שניגשים לBOT רצןי שבאותו תחום גם תהיה תחרות כי זה חשוב למחיר וגם ידע וניסיון שהמדינה תוכל לבחור גוף מפקח ומנהל אם הולכים למגה פרויקט כמו עיר הבהדיים ואיפה שאתה לא מסתובב כולל צהל אף אחד לא מצליח לאכול את הפרויקט בלי מלח מה יוצא מזה נראה לי שהמדינה וצהל בפרט כיונו גבוהה בעיר הבהדיים מטעמי מימון בלבד ספציפית אני חושב שבעיר הבהדים אין לאף אחד לא מהמציעים ולא למדינה {משרד הבטחון וצהל }את הידע לתכנן ולתכלל את העיר הזו ולהובילה לתפעול אופרטיבי כי זה הכי חשוב לאחר הכסף שבלעדיו לא יקום הפרויקט חשוב להבין לעומק הפרויקט טרום ההחלטה עם BOT או לא BOT על פי הפרויקט ולא על פי סכום הפרויקט

בגללו, אנו משלמים יותר מיסים, מעמד הביניים מרויח פחות, ומסוגו מייצג אירגונים תאווי בצע שגורמים לכולנו לשלם יותר ובדרך כלל פעמיים.

מה שעורך הדין הנכבד אומר כאן, הפוך לגמרי ממה שאמר מבקר המדינה. מבקר המדינה גורס, שעל המדינה לשקול שוב את שיטת העבודה הזו (BOT ודומות לה) בגלל הנזק הכלכלי והעלויות הגבוהות למדינה.

מי שיסתובב בכבישי הצפון 77,79 ו-70 לא יאמין למראה עיניו.הקבלנים עובדים בקצב רצחני,עם כמות כלים אדירה הגורסים הרים וממלאים עמקים,כשחלק מהעבודות מסתיימות לפני המועד.לא ראיתי בארץ קצב עבודה כזה וכמות כלים כבדה בהיקף כזה. כבישים אלה יהיו המשך לכביש 6 בקטע הצפוני ויקרבו את הפריפריה למרכז. בעבר פקידי האוצר דאגו רק לכבישי המרכז בין גדרה לחדרה,ומודיעין עם אוכלוסיה של 70 אלף נפש בלבד,קיבלה גם קו רכבת לת"א וגם מערכת כבישים מפותחת למרות קירבתה לת"א,בעוד שתקציבי הרכבת בצפון לכרמיאל ועפולה שאמורה לשרת אוכלוסיה של 700 אלף נפש קוצצו מ"חוסר כדאיות". אולי יש מקום לשקול הפרטה של משרד האוצר באנשים כמו מר לוי?

קשקוש. עורכי הדין הדומיננטים הם של הבנקים ושל הלווה (החברה שמקימה את הפרוייקט). יוסי לוי לא מייצג אף אחד מהם אלא את המדינה.

הנה דוגמא לפרויקט שלא זז בגלל שיטת המימון המופלאה הזו. במקום שהמדינה תקח אחריות ותקדם עניינים, שום דבר לא זז.

לדעתי, עדיף להסתכל על מקום כמו יפן. כאן, כל פרוייקט גם צריך להאכיל כמה עשרות בנקאים ועורכי דין מכל מיני סוגים.