נכון, עדיף לייצר סירים לארץ וליצוא, אבל אם יסגר המפעל יהיה נזק כפול: 300 מובטח\לים מחד גיסא וקניות ותלות בחו"ל, במטבע זר, מאידח גיסא. אם יש שלום במזה"ת ולא צריך ת'"סחורה" בארץ וצריך קשרים בחו"ל (ולמנהלים יש...), יימצאו מספיק סיכסוכים בעולם... יש אולי מפעל מקומי מתחרה? ספק.

אלביט רכשה 20 אחוז מסולתם. כעת היא מפעילה את המכבש הפוליטי של משפחת פדרמן. סולתם חברה פרטית. משרד האוצר- לא להיכנע ללחצים של משהב"ט. מיקו גילת, רוני נפתלי וחברת אלביט יצלחו להתמודד עם מצוקת המזומנים. לאלביט יש אופציות לרכשו את כל סולתם עד סוף שנת 2011. זה הזמן להפעיל את האופציות . אגב, מה המשכורת של מנכ"ל סולתם, דוד מרסיאנו?! לא לדאוג, היא גבוהה........

די לנפנף בעובדים כדי לחלוב ממדינה עשרות מיליונים. במקרה של לבייב וכו' משרד האוצר עבד בשכל ושמר שהדברים לא יסתירו באופן בוטה את האינטרס הציבורי. אבל משרד הבטחון כמו תמיד חושב שהתקציב שלהם הוא כאילו של אבא שלהם.

זוכר את אתא ? גם שם כתבו אותו הדבר על דמי אבטלה.

קודם המדינה תהרוג את התעשיה,וגם אלה שעובדים ישבו בבית ואחר כך ניתפלא שאנחנו מדורגים כמדינה העניה במערב. קודם לכל המדינה צריכה להוריד דרסטית את הוצאותיה ובהמשך להוריד במיסים כדי שניתן יהיה להוריד בשכר ולהתחרות במחירי היצור בעולם. במצב כיום שהמדינה היא זו שלוקחת מיסים כה גבוהים ישירים ובמיוחד עקיפים ואחר כך טוענת שהיצור כאן יקר ויש להעבירו לחול זה משחק בין שני כיסים שמרמים זה את זה. כאשר ייצרו בחו"ל מהיכן יגבו את המיסים אין מס חברות אין מס על שכר אין ביטוח לאומי כל אלה ישולמו למדינה המיצרת.

ירידה חריפה בביקוש לתותחים ותחמושת זה לא דבר טוב?

לאחר שכשלו בניהול מערכות אחרוןת באזרחות.. בסולתם יש כאלה למכביר עד דרגות ת"אל,שלא בדיוק יודעים מה לעשות עם עצמם ..ואיש אינו יודע מה לעשות עימם..

מסכן הפקיד באוצר שעבד קשה להרוס את סולתם לאחר שיפריט היה אמור להיות המנכ"ל בא משרד הביטחון והורס לו איפה הצדק הרסו לו את העתיד

מתחייבים לעתיד: תן היום אשלם מחר. בעסקאות ובפנסיה ובכל דבר. זה לא כתוב בספרים והכל מאוזן - אבל יש גם "עתיד" ואין כמו תעשיות הנשק להנחת פצצות לעתיד.

כל זמן שאנו בוחרים סמרטוטים פוליטיים ועסקנים מושחתים לחברי כנסת ולשרים, שומה עלינו לשלם את מחיר בחירתינו הנואלת. פקידוני האוצר חושבים על התפקיד הבא באזרחות. כדי להגיע אליו הם חייבים להראות גיליון פעילות (רזומה) של קשיחות מול ארגוני העובדים, מעסיקים, מובטלים או כל מי שאמור לקבל מהם שירות. עד שלא נבחר מנהיגים אמיתיים ואנשי מקצוע לתפקידים הכלכליים שיפטרו את אותם פקידונים ויציבו אמות מידה לפיהן הפקידים ישרתו את הציבור ואת הדרך הכלכלית שבחרו מנהיגיו ונציגיו, נאלץ כולנו לאכול מהעיסה הדביקה שרוקחים לנו בעלי ההון במשק.

יושבים ילדים קטנים שלא מבינים כלום בנושא בטחון ושמבינתם לסגור כל מה שזז ללא כל אבחנה איזה ערך יש לו למדינה.

זוכרים את מלחמת יוה"כ ואת לבנון השנייה שהתחמושת והציוד כלו.זכרו את מופז כרמטכ"ל בעת האיתיפאדה כשטען שאין למשרד הבטחון תקציב לרכישת אפודי מגן והוא רוצה להיות ראש ממשלה.אוצר תומך בגלובליות העולמית ,מקצץ בחינוך ותומך בתכנית ויסקונסין .כך נהלים הנערים את המדינה.

במקום להבין שעדיף עובדים שעובדים על מובטלים שמשלמים להם דמי אבטלה, כל אחד מתבצר בעמדתו ושהשני ישלם/יפסיד וכו'. כאשר הולכים ביחד נוצר מצב של WIN/WIN כאשר הולכים לחוד גם אם אחד ירוויח האחר יםסיד ובטוח שהמדינה היא שמפסידה הכל בסוף.