ערב טוב, לי נשמע שככל שיותר מניות יוחזקו בידי הציבור כך תגדל הפאניקה והתנודתיות במניה בזמן משבר או ירידה חדה יחסית . ברור לי שאתה כותב ציבור אתה מתכוון לבתי השקעות וכדומה אך עדיין אפשר להגיד ששוק ההון התנהג בפאניקה ובחוסר מידתיות בזמן המשבר האחרון כתוצאה מהחזקה גבוהה של הציבור בשוק הישראלי , לא כך הדבר ?

כשהמדינה נשלטת על ידי בעלי ההון וגם בעת משבר, המדינה נחלצת לעזרת בעלי ההון, ברור הוא שהציבור הולך כשבי אחרי אותם בעלי ההון ולכן המדינה שלנו נראית כפי שהיא נראית.

הרעיון הזה נוסה בעבר בצורות שונות, אך משום מה בשוק הישראלי הוא לא עבד. אולי בשל גודלו של השוק, טרם נראה מצב שבו משקיע מוסדי יצא כנגד עסקת בעלי עניין שאינה הוגנת, או הלך כנגד בעל השליטה, פשוט כי הוא יודע שהוא יפגע בפעילות שהוא מנהל בכובע אחר. זה רלוונטי לכל הרבדים במשק, כגון העובדה שרק שלי יחימוביץ יצאה להגן על חופש העיתונות כנגד האחים עופר מכל חברי הכנסת, וערוץ 1 היה היחיד שהיה מוכן לשדר את שיטת השקשוקה, למרות הרלוונטיות הרבה שלה. בקיצור -- עוד רחוקה בדרך לדעתי לריסון בעלי השליטה על ידי המוסדיים

הבעיה היא לא רק מבנה השליטה אלא מבנה התפיסה שלנו. אנחנו בטוחים שבעל-בית חזק הוא המפתח להצלחה. כאילו אם כל הציבור יהיה שותף ויהנה אז המייסד הוא פראייר. ההצלחה של ישראל היא לא בגלל איזה גאון פיננסי כזה או אחר אלא תוצאה של כח-אדם איכותי שמקורו בחינוך שהמדינה מספקת וביזמות ובאכפתיות של העובד הישראלי, ולכן הגיוני שכל הציבור יהנה מפירות ההצלחה הזאת ולא רק בעל החברה. אולי קריסת חברות עם בעל-בית ריכוזי יגרמו לנו לשנות תפיסה ולהבין שעדיף חברה עם תשואה של 5% שמניותיה בידי כלל הציבור וכולם נהנים ממנה ולא חברה עם תשואה של 15% שהכסף שלה הולך לבעל הבית והוא משקיע אותו בחו"ל בקניית שטחים חקלאיים ברומניה שעכשיו לא שווים דבר. סין היא דוגמה מצוינת. פירות הצמיחה העצומה שלה מופנים לכל המגזרים ולא רק למגזרים המרוויחים כי הם מבינים שבשביל לשמור על צמיחה לאורך זמן צריך שכל האוכלוסייה תתקדם.

הגיע הזמן שהציבור שנתן הלוואה לבעלי החברות ייקבל לידיו נתח משמעותי בחברות. אולי ניהול ציבורי במימון כסף ציבורי (אג"ח) יהיה פחות הרפתקני

צודק במאה אחוז, בעיקר בעניין הגדלת המרכיב של המוסדיים בתוך החברות אשר יוביל לאקטיביזם ניהולי ולא לסיסמאות מבית ורמוס