לא כל אחד יודע מה לעשות עם כסף, והדבר משול על עניים ועשירים כאחד. הרבה אנשים רוצים לתרום ובכך להרגיש שהיא עושים משהו למען העולם, וזה מבורך, אך האם התרומה הנאותה קיימת בצורתה החומרית בלבד, דהיינו כסף? האם כסף מדריך אותנו כיצד לתרום ולטפל בבעיית העוני? גם אני עני, אך אני מרוצה מהמצב הכלכלי שלי. הייתי רוצה עוד כסף, אך אני לא רודף אחריו, לימדו אותי להיות יעיל עם מה שיש ולנצל את הכסף לצרכים הבסיסיים, כולל הנאה ונופש. לדעתי, התרומה הגדולה ביותר, לצד תמיכה כספית, היא הנחייה צמודה כיצד להשתמש בכסף בכדי להיות שמח, לא עשיר. עניים חיים בסביבה שבה מתקיימת קהילה, וקהילה זו זקוקה לאנשים בתוכה, היא לא זקוקה לעשירים שישלפו את אנשיה מתוכה ויהפכו אותה לחסרה, לחלשה, לתחרותית. הלוואי ומוחמד יונס ישנה מעט את גישתו ויהפוך את השיטה להנחייתית וקהילתית. שיטה שתומכת בקהילה הקיימת ואינה מפרקת אותה והופכת אותה למודרנית-גלובלית, שיטה שעוזרת ללווים ליזום למען קהילתם ולא למען עצמם.

נראה אם היא תצליח. אגב, לא יהרוג אתכם לכתוב "מיקרו-מימון" במקום מיקרופייננס.

הכותרת אינה מדויקת. השיטה לא עזרה ל"אלפים" אלא למיליונים. קראתי לאחרונה את ספרו של מוחמד יונוס, אבי השיטה, הנקרא "עולם ללא עוני", ספר מרגש ומעשיר. לבנק גראמין יש אחוז פרעון הלוואות של 99.8%, גבוה בהרבה מכל בנק אחר. לא ארחיב עוד אך אמליץ בחום על הספר, גם אם הוא לא מתאים ב100% לכל מדינה והוא אף מעט אוטופיסטי, יש שם חכמה אמפירית שחובה לדעת.

תודה. אולי אני לא בעניינים אבל לא ממש הכרתי את השיטה הזו לפני כן

חזרה לימים שלא היה צריך הון כדי לייצר. צריך ללמד את אותם עניים-לווים גם כיצד לנהל עסק קטן קטן, מיומנויות / מקצועות שבבסיסן ייצור דבר מה שמישהו בעולם המערבי ירצה לקנות. בקיצור, לקחת את המודלים הכלכליים ששימשו מפעלים גדולים ולהכיל אותם בקטן על עסקים קטנים, כמו דמי כיס לילד בן 6 ודמי כיס לנער בן 16 : הסכומים שונים אבל ההוצאות עדיין צריכות להיות מושכלות באותה מידה.

כאשר זה משהו פעוט כמו 25 דולר הלוואה חד פעמית - זה באמת לא רע, הבעיה מתחילה כאשר אנשים מתחילים להיכנס לתוך התחום עם תיאבון לא מרוסן. ואז נותנים הלוואות בעשרות אלפי דולרים, בשביל לתת את ההלוואות האלו לווים בריבית יותר נמוכה (בד"כ להלוות סכום גדול אפשר בריבית יותר נמוכה מאשר מלווים סכומים קטניים), ואז מה שקורה זו בפועל פירמידה. רוב הכסף שהמיקרובנק הלווה לאנשים הוא לא הכסף שלו. באיזושהי נקודה קורה שלא מחזירים לו את החוב, ואין לו כלים לגבות אותו - בנקודה זו פתאום מתברר שלא היה לו סעיף של חובות מסופקים, ואין לו הון עצמי לכסות את הלוואות שהוא בעצמו לקח. אני מכיר לפחות 3 מקרים של אנשים שחייבים כרגע יותר מ-100 אלף דולר בגלל המשחקים האלו, שהתחילו בצורה מאוד פשוטה וכביכול תמימה.

יש רק פתרון אחד לבעיית העוני העולמית והיא שליטה בכמות הילודה אמא באפריקה דואגת למשפחתה אבל כשיש לה 5-7 ילדים שום דבר לא יעזור פחות אנשים יותר אוכל פחות אנשים יותר שליטה - הכלכלה גודלת לאט והאוכלוסיה מהר מיידי אבל כמובן שאף מנהיג של מדינה ובטח לא מדינת עולם שלישי לא יעיז להגיד כלום - עדיף לא להיוולד מאשר למות ברעב או במלחמה אבל את אלוהים זה כנראה לא מעניין

זה לא מושלם ואוטופיסטי? אוי אוי אוי, מה יהיה. או שאולי במקום ביקורת, צריך להקים עוד 1000 בנקים כאלה, ואז זה יעזור למליונים?