כנראה עירקית או פרסית

או הוריה?

"מתיימרת" או "מתנשאת" או "מתחמנת את הציבור", אין סיבה שלא להעריך יכולותיה. כל עוד אין שמוש ב"מנופי כח לא עינינים" כדי שהיא ואריסון השקעות יצליחו, אזי אפשר בהחלט לעודד. נכון להיות שרי משקיעה בחברות ישראליות ובמשק הישראלי....ולא "עושה סבוב" כמו הישראלי ההוא(=סבן?), שהשקיע בבזק ב"רעש וצילצולים", הטיף לנו מוסר בשפע...ואז לקח הכסף ונעלם באופק....

הייתי שמח מאוד שאפרת תעבוד אצלי בעסק. אמנם העסק לא הכי נוצץ ואינו מבליח למרחקים כמו העסק של משפחת אריסון, אבל מה אומר ומה אספר - המסגריה היא שלי ובניתי אותה בעשר אצבעות או יותר נכון ב-8 שנשארו.

האם את יכולה להיות גאה בהישג כלשהו- פיתוח מוצר? יוזמה עסקית? פריצת דרך ארגונית? כולה נושאת כלים של תמהונית. בהצלחה לך באם תחליטי לחיות את חייך ולא לחיותם דרך חיי אחרים.

ראוי שההתיחסות תהא ענינית ולא בענין הלב שלה או יחצנות וכו שאינם ממין הענין נראה לי שלאחרונה יש שינוי חיובי בניהול הקבוצה ובוודאי יש לה חלק בזה,צריך לשפוט לאור מה שקורה עכשיו גם אם בעבר היו בעיות.זה לא בושה ללמוד מטעויות ולהשתפר

שרי אריסון היא בדיחה מהלכת שהיה לה אבא ממש ממש ממש עשיר. אין לי ספק ששרי תפסיד את רוב כספו של אביה.

שעם שתי ביצים בגודל ההון העצמי של שרי אריסון, ובעזרת אותה שרי אריסון, אפשר להגיע רחוק. הרי מה היא עשתה? בתור מנהלת כספים בחברה כושלת של שרי (זוכרים את הפונדק בצומת דברת עם השם הגרמני??), עם כישלון מהדהד שהיא הייתה חלק ממנה (מי בכלל זוכר...), היא פשוט עשתה מעשה- תפסה את שרי לשיחה קצרה, שלפה את הביצים הגדולות הללו, ומשם נסללה הדרך שלה לגדולה. מעבודה קשה נשארים פקידים. מתחמון, אומץ, חוצפה ויזמות- הופכים לגדולים. אל תחלמו- תעשו!

1. להיוולד איתו, 2. להתחתן איתו. אם לא שתי הדרכים הראשיות, להלן המשניות: 3. לקבל שוחד. 4. לתת שוחד. 5. עולם תחתון, אפור, ושיטת המזומן. הדרך האחרונה, הישרה, בלי השיטות הקודמות, אבל עם: כשרון רב, יוזמה, עבודה קשה, ניסוי וטעייה, התמדה, חיבור לאנשים הנכונים בזמנים הנכונים, והרבה הרבה מזל. חג שמח לכולם.

איזה עומק, איזה כושר התבטאות

אנחנו כבר יודעים שישראל מוכת נפוטיזים ומוכת 18 משפחות ששולטות כאן בגלל מבנה הנהגה, מס וטעויות עבר. אבל להתחיל לקרוא על כל הבנים של ועל ה"יכולות" שלהם זה כבר גובל בחוצפה. זה לא מעניין ולא רציני מבחינה עיתונאית

כל הכבוד לך אפרת! בנית עצמך בעשר אצבעות, למרות שיכולת להשתלב בקלות במשרדה של אימך ולהיות אחת משמאיות המקרקעין המובילות בארץ.

ולא משנה מה המצב את/אתה לא יכול /יכולה להיות מפוטר/מפוטרת יש למישפחה כסף בישביל שתילמד/תילמדי אתה/את יכול/יכולה להתברג בעסק ללא פחד של חרב הפיטורין מעל הראש כל הכתבות של המצליחנים אותו הדבר צריך פשוט מזל שיהיה למישפחה שבה אתה/את נימצא/נימצאת בה

חבל שעיתונאים מתחילים ללקק לאשנים בגלל שיש להם כסף אם שרי לא היתה נותנת לה צ'אנס לא היתה מקבלת שום ראיון אז די להגזמות כולה קצת מזל

כל הכבוד הייתי אומר למשהי שהגיע משכונת עוני למעמדה , אך במקרה שלה עם זוג הורים כאילו הדרך כבר נסללה מראש . לא צריך להיות גאון גדול .

כל הכבוד לך על החלטתך ועל האומץ.המשפחה שלך מדהימה

ואמא שרי שרה שיר שמח. מושלם. הללויה...!

אוהבים אותך. שייכת לדור שעושה. והרי התוצאות הנהדרות שאת משקפת

בת 35, כה צעירה, כה השגית, לבלוע עוד, להצליח יותר, לגדול ללא גבול, אגו אינסופי, תודעת תבונה כה חסרה... אם היתה עוצרת לרגע, באמת עוצרת (ולא בנכס מקרקעין בדרך לטיול בצפון...), נכנסת פנימה, מנסה לראות היכן תהיה לא בעוד 1,000 שנה חלילה, אלא בעוד 70, בעוד 80 שנה לערך, העדר התכלית שבדרכה היתה זועקת. ההבנה האמיתית מעומק הלב שהכל זמני, שהכל תלוי שינוי, שהכל בבסיסו תעתוע אגו חסר רסן, היתה מחלחלת ומביאה טרנספורמציה אמיתית. במקום בלי אגו, בלי אני, בלי כסף, בלי כיבודי חצר המלכות, בלי מעמד, כבוד, שליטה, במקום החף מאלוהים, משליחיו, נמצא הדבר שמאחל לה מעומק הלב למוצאו, היהלום, הזהב, האוצר האמיתי שבתוכנו, השלווה האין סופית, ההבנה האולטימטיבית. ספק באם מילותיי אלו יוכלו להגיע לעומקן הנדרש, מקווה לפחות שייגרמו לעצירה של רגע, לזיק מחשבה, לשניה אחת של בחינה עצמית, לשאילת השאלה הנכונה. בחמלה גדולה (להבדיל אלפי הבדלות מרחמים). אני.

שאלו איש עשיר איך הוא נהיה כזה עשיר, אז הוא ענה: פעם ראיתי בשדרה החמישית בניו יורק איש שחסר לו שרוך בנעל. הצעתי לו את השרוך שלי במחיר מוגזם והוא קנה. קניתי חבילת שרוכים וחזרתי על הפעולה עד שנגמרה החבילה. אחר כך הקמתי דוכן ומכרתי שרוכים. עם השנים הקמתי דוכנים נוספים ונהייתה לי רשת מצליחה של דוכני שרוכים. יום אחד דוד עשיר שלי מת והוריש לי הכל. מאז אני עשיר. הקורא המתקשה יכול להשוות את שרי אריסון לדוד העשיר...