הויכוח לגבי קניין רוחני במגזר הציבורי הוא צודק והגיוני ואני מאמץ בחום את ההצעה של מגיב מס' 1 (אף שהייתי משפר זאת לכיון 50%:50% בין הממציא למוסד הציבורי) אבל שכחנו שעיקר הבעיה נמצאית במגזר הפרטי. לחוקר במוסד אקדמאי יש כ- 50% בהמצאה אבל לחוקר/עובד בחברה פרטית יש 0%. ויכוח על זכויות בקניין רוחני במגזר הציבורי - הוגן וראוי אבל אל תשכחו את חוסר הפרופורציה הקורה במגזר הפרטי.

שהמדינה תנצל היטב את הקניין הרוחני שבבעלותה, במיוחד אם הכסף יוזרם לפרויקטים עתירי ידע נוספים ו/או למדען הראשי וכו'. אני גם בעד שרמת הכותבים בכלכליטס תעלה לרמה של הטקטס הזה.. :)

לפני שממהרים להעמיס על בתי המשפט, קצת מחשבה לא תזיק...

זה הדבר הכי חכם שקראתי בזמן האחרון

לא יתכן שחוקר במגזר הציבורי שמחקריו מומנו על ידי משלם המיסים יהנה לבדו מתוצאות האמצאה. המעביד צריך להיות הבעלים של האמצאה וככתוב בחוק, המעביד צריך לשתף את הממציא בהכנסות שיהיו. מקובל בין 30-40% מהנטו. בכל העולם מקובל שחברות שמעונינות לפתח אמצאות שנעשו במגזר הציבורי מבקשות לקבל רישיון וישלמו תמלוגים על מחירות המוצרים כי הן נהנות מפרי עבודתם של עובדים שמחקרם מומן ע"י משלם המיסים . בדרך הזאת מוחזרים מקצת ההוצאות ומשלם המיסים יכול לממן בכסף הזה פיתוחים חדשים נוספים וגם לשתף ולתגמל את הממציאים. זה תמריץ חשוב והוגן.