1. שחיתות בצמרת. שם בצמרת, נחתכים דברים לשבת ולחסד, הכל בהתאם לעניין והאינטרס, כשבעלי השפעה וקשרים, גוברים על כל שיקול אחר. בסופו של דבר, הכל מתנהל על בסיס טיב היחסים הקיימים, בין בני האדם. הקרוב ביותר והמקושר לצמרת, יזכה להעדפה בטיפול טוב ביותר ובהתייחסות לענייניו, לשביעות רצונו המלאה, על חשבונם של אחרים הפחות מקושרים לחלונות הגבוהים, במדינה. וזאת גם אם זה נוגד את טובת המדינה והכלל. בצמרת אין שומרים על אובייקטיביות והכל מנוהל כמטבחון מנותק, כשמקבלי ההחלטות נוטים יותר לטובת "חברים". האמונים על ניהול התקין של מדינה, מועלים לרוב בתפקידם, מאחר ולא בורכו בתכונות החיוניות להנהגה טובת הכלל. אלימלך | 10.08.09 (ל"ת)
בשיא המשבר: פולסון התמקד בשיחות עם מנכ"ל גולדמן
1 תגובות לכתיבת תגובה