לדעתי- בענף התעודות ייתכן עיוות די גדול במתן ציטוטים הרחוקים מהמציאות במספר אחוזים די גדול, אמנם לא כל החברות חוטאות בכך באותה מידה, אך ניתן לראות בקלות את המרווח מהשווי ההוגן ולהחליט בהתאם. למיטב הבנתי צריך שהרגולטור יחליט על מרווח מקסימלי מותר מהשווי ההוגן בכל רגע נתון, נכון להיום החברות יכולות לעשות (במגבלות מסויימות) כמעט כל מה שהן רוצות.

ענף תעודות הסל צומח על חשבון ענף קרנות הנאמנות הן בגלל חוסר השקיפות של הקרנות, גם מפני שמנהלי הקרנות גובים דמי הניהול מופקעים ובשל התעוררות הציבור מהאשליות שהאכילו אותו מנהלי הקרנות והיועצים בבנקים. אם יועצי ההשקעות בבנקים היו מקצועיים וממליצים ללקוחות המלצות על בסיס התאמת המכשיר לצורכי הלקוח, בחינת רמת הסיכון בהשקעה, תיק הסמן המתאים וכיוצא באלה, ולא רק על פי התגמול שהם גוזרים מההמלצה, היינו זוכים לראות את ענף קרנות הנאמנות מצטמצם באופן משמעותי, ומאידך גיסא תעודות הסל היו פורחות באופן מואץ. לדאבוננו לא אלה פני הדברים. כדי להמשיך ולקיים את ענף תעודות הסל יש לתת מענה להחרפת התחרות בענף הגורמת לירידה בדמי הניהול ולשחיקת הרווחים. הפתרון צריך לבוא מבית הרשות לניירות ערך. תעודת סל היא כמו כביש וכפי שאין טעם לסלול מספר פעמים את אותו תוואי של כביש כך גם אין צורך במספר תעודות סל שעוקבות אחרי אותו מדד או כמעט אותו מדד. צריך להגדיר את סוגי התעודות הנחוצות בארץ על סמך המדדים המובילים ולחלק אישורים / זיכיונות למספר בתי השקעות (ממש כמו שעושים בנוגע לשידורי טלויזיה). דרך אגב, מבחינה סטטיסטית ממספר סופי של סוגי תעודות סל ניתן יהיה להגיע כמעט לכל קומבינציה של השקעה רצויה (בשילוב של טכניקות Long -Short הן על מדדים והן על ני"ע וכמובן באמצעות נגזרים).