מעבר לשיקולים כלכלים, יווצר פה שבר שלא אפשר יהיה לאחות. אם הרבנים הגדולים תומכים בריפורמה והמצווה "והארץ לא תימכר לצמיתות" "מצחיקה" אותם (מה קרה ?אוכלי הטריפה מאמינם פתאום בתורה, בלי לקבל אישור מאיתנו הרבנים?) - פירוש הדבר שאין בכלל אופציה למפגש בין היהדות של ש"ס ואגודה לבין הציבור כאן. ההכרה הזאת תחלחל, ויהיו מי שידאגו שהיא תחלחל, ואז השבר יתן אותותיו. זהו הרס הסנטימנט הציוני, והפיכתו לסנטימנט ציני. חכו ותראו.

מוצא יווני= מוצא מזרחי. אולם מסיבה כלשהי דבקה סטיגמה לגבי יוצאי יוון שהם נמנים עם יוצאי אשכנז (אולי בגל צבע העור). בכל אופן, אני אגיב ברצינות אין סיבה להפלות על רקע מוצא...

אבל למה עדיין רוב הפוקוס ניתן בעיתוני הכלכלה? הרפורמה תפגע בתחומי החברה והכלכלה לא פחות, ואף יותר מאשר בתחום הכלכלי. מזל שיש מדורי כלכלה, אחרת הנושא לא היה מקבל פוקוס כלל.. אבל בבקשה - עורכי מדורי הכלכלה. אתם מכירים את הנושא, כבר נחשפתם לחומרים רבים שמוכיחה שהרפורמה הזאת היא בעצם אחיזת עיניים, שמורחים אותנו. אנא דרבנו את עורכי המדורים הראשיים לפרסם זאת גם כן.

כשם שההחלטה איזה סטנדרט של אוכל להגיש היא של המסעדן. מסעדה שאף אחד לא רוצה לאכול בה תיסגר. ובאופן דומה, קבלן שיבנה בסטנדרט שאין לו ביקוש, יתקשה למכור ויפסיד כסף.

בחלק מהמושבים (למשל בעמק חפר אבל גם במקומות אחרים ) קנו המייסדים את הקרקע מכספם הם עוד בהיותם בחו"ל. המדינה לאחר הקמתה, גזלה את הקרקע ולא השאירה את האדמות בבעלות אלא הסבה אותם לחכירה. ממש גזל ! הגיע הזמן למוסס את המיתוס המוטעה (בכוונה תחילה) של מתנות.. אי צדק חלוקתי שכל מיני גופים כמו הקשת המזרחית הניפו. מדובר גם על מושבים ותושבים שאינם אשכנזים, כמו למשל צור משה.

איך המושבניקים מרוויחים לא הבנתי? (מגיב 1 צודק!) ויפה לכותב שהוא אומר "מושבניקים" ו"מאכרים" באותו המשפט. אני מבין שמסיבה כלשהי למוכר יש בטן מלאה על המושבניקים. בכנות, אני לא מבין למה. אני גר במושב, על חלקה של דונם. עליה שילמתי את מיטב כספי וכבר 6 שנים אני מנסה לאשר תוכניות לסגור מרפסת.

בכתבה מופיע ציטוט של לשכת השמאים בהאי לישנא באשר ל"רווח" שיפיקו החקלאים "כעת קיימת הגבלה של הבעלות על קרקעות ל־16 דונם לשיווק כדי למנוע ריכוזיות". אני לא מבין את הקשר בין המשפט להערכה כי הרפורמה תיטיב עם החקלאים - שאני יודע ממקור ראשון שרוב שמאי המקרקעין הבקיאים בנושא (והם לא רבים) - סבורים כי החקלאים דווקא מופלים לעומת העירונים (היוון דירת מגורים ב - 31% בכפר ובקיבוץ לעומת 3.75% בעיר). והם ערים לעובדה כי למינהל ולפקידי האוצר יש עוד מספר "תכניות מגירה" כדי להגביר את הפגיעה בהתיישבות ובחקלאות.