מי ששם את הכסף הוא בעל ההימור הרי ההפעלה של המכונה אינה קשורה לאדם שהפעיל אותה סטטיסטיקה הינה הליך מתמטי ולא מופעל ע"י אדם מסויים. אני אומר מי ששילם זכאי לפרס, אם זאת, אם היא נתנה לבחור להפעיל את הידית, ראוי שהוא יקבל משהו. 10-20% נראה לי לעניין.

בבתי קזינו יש נוהג שאדם בלי מזל נותן לאדם עם מזל למשוך בידית (או לבחור מספר ברולטה), האדם שמשך בידית מקבל "עמלה" מהזוכה (בין 10-20%) סתם....שתדעו

במקרה של לוטו או טוטו או משחקי מזל אחרים, התהליך הוא כשזה שבסופו של דבר יש מפעיל אחר ששולח את הטופס או לוחץ על הכפתור. אבל במקרה של מכונת מזל מי שמראש צפוי להפעיל את המכונה הוא אותו אדם שהחליט להמר ולא מעורב צד ג' שצפוי מראש להשתתף בתהליך. ולכן המסקנה היא שהאדם שהפעיל את המכונה יש לו חלק מסוים בזכייה, שיכול לטעון שמאחר ומדובר במכונת מזל הרי שהפעלתו את המכשיר הביאה את המזל. בניגוד למפעל הפיס שקיים חוזה בלתי כתוב שקיים מפעיל חיצוני מראש. אני דווקא חושב שבית המשפט עשה בשכל שלא חילק חצי חצי כי אכן למי ששם את המטבע יש כביכול את ההחלטה לקחת את הסיכון להמר שזה מרכיב גדול יותר מכל תהליך ההימור.

אפשר להמשיך את מה שאתה אומר. מה עם בית הדפוס שהדפיס את הכרטיס שאותו מילאת? והשליח? ועירית ענבי? שלחצה על הכפתור שמפיל את הכדורים למכונה? סה"כ אחרי מיסים ישארו לך 30 אגורות.

על אותו משקל אם אני ממלא לוטו ומשלם מכספי שלי סך של 100 שח ואז מסרתי למוכר בדוכן והוא לחץ על המכונה והופ פתאום מתברר שזכיתי בפרס הראשון , האם גם כאן יבוא המוכר ויטען שמגיע לו מחצית מהפרס? הרי זה לא הגיוני, אם כך מדוע בית המשפט יוצר תקדים ?