כתבה חשובה ומעניינת מעין כמוה. היא מזמינה אותנו לעצור ולחשוב, לאן נעלמו חלק מהמשחקים? מה התרומה שלהם להתפתחות האדם? ואיך אנחנו משיבים עטרה ליושנה? אין ספק שהכתבה מעוררת מוטיבציה לבדוק איך אנחנו הורים ומחנכים מאפשרים לילדים לצמוח בכל הרבדים באמצעות משחקים? תודה, עינת גבע, מורה במדרשה להכשרת מנחים במכון אדלר.

למה אנחנו קוראים, למה אנחנו כותבים, למה יוצרים, למה שרים, למה מדמיינים, למה חושבים, למה מקנאים, למה שונאים ולמה עושה האדם כל דבר שהוא עושה. לו לא היה ככה, לא היה קיים הייצור הנקרא האדם.

וגם אם יש להם כל מיני סביבונים שלנו לא היו המשחק במהותו לא נראה שונה. הרי מה שחשוב זו האינטראקציה החברתית והיא קיימת.משחקי כדור עדיין מאוד פופולאריים,ומגרש בית הספר אף פעם לא ריק אחרי הצהריים,אז בואו נירגע כולנו.

כרגע החינוך הזה הוא חינוך פרטי. החינוך הממלכתי פשוט לא טוב אבל הוא חינם אז זה מה שרוב הילדים מקבלים. צריך לדרוש חינוך ממלכתי טוב, פשוט אי אפשר להסתפק בו כמו שהוא נראה עכשיו ולא רק למי שיש כסף מגיע חינוך טוב. לשם הבהרה: חינוך טוב זה לא ללמד ילד בן שלוש לקרוא. חינוך טוב זה למנוע את זה ממנו ולתת לו לשחק. הבת שלי בת 4 בטוחה שהיא יודעת לקרוא בעוד למעשה היא רק מספרת לי מה שבא לה כשהיא מסתכלת ומדפדפת בספר. בסופו של דבר כל החברה נפגעת מכך, הקורבנות של הרוצחים הסדרתיים יכלו יופי ללכת לגן אנתרופוסופי, זה לא היה עוזר להם הרבה.

תודה! שהכתבה היגיעה אלי. היא פותחת את הראש ומראה דרך הרבה יותר בריאה לילדים שלנו. יישר כוח!. מאחלת שכל בית בישראל יקרא את הכתבה הזו.

מוסדות החינוך האנתרופוסופי מומלצים מאד- למי שאינו מכיר כדאי להתעניין-כי זוהי הדרך!

צריך להגדיל את הכתבה הזו ולתלות אותה בפתחי קניונים, חנויות מותגים ובתי ספר!! חברות מסחריות עושות קופה על הנפש של הילדים שלנו וכולנו נשלם את המחיר בגדול כשהמפלצות של הדור החדש ימציאו מחדש את מושג הרוע בעוד עשור או שניים!. אל תהנהנו עכשיו בראש ותמשיכו את החיים שלכם כמו קודם. אם יש לכם ילדים בגיל רך - תשלחו אותם למסגרת שמזינה את הנפש שלהם. שמלמדת אותם את מה שחשוב בחיים. זה יעלה לכם עכשיו עוד 1000 שקל בחודש ויחסוך לכם הון בעתיד!!

אומרים שבשעה של משחק ניתן להכיר אדם יותר מבאלף שעות שיחה כמי שעוסק בלמידה באמצעות משחקים ואכן הכתבה מבטאת את עולמי המקצועי אשמח לחלוק בטיפ פשוט בבחירת משחק. משחק צריך להיות כיפי ומהנה, זה נשמע מובן אליו אבל כשמנסים להלביש את כל המטרות הנוספות על המשחק ילדים ומבוגרים ייתנגדו למשחק. במידה והמשחק יהיה מהנה , ניתן יהיה אז להשיג את כל האמור יצירתיות, פיתוח חשיבה, פיתוח יכולות פיזיות, פיתוח יכולות חברתיות, פיתוח יכולות רגשיות ועוד ועוד שחקו ותהנו ליאור במחשבה תחילה

אנו חברה עיסקית בשם "משחק החיים" המעבירה סדנאות והכשרות לחברות הגדולות במשק. לא רק שאנו מעבירים את הפעילויות שלנו באופן משחקי, אנו גם מלמדים אותם איך לשחק במהלך העבודה ולשפר את התפוקה ולהינות. זה ניפלא לגלות איך בעצם כולנו רוצים להינות, ניפלא לראות את הילד שבתוך כל מנכ"ל, מנהלת או יו"ר, ניפלא לראות את העיינים צוחקות והגוף נירגע. משחקים זה ממש ממש לא לידלים, זה מביא אחלה תפוקות, נסו ותהנו. ליאור מנצ'ר - משחק החיים

משחקי חיברות! כתבה מאד מעניינת . אני מקווה שהילדים בגנים ובבתי הספר אכן ימשיכו במשחקי ילדות ואולי ישתקם המצב החברתי והתקשורת הבינאישית ונצליח להוריד במעט את האלימות, "ואהבת לרעך כמוך" כתבה מאד מעניינת , המשיכו בכתיבת הכתבות . כל הכבוד טובה

מהכתבה עולה תמונה מדאיגה לגבי העתיד של הילדים של היום. בעבר יכולנו לשחק באופן חופשי בשטחים טבעיים שהיו בשולי הערים אך כיום המצב שונה בתכלית ואין לילדים היום את היכולת לשחק משחק טבעי הדרוש להם להתפתחות תקינה. מה יהיה עם דור שלא יחווה את חווית המשחק בבוץ?

אני מסכים באופן יחסי למאמר שמשחק אכן מפתח דימיון ויצירתיות אולם זה לא הכל אני שיחקתי בילדותי הרבה מונופול ונצחתי אבל לא בגלל זה התפתחה אצלי ראייה שונה מבין כולם משחק זה הנאה אבל מה שבאמת קובע מי יהיו מנהיגי העתיד נכתב בגנים שלנו אינטילגנציה זה דבר מולד היכולת לרכוש ידיעות היא משנית כולם יכולים לרכוש ידיעות ולהשכיל אבל לא כולם מסוגלים להבין ולעשות את המפנה בדרך של לראות דברים ולהבין אותם מבלי שלמדו אני אתן את שלמה המלך כמשל שלמה ביקש דבר אחד והוא חכמה הוא לא רצה שום דבר כי בזכות החוכמה הוא יכל להשיג הכל הוא פשוט הבין בגלל זה הוא היה שליט על אימפריה רחבה מי שהגורל יעד לו להיות מנהיג יהיה מנהיג כל אדם קיבל הרכב גנים חכמה והבנה זה מולד בגלל זה היחס של מנהיגים טרנספורמטיבים הוא 1:700,000,000 ופחות מזה כיום אני לומד תעשיה וניהול ודברים שהבנתי בעבר ולא קראתי כתובים פשוט בספרים

כשהייתי ילדה לא היה להורים שלי כסף לצעצועים וממש עד השירות שלי לא היה להם כסף אז אני ואחיי היינו פשוט ממציאים מלא משחקים ורוב הזמן היינו מטפסים על עצים מחפשים כל מיני אטרקציות בטבע והשתמשנו בטבע עצמו בעיקר כמשחק לימודי על צמחים ובע"ח בסוף יצא שארבע מתוך שש אחים נהיינו מדריכי טיולים. יש לציין שגדלתי בתקופה שהטכנולוגיה היתה כבר מאוד מפותחת ולכל החברים שלנו היה הכל ולנו לא. אני היום במצב כלכלי טוב מאוד ויש לי שני ילדים קטנים ואני כל הזמן קונה להם צעצועים למינהם ועכשיו הכתבה החזירה אותי למשהו שכבר שכחתי ואני הולכת ליישם על ילדיי ולהראות להם גם את האופציות האלו של המשחק אז פשוט תודה.

כלומר החיים בעצמם הם משחק

התור מורה לחנ"ג לגיל הרך אני חושבת שצריך להרבות במשחקים גם בתיכון ולהעביר שיעורי חנ"ג למורים המקצועיים על חשיבות המשחק

חינוך אנתרופוסופי נותן מענה מעולה לכל הנאמר בכתבה. יותר משחקים של פעם, יותר טבע, יותר תנועה ולהיות בחוץ, יותר לחזק יחסים חברתיים, ופחות טולויזיה ומשחקי מחשב. מומלץ בחום !

כמרפאה בעיסוק לילדים, אני חווה על בסיס יומיומי שני דברים מרכזיים:1. ההורים בימינו אכן אינם יודעים לשחק עם הילדים ואכן מחפשים מישהו שישחק עם הילד. הקושי מלווה בתאורים על העדר זמן, עייפות ועוד- שכולם נכונים אך לא רלוונטיים כשמדובר על ילדים - הזמן לא עוצר מלכת ולא יהיה ניתן להחזיר את הזמן שבו לא שיחקנו. 2. יש הבדל עצום (הן בספרות במקצועית והן בחיי היום יום) בין משחק משמעותי, למשחק שאין בו משמעות. אותן חולדות שמשחקות ללא משמעות גדלות להיות בוגרות שאינן מצליחות לחוות חיי חברה תקינים. כך גם אנחנו כבני אדם- אם משחקנו אינו משמעותי (ואגב- משחק דמיון הוא כן משמעותי כי יש בו תוכן, מהלך, אסטרטגיה, תובנות והוא מאפשר תהליך ומאובחן על ידי המשחק כשונה מהמציאות) אזי לא נלמד ממנו את הדבר הנכון. אבל- גם משחק דמיוני שאינו מופר על ידי המבוגר הוא חשוב ביותר. הוא מאפשר בגיל המבוגר יותר לחלום, לבנות עתיד ולהגיע אליו. מבוגרים רבים נהנים ממשחק חברתי, ואלו שעושים זאת- נהנים גם בשאר תחומים כגון עסקים, לימודים ועוד. שרון

כן יש מי שחשב על זה בארץ כנסו לאתר ותראו איך אפשר בכל רגע נתון לשחק וכמה זה יעיל.

להקצות את שטחי בתי הספר לילדים בשעות אחר הצהרים זה רעיון מעולה. אבל בכך זה צריך להסתיים. צריך להציב שם שמירה, על מנת שההורים יוכלו להיות בטוחים שלא מסתובבים שם אנשים מסוכנים. חוץ מזה זהו. לא צריך לארגן להם פעילויות ולא כלום. ככל שהילדים ימציאו את המשחקים בצמם מכלום, כך הם יממשו את מלוא הפוטנציאל של המשחק. לתת לדמיון שלהם להתפתח. משחק לשם משחק ולא לשום מטרה אחרת. זה לבד יעשה את העבודה.

האמת שכבר הרבה זמן אני חושב מה ניתן לשנות, מה ניתן לעשות כדי להוציא את הילדים מהמחשב ולגרום להם לגלות שוב את עצמם, את כושר האילתור והמצאת המשחק -מכלום!! רעיונות???

אני עוסקת שנים רבות במשחקי תקשורת וסדנאות צחוק למבוגרים נוער וילדים. היופי במשחקים ובצחוק שהם גורמים לתקשורת בלתי אמצעית בין כל המשתתפים במינימום זמן. במקומות עבודה-נוצר דבק אנושי בין כולם ופתיחות לקבל האחד את השני. המשחקים גורמים לאיוורור וגיבוש צוות העובדים. הצחוק מעלה את מפלס מצב הרוח והמורל של העובדים, משחרר מלחצים, ממלא באנרגיות, "מנקה את הראש", מסייע לגיבוש פנימי, משפר תקשורת בנאישית, מטפח "גאוות יחידה" והזדהות עם האירגון. במפגשים עם קבוצות מבוגרים-המשחקים והצחוק גורמים לדבק חברתי עם תנועה ושמחה, סוחפת ומרגשת את כולם, המשחקים-מרעננים יחסים בינאישיים ובנזוגיים. במפגשים עם משפחות-מפגשים של הורים ילדים סבים ונכדים-המשחקים והצחוק גורמים לתקשורת בין דורית מצוינת. "פלונטרים" קטנים נפתרים בדרך של צחוק, משחק וכייף משפחתי. שעות אושר כאלו חייבות תיעוד עבור ספר ההסטוריה המשפחתית.

המכנה המשותף שמצא בראון בין פושעים, שהוא האופן בו גדלו כילדים "שלא הורשו לשחק, או שהוריהם התערבו, הכתיבו והגבילו את המשחקים שלהם." נראה לי מהותי ביותר. ובאמת, כיום מוכתבים, נרקחים ומצונזרים כל משחקי הטכנולוגיה וגם משחקי מועדני התרבות וספורט השונים, בידי מבוגרים. ממש כאילו יד מכוונת של הדור הקודם מפסלת את הדור הבא. מצב זה אכן מסרס את יצירתיות הילדים, ביטחונם העצמי והתפתחותם הטבעית. מאמר חשוב ומאיר עיניים.

כתבה מרתקת. כאחת שעובדת עם פעוטות (גילאי שנה עד שנתיים) אני יכולה להעיד על כך: ילד משחק הוא ילד מאושר, הוא משחק: זה כל מה שנדרש ממנו. ילד שאינו יודע לשחק באופן עצמאי - וזה קורה היום עם כל ההפעלתיות המיותרת של ההורים את ילדיהם, הפכנו לעתים למעין צוות הווי ובידור של הילדים - ילד כזה לא ידע מה לעשות עם עצמו ולא פעם יפנה לדברים "אסורים" - יציק או ינסה לחטוף את הצעצוע מהילד השקוע במשחקו. בגילאים הרכים בהם אני עובדת עדיין לא ברורים לילדים מספיק הגבולות של מותר ואסור, ונדמה להם שהמשחק הנהדר של הילד המשחק, טמון בצעצוע הסתמי שהוא אוחז בו. צריך לשחק הרבה ולפעמים זה קשה, במיוחד בגילאים גבוהים יותר בהם הטלביזיה והמחשב משתלטים על חיי ילדינו. לכן יתרונה של כתבה זו בחיזוק המודעות לנושא מורכב זה.

כתבה יוצאת מן הכלל (הדי רדוד)

יישר כוח.

אכן הכתבה נוגעת בנקודות חשובות והיא חלק מהבעיות של התרבות האמריקאית. בישראל ניתן לשנות את המצב בגלל קרבתם של בתי הספר לבתי הילדים. פתרון שיכול להחזיר את הילדים למשחקי הילדות של ההורים שלהם : שטח בתי הספר במדינת ישראל לא מנוצל למען רווחת הילדים. אילו העיריות היו מנצלות את שטח בתי הספר כשטח שבו הילדים יכולים להגיע אליו אחה"צ ושם לשחק עם חבריהם. ניתן להפעיל את השטח ע"י מתנדבים,תלמידי תיכון (תנועות הנוער הם מודל מצויין). כמובן שיקומו המתנגדים ויגידו שזה לא בר יישום מטעמים בירוקרטים. הנה הדרך ליישום על רגל אחת : 1. כל כיתה תחולק לתחנות ובה יתאפשר לשחק במשחקים שונים (משחקי קופסה, פזלים ועוד). 2. משחקים כמו חבל,גומי ,קלאס,חמש אבנים ועוד יוקצה להם אזור נפרד, ניתן לעשות זאת במסדורונות בית הספר. 3. משחקי כדור רגל,כדור סל, כדור עף ועוד, יעשו בשטחים המיועדים לכך, יוקצו ימים מתאימים לכל קבוצת גיל. 4. משחקים חופשיים גם כן ינתנו על מנת לגרום לילדים להבין ששטח בית הספר אינו מסגרת אלא שטח המאפשר אינטראקציה חברתית, כלומר ילדים יוכלו להסתובב חופשי ולעשות כאוות נפשם וזאת תוך ידיעה שהם תחת השגחה של מבוגרים. 5. מסגרת זו תעודד חשיבה יצירתית של התלמידים ותאפשר לטפח מנהיגות, לפעמים בפגישה חברתית מרובת משתתפים, בהעדר כללים המוכתבים מלמעלה, מתגלים מנהיגי העתיד הטובים ביותר. 6. בתי הספר יכולים לעשות דוכני ממכר שיופעלו ע"י התלמידים הבוגרים ובכך לממן את הפעילות השוטפת שלהם (הפתרונות לשוויון אפשרים אך זו לא מטרת התגובה). 7. כמובן ששטח בית בספר יחולק לפי קבוצות גיל. למה זה לא יעבוד : 1. החוגים מעשירים את קופות העירייה. 2. חלק מההורים חושבים שהחוגים תורמים לילדיהם. 3. אין בנמצא במדינת ישראל גורם המסוגל לבצע מהפכות חשיבתיות. 4. בעלי הון המתפרנסים משעות הפנאי של התלמידים ולכן ינסו לטרפד. 5. חוקים ותקנות שעלולים לעכב את המהפכה. 6. תפיסות פסיכולוגיות או מחקרים ממומנים ע"י אינטרנסטים אשר יראו את "הנזקים" שיגרמו לילדים.

יש בהן משהו קצת שונה על הרקע הכללי של העיתונות שלנו, במיוחד הכלכלית