילו יסכן המדינה ולו לבכדי להרשם בהסטוריה כאחראי על השלום, לו הוא קורא השלום הכלכלי,הכל כאמור לעיל. שלמה רחמן חיפה

תביטו לתוך הפגמים שלכם. לא של הזולת. רק כך תוכלו לטהר אותם. כך אני עושה, ולכן אין חלקי עם המתחסדים המטיפים, גם אם תורתם נעימה לאזני.

כשתהילה נגמרה לדודו טופז, הוא לא היה מסוגל להתמודד עם המציאות של העובדה שתהילה ופרסום זה דבר חולף ואחרי שזה עובר אתה נשאר בלי כלום או יותר נכון רק עם עצמך ומה שבאמת יש לך (משפחה וכד') ואם כל זה חסר משמעות עבורך נשאר רק להתחרפן. או לכוון הדיכאון או לכוון הרוע או שניהם. יותר מענין האהבה העצמית, מדובר פה הרבה בהערכה עצמית מזויפת, שהסביבה משקפת לאנשים כאלה, מכל הסיבות החיצוניות השטחיות והשקריות של מעמד, כסף והעמדות פנים. כל תרבות השיווק מוליכה לזה. אין כאן אינדיבידואליזם אמיתי בסגנון של חשיבה עצמאית. המטרה היא לשכנע את כולם לחשוב אותו הדבר, כדי לתחזק את תרבות הצריכה: שכולם ירצו את אותה נעל ספורט כי היא מותג וכולם יחשבו שנינט כוכבת בגלל שיש לה קול יפה אבל מה לעשות המוזיקה שהיא עושה בחיים לא תהיה ייחודית מקורית ומלאת כשרון כמו למשל קורין אלאל. אנשים מפחדים להיות נונקונפורמיסטים אך לא לשם הנונ קונפורמיזם אלא לשם האמת והצדק. זה מה שבאמת מחזק תופעות כלום כמו פאריס הילטון.

הם רוצים לבלוט בייחוד שלהם כי עשו לנו כל כך הרבה שטיפות מוח החל מהילדות כמה כל אחד הוא שונה ומיוחד מהאחר. פתאום כל אחד חושב שהוא זמר והולך לכוכב נולד, רקדן בנולד לרקוד, דוגמני צמרת שיש להם יופי מיוחד, כל אחד חושב שהוא סופר ופותח בלוג באינטרנט ומפרסם את תמונותיו בכל אתר אפשרי, כל אחד חושב שהוא המציא את הגלגל והביא מזור לאנושות ואז יום אחד כאשר המציאות מתפוצצת לו בפנים הוא מתחרפן כמו דודו טופז, פתאום אומרים לו שמע, לא בא לנו לראות אותך יותר, עזוב אותנו באמא שלך. הפתרון: תהיו אנושיים, תתנו מעצמכם לסביבה, לאחרים, תלמדו לאהוב את האחר ותאמינו לי שתרוויחו הרבה, אחרי הכל כולנו ייצורים בשר ודם, ורידים ועורקים ודם אדום.

זה הדבר הכ חשוב בחיים תשאף לחי גבוהה בסוף תעצר או תמות כי בסוף כולם מתיים אז לפחות תשמש דוגמה להיות הכ טוב וכי מוצלח שאתה יכול וכול הבכינים והספורים העצובים שלכם של אנשים דכואנים או שרע להם שעשרים שינסו להיות עניים בטח זה יותר כיף אנושות מטומטמת

גרמה למחשבה שמה ששלי, שלי ומה ששלך שלי גם כן. כך מתפתחת שחיתות שילטונית.

ראו את המניפולציה הגדולה בהפרטת השכר בקיבוצים ש"שכחו" להפריט באופן מהותי לשם איזון תקין, את גורמי הייצור ושטחי התעסוקה ובכך מתקיימים מעשי גזל רבים ע"י אלו שהתרוממו לעמדות כוח מעבודתם של "חבריהם".

הי זה לא שום דבר חדש אבל זה כ גורם לך לחשוב רגע

to no:5 I am only guessing you aren't rich

ה-"מגיע לי" האמיתי, לא זה המוקצן עד אבסורד שקמבל מדבר עליו הוא פשוט ה- We take these truths to be self evident של החוקה האמריקאית. לא צריך יאכטה או מטוס פרטי או תוכנית ריאליטי משלך או ציצים מסיליקון כדי להוכיח אותו. גם לא ללקק לעשירים אקסצנטריים.

פתאום משהוא באמת אמיתי על עולם ומה קורה ,ניסיתי להבין באמת מה קורה לאנשים למה היתנהגות שלהם משתנה ועכשיו זה מובן כל אחד לעצמו ולא לחברה ואפילו לא למשפחה המורחבת.

בתחום הזה אפשר למצא ( סטרט-אפים) ים של נרקסיסטים מספיק שהנרקסיסיט יהיה חבר קרוב של אחד המשקיעים או אפילו בן משפחה ומשם הדרך לסגירת החברה בטוחה ישראל בניגוד לארה"ב מפוצצת בטיפוסים נרקסיסטים חולניים

מגיע לי להיות ראשון ברמזור. לכן מותר לי לעקוף בקו לבן, לדרוס אשה בהריון ולירות בראש של המכונית שקצת מפריעה לי... מגיע לי גם להיות הראשון בתור לקופת חולים. פשוט הזמן שלי שווה יותר מהאשה הזקנה בפנסיה שבמקרה גוססת. לכן אני גם חייב לעקוף אותה בתור לבית המרקחת ולספר לכולם שאני רק צריך לבדוק אם התרופה לפטריה בקצה הזרת - במלאי. מגיע לי לקבל משכורת טובה, עם רכב צמוד, טלפון ללא הגבלת שיחות, משכורת 13, 14 ו-15, בונוס שמן, העלאה בדרגה... וזה ממש לא חשוב שאני לא תורם דבר למקום העבודה. לבוס שלי יש יותר מדי ומגיע לי שהוא ישלם לי עבור זה שאני מברך אותו בסוף היום. מגיע לי גם לזכות במפעל הפיס, כמו הגששים, בלי לקנות כרטיס. מגיע לילדים שהמורה תתן להם מאה - אפילו שהם לא למדו כל השנה. הרי המורה סתומה ואם קצת אדפוק על השולחן... היא תתקפל ותתנצל. מגיע לי אשה יפה - שלא אכפת לה שיש לי חמישים רומנים מהצד. מגיע לי ומגיע לי... ואם לא הבנתם - מגיע לנו, לכולנו, שבגלל זה אנחנו נראים מגעיל וחיים בזבל! כי אם כל אחד היה פוקח עיניים ומוותר על מה שמגיע לו, היו פחות תאונות דרכים, פחות מעלימי מס (שהיה מאפשר להוריד את הנטל מהמשלמים החוקיים), פחות עצבים ומחלות, פחות מעשי אונס, רצח ושוד.... והרשימה - מגיע לנו - יותר מדי ארוכה בשביל טוקבק שיעלם בעוד שם. אז מגיע לנו!

אם אתה לא עשיר בעל מעמד, או מפורסם איכשהו ברמות שונות, כל הקיום העצמי שלך בטל, אתה סתם מתהלך בעולם מנוכר וחסר משמעות, הנרקיסיזים זהו תוצאה של חוסר היכולת של 99 אחוז מהאוכלוסיה במערב להתמודד עם התחושה שאתה עצמך אמנם נושם ואוכל אבל כשאין מודעות לקיום שלך אתה בסה"כ אפס מתהלך!! כולנו סתם אפסים מתהלכים, מדוכאים וחסרי משמעות!!

תשמעו "אבא שלה עשיר" "היא נסעה לסקי בשוייץ" " יש להם וילה

הקפיטליזם הוא הבעיה הכסף הופך להיות חזת הכל וקשה לזכור שהחיים הם משהו אחר. זו אולי קלישאה, אבל כסף באמת לא עושה אותך יותר מאושר תראו את שרי אריסון

אני לא הייתי רוצה לגדל את הילדים שלי במערב הייתי מעדיף לעבור לטליבן

"יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא - שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו". כתב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים לפנ כ - 300 שנה. והכתוב לעיל הוא בדיוק התוצאה של המצב ההפוך - שכל אחד בודק רק מה זכויותיו בעולמו. והבוחר יבחר.....