יש כאן חריגה מסוכנת מסמכות. לנשיאת בית המשפט העליון אין סמכות להתערב מראש בשיקול דעת השופטים. בקשות דחיה שמגישים הצדדים מסורות רק לשיקול דעת השופט בפניו מוגשת הבקשה. זה לא ענין של "נוהל". בכלל, הנשיאה יכולה אולי לקבוע נהלים לבית המשפט העליון, וגם זה רק בעניינים טכניים, ולא בעניינים מהותיים. לשכת עורכי הדין חייבת להתערב, וגם הכנסת. גם לגופו של ענין, הנוהל טיפשי ולא ישיג שום דבר. יהיו הרבה יותר דיוני סרק והשופטים יעבדו יותר קשה, שלא לדבר על הפגיעה הקשה בעורכי דין קטנים ומשרדים קטנים.

ששופטי בית המשפט ירדו ממגדל השן לעם ויתחילו להתחבר למציאות, האטימות וחוסר הרגישות צועק לשמים, עד היום היתה כנדרשו לפסוק הוצאות על ביטול דיון לא מוצדק הם לא טרחו לעשות זאת, היום הם מנסים לתקן את הטעויות שלהם על הגב של הצד השני. שופטים יקרים תתחילו להסתכל קודם כל על הבית, עליכם ורק אח"כ על הצד השני, עורכי הדין הציבור הרחב. בהצלחה.

יתירה מכך, לפי גישתה של השופטת בייניש, עורכי דין ממשרדים בינוניים וגדולים כמעט לעולם לא יקבלו דחיה אלא ידרשו תמיד למצוא מחליף (מה שלרוב לא יהיה מעשי ופוגע בטובת הלקוח). כמו כן, לא ברור מה התועלת בקיום דיון רק לשם הדיון, כאשר באמת הצדדים מנסים להגיע לפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט. זה הרי דיון מיותר, שרק מוסיף לעומס על המערכת. מוטב יהיה אם לשכת עורכי הדין תידבר עם בייניש או עם נציגות השופטים ותגיע להסכמות שיאזנו את הגזירות ויקהו מעוקצן.

דומה כי בהודעה המצורפת הוכרזה מצד נשיאת בית המשפט העליון מלחמה חדשה. נחזה כי השקט מסב לנשיאה חוסר נוחות וכאשר החזית מול שר המשפטים שקטה היא פתחה חזית מול עורכי הדין. האם זו דרכה להשיג כותרות ? לשכת עורכי הדין מתבקשת למלא את חובתה כאיגוד מקצועי ולהגן על עורכי הדין מפני ציד המכשפות החדש.