הכותרת לא קשורה כל כך לתוכן הכתבה. לא ממש מדובר בשינוי תדמית - מוצגים בכתבה אנשים שפשוט סללו את דרכם באמביציה מתחילת הדרך. חשבתי שיציגו אנשים ששינוי קריירה או שילבו לימודים מתאימים, אימצו שיטות טובות לבחירת מקצוע מתאים. בסופו של דבר מתוארים אנשים (אמביציוזים) שהיו במקום הנכון ובזמן הנכון. אג"ב - חשוב להבין לגבי רוב האנשים האלה כי אחרי הכל הם ידעו רק ארגון אחד בחייהם וזהו גם הפסד כלשהו. אם הם ימצאו את עצמם מחר בחוץ - עלולה להיות להם בעיה.

סיימתי לפני חודש לקרוא את הספר המצויין "הרווח הכפול". מומלץ ביותר לכל מי שרוצה להתקדם במקום העבודה שלו.

איך אנחנו אמורים לחשוב על תאגיד אם אותה חברה מוכנה לשלם מקסימום 22-23 שקל לשעה? מאיפה נקבל תמריץ לחשוב בגדול? איך נגדיל ראש ונחשוב לטובת התאגיד כאשר משלמים לי שכר כזה נמוך? איך נחשוב בחיוב אם אין הסכמים קבוצים שאמורים להגן על העובדים? כאשר חושבים איך לתת את המינימום ולא מעבר, כאשר אין וועדי עובדים? איך אני אמור לשנות את התפישה שלי לגבי החברה כך שלא ארגיש מנוצל, שארגיש שהחברה צודקת שיש צדק בניצול, איך אני משנה את התפישה שלי לתפישה של מנהל שחושב גבוה, כך שגם אוכל להתקדם בעתיד?