הכתבה הינה כתבת המשך המחזקת את הכתבה שפורסמה בכלכליסט ביום 25 ליוני 2009 בשם: סין והערבים: סיפור אהבה: ..."הסחר בין סין ובין מדינות ערב עומד לשחזר את תור הזהב של דרך המשי, טוען בן סימפנדורפר, כלכלן שפעל בשני הקצוות של הדרך הזו. בספרו "דרך המשי החדשה" הוא מסמן את ציר המסחר החדש שיוביל את כלכלת העולם" כתבתה של רחל בית אריה. אין פלא בצעד הזה של סין מול העולם הערבי , "כהערכה" לשת"פ ויחסי הגולמין בין המדינות - סין קונה נפט ומדינות ערב מוצפים במוצרים סינים. למרות שישראל ידועה ספקית טכנולוגיה מובילה לסין, חברות ישראליות רבות מיצרות בסין וקיימות השקעות ישראליות במדינה הסינים מעדיפים בשלב הנוכחי לא להכיל את ישראל בהסדר זה על מנת לא ליצור מתחים מיותרים בין ספקי הנפט , הקנינים והמשקיעים הפוטנציאלים במדינות ערב ובינם. סביר להניח כי עם ירידת המתח במזרח התיכון, " הסדרים" חדשים בין מדינות ערב וישראל, תכלל ישראל בהסדר זה ולא מפני שישראל זקוקה לו אלא כצעד הערכה למדינה.

סין חשה שהחומה הסינית הסוגרת עליה, כבר לא רלוונטית והגיעה העת להגביר את השפעתה בעולם הרחב, מן המזרח ועד למערב. סין צועדת בנחישות, בשיטתיות ובסבלנות, לתפוס את הבכורה,להתחרות ולהתמודד על הכתר.