זו טעות של דורות לפנינו שאותם ניצלו אנשיי עסקים למטרות שלהם בלבד אנשים פחדו לאהוב כסף זה בגלל שהיה מעבר להשגת ידהם של פשוטי העם אותם אנשים בעליי כח ממון לימדו את האזרחים שצריך לעבוד בשביל פרוטות לכן עד היום אנשים נישארים באזור הנוחות שלהם וכל הזמן מיתלוננים אפשר לאהוב כסף ולדעת לעשות דברים טובים כסף נועד לחיי אושר כסף נועד ללכת לקבל חינוך כסף נועד לתת חוגים לילדים שלנו כסף נועד לתת לבוש הולם לבני הבית כסף נועד להמון מטרות האם מה שמרויח כיום שכיר בממוצע 5000 שח'' זה עושה אותו מאושר? האם זה כל תחלית חייו של עובד בממוצע 9-10 שעות ביום .. בלי איכות חיים בלי איכות זמן אישי ולבני ביתו? כל אחד יכול לשנות את חייו השאלה אם יש החלטה ורצון לשינויי? שלך בברכה אלי

אנשים שיש להם כבר מספיק כסף. הם אלו שיש להם זמן לחשוב על אושר ומשמעות החיים. כל השאר עסוקים בלשרוד. אז כן, כסף מבטיח רמה מסוימת של אושר. לא לדאוג איך לשלם חשבונות בסוף החודש וללכת למסעדה מדי פעם זה אושר מבחינתי. היום אפילו כדי למות בכבוד צריך כסף.

האם הוא באמת מקור האושר שלך? או שאולי מה שעושה אותך מאושר זה גם עוד דברים?

אם נחשוב מה באמת הצרכים של האדם, אזי זה לא הרבה. אני חושב שאם יגיעו אנשים למסקנה הזאת יהיו הרבה יותר מאושרים.

האושר הוא באמת שלווה פנימית. אבל שלווה פנימית לא יכולה להתקיים בלי מקור פרנסה ראוי לשמו. אם הדאגה החומרית נמצאת כל הזמן מעל הראש - איך תהייה שלווה? יש דברים שגורמים אושר בלי כסף, אבל אם הוא איננו - כל הזמן משהו לא מסתדר בחיים ווהאושר מתרחק.

הכסף הוא מקור לכל דבר בחיים והחמצן שממנו אפשר רק להיות מאושרים בראים ושמחים . היום לא בושה להגיד שהכסף ורק הכסף מקור לכל דבר בחיים ואמצעי לשנות דברים לכל מטרה ומטרה בחיים . יחי הכסף , יחי הכסף , יחי הכסף .

קראתי כתבה לפיה לאו דווקא עושר לשמו יכול להביא את האושר. אבל שקט נפשי יכול להביא, ולאו דווקא עושר מופלג. תנו לאדם את הבטחון של לגמור את החודש והוא יהיה מאושר. לעיתים כסף מעל ומעבר לצרכים בהחלט יכול להביא לדאגות. מה עושים עם הכסף, כיצד והיכןלהשקיעו כדי לשמור על יציבותו, הפחד שמא ההשקעה לא תישא פרי, כל הדברים האלה אינם אצל אדם שחי את היומיום ויודע את הכנסותיו וכיצד לנהוג בהם על מנת לחיות, ובאמת מה אדם צריך יותר? פעם האושר היה טמון יותר בידע בהשכלה, והיום לצערי מסתכלים על פרופסור כאדם מסכן שלא מיצא את עצמו, שאולי גאוניותו בוזבזה על ריק. היום גם פוליטיקאים שלא כמו בעבר שחשוב היה להם כיצד להנהיג את המדינה,ובראש מעיניהם זה היה, וכיום פוליטיקאים בראש ובראשונה חושבים על הנהנתנות ומה זה יתן להם כאשר יפרשו וכיצד יפרטו את תפקידם בעתיד לכסף. היום החומר הוא שמדבר וחבל!

זו שאלה שהתשובה עליה ידועה מראש. התשובה נמצאת באותיות המילה "אושר". רק אור פנימי, אש (התלהבות) פנימית, שיר בלב יגרמו לנו לאושר. כמו כן זה הכול ב"ראש" ולא בכיס. אושר הוא מושג מופשט שאינו נובע ממושג כל כך ארצי, פיזיו מוחשי. גם הרש יכול להיות מאושר, והעשיר אומלל. רינה

הבעיה היא שאנו חיים בחברה שמקדשת את הממון. אנחנו א רואים מטר מעבר לכך. יש לך כסף אז אתה חכם אינטלגנטי (לא תמיד נחמד), את יכול להתנשא מעל אנשים שאין להם כסף. ועוד כאלה סוכריות. הבעיה היא שאנחנו מקבלים את ההתנהגות הזו של בעלי ממון. בדיוק כמו אישה מוכה. שלא יודעת איך חיים לי מכות. האושר לדעתי באמת לא מצוי בעושר הכספי. אושא יכול לבוא בהרבה מאוד צורות. אני ממליצה לקרוא את הספר של חורחה סמפרון "המסע הגדול" ולגלות שאושר יכול להגיע גם במצבים ממש בלתי אפשריים.

רק כסף - לא יעשה אותך מאושר אבל להגיד שאת לא רוצה להתחלף איתם בגלל הדאגות שלהם, שהן בדיוק הדאגות שלך, זה די מגוחך

מאז ומעולם, בעל נכסים זכה ליותר כבוד והוקרה (=חוץ מימי הסוציאליזם האדום), וחייו תמיד היו יותר נוחים. האם חייו של עובד קבלן יותר טובים?...האם לאדם הממוצע שהפסיד כספי הפנסיה באג"ח של אפריקה ישראל, אין חרדות וטרדות?.....חלאס. בואדי שאף בעל הון לא אוהב להפסיד, ולרוב יש לו סיכוי טוב יותר "לצאת מזה"...מה גם שהוא אישית, כמעט ולא משלם מס (=רמז: עובר מלונדון לישראל...עוד 10 שנים של שקט ממס הכנסה...מה לא כדאי?...יעברו 9, ואז יחשוב על הקומבינה הבאה...). נכון שמי שלא זוכה לאהבה בילדותו, והוא לא פופולארי בחברה סובל.אבל זה נכון גם למנהל זוטר בחברה, וגם לפעול מסכן ו"חסר דאגות"...שעוד מעט תגיע אליו ההוצאה לפועל...ושהמזגן הפסיק לעבוד....