תמי ארד כל הכבוד! כל העיתונאיים האחרים עשו דברים לא נכונים! הם בישרו לרונה לפני שאנשי הצבע הגיעו לביתה! זה היה כ"כ לא בסדר! מה זה הדבר הזה להודיע לאם שעבדה את באלה באסון ושעכשיו אבדה את בנה באסון דומה! להודיע לה ככה על המקרה! העיתונאים בוואל ובynet ובכל מקום צריכים קצת לחזוב שיעמידו את עצמם במקומה! עוד הפעם כל הכבוד על הכתבה!

העיתונות נעשתה חטטנית לפעמים עד כדי גועל, פעם התקשורת הרוותה את צמאוננו למידע. כשהיה המידע חיוני כמו חלילה מלחמה, פיגוע, או תאונה חשוב שהתקשורת תיהיה שם אבל ופה בא האבל האמיתי, צריך להכנס לרגע לנעלי המשפחה או הנפגע ולתת להם את הכבוד הראוי גם עם כבוד זה בא על חשבון משכורת שמנה. היכן הצנזורה ? היכן החמלה ? שנה טובה לכולנו ומי יתן ובשנה הבאה ניהיה יותר רגישים זה לזה.

נקודה שחורה לעורכים.

הלוואי שהעיתונאים, או אלה שקוראים לעצמם כאלה קוראים את מילותייך ומפנימים שנה טובה לך ולכולנו שנדע רק בשורות טובות

תקשורת, אין גבולות? הגזמתם! ועוד משהו, אני אכתוב בכאב רב את שמיד תקראו. ליבי נקרע מכאב כששמעתי על האסון הנורא, מיד עלתה המחשבה על המכה הנוראה שנחתה על רונה וילדיה. איש לא מבין את כאב האובדן אלא אם הדבר הנורא אירע לו עצמו, ולצערי אני מבין (אף שאיבדתי את בני בנסיבות אחרות), ואיש לא מבין את הדאגה האמיתית לבן שהחליט ללכת לשירות קרבי אלא אם בנו כזה ואני מבין זאת (אף שבני אינו טייס, הוא "רק" קצין חי"ר שלעתים הסתובב בעזה). ועם כל זאת, קשה לי לקבל את ה"פסטיבל"(סליחה על המילה) התקשורתי, כי לצערינו נופלים חיילים באימונים או במבצעים והדבר נכתב בידיעה קטנה ולעיתים בעמוד האחורי או כעוד ידיעה בחדשות, לא עצרו את כל שידורי הטלוויזיה בכל מקרה נורא שכזה. הממשלה כיבדה את זכרו של אסף רמון ז"ל בדקת דומייה, אני מציע שינהגו כך בכל מקרה בו נפל חייל. כתבתי ואני חוזר ומדגיש שמילים אלה נכתבות בכאב עצום, אך כל חייל יקר למשפחתו וצריך שיהיה יקר לכולנו. שלא נדע ושלא נצטרך, אך אם חלילה יקרה לנו אסון נוסף שנדע להזדהות ולכבד גם אותו. יש ודאי שיתקוממו על שכתבתי ויזכירו לי את צירוף הנסיבות, את המכה הכפולה, את הדמות המיוחדת ועוד, כל זה ידוע לי, אני מכיר כל זאת אישית יותר מרוב הקוראים שמעולם לא פגשו את אילן רמון או אסף בנו זכרם לברכה, אני הכרתי יותר מרוב הקוראים, קשה לי מאוד אך זו האמת שלי.

את כל כך צודקת, העיתונות עושה עבודה נפלאה, אבל זו היתה חריגה וחצית קו אדום! היה ניתן לצפות שימתינו וייתנו למפיקוד צה"ל להביא את הבשורה הנוראה, ולא להתנהג כאילו אנו חיים בצהובון מקומט... תמי ארד - יישר כוחך ושאר אנשים חזקים כמותך, שלא נדע עוד צער ושנה טובה לכולנו!