הבעיה היא שרשויות התיכנון דורשות פתרון חניה במקומות בלתי אפשריים,ואז כל התכניות נופלות. יש חוק שכוונתו טובה,אבל לא מתבצע בגלל עיכובים בירוקרטיים-חשובים ככל שיהיו והתוצאה: מבנים לא מחוזקים- כנראה רוצים לראות כאן האיטי.

יש/ עבודה לעשור הבא

במספר מקרים שראיתי, נוספו לבניין קומות והורחבו דירות קיימות אבל הדירות בסוף היו פחות יפות והבניין נראה כמו בניין טלאים. דוחפים מעלית לחדר מדרגות שלא תוכנן לכלול מעלית. חוסמים כיוון אויר ומקטינים את כמות האור. חניה שקשה מאוד להכנס אליה. לכן לדעתי 5 צודק - פרט לבניינים לשימור שנקבע שיש להם ערך ארכיטקטוני או היסטורי, שיתחילו להרוס בתים ישנים ולבנות לגובה. במקום 4 בניינים ישנים של 3 קומות שיבנו בניין אחד של 30 קומות עם יותר ירוק מסביב. ככה גם יהיו יותר דירות ואולי המחירים ירדו קצת.

בבניין אחד שאני מכיר הדיירים כבר זקנים וברובם קמצנים בצורה חולנית. במקום לעשות את השיפוץ בעלות לא גבוהה הם מוכנים למכור פחות או יותר את הכל ליזם שבתמורה מציע להם למרוח שפכטל וצבע על הקירות ולעשות גינה. מובן שיש דיירים שמתנגדים, ומוכנים מצד שני לממן את חיזוק הבניין (זה לא כל כך הרבה כסף פר דייר). אז מה, נכריח אותם למכור בנזיד עדשים ליזם רק כי חלק מהדיירים לא מוכנים להוציא שקל מהכיס?

מה הועילו חכמים בתקנתם? הרי ברוב המקרים השטח של הקומה המפולשת משמש לחנייה. יש לזכור כי ברגע שמוסיפים יחידות לבניין, העירייה דורשת גם תוספת חניות. החוק מתיר לבנות תוספת של 1/3 מהשטח הבנוי הקיים , זאת בהסכמתם של 66% מבעלי הדירות (מותנה באישורו של המפקח על רישום המקרקעין ) זאת אומרת שבנין של 3 קומות יכול להוסיף קומה אחת בלבד . מדוע לא להשאיר את אותו אחוז הסכמה גם לאחוזי בנייה גבוהים יותר ולהשאיר את ההחלטה לרשויות התכנון המקומיות ?! אני בטוח שבדרך זו הרבה יותר בניינים יהפכו לכלכליים למימוש הפרויקט ולא יאפשרו למיעוט (לפעמים מדובר בבעל דירה אחד)למנוע מבניין שלם את חיזוקו מפני רעידות אדמה.

אך כמעט ולא משקיעים בצמצום נזקי רעידת אדמה בה ימותו אלפים