מאוד מוזר. היא למדה כמה באזז וורד וכל היום אוכלת את המוח איתם. כמו מישהו שחי באמריקה שנה וחוזר לארץ ומתחיל לשבץ בכל משפט מילה באנגלית כי הוא אלק שכח איך מדברים עברית. היא לא מבינה כלום בעידן הדיגיטאלי החדש אבל בכל זאת מרשה לעצמה לזרוק לפח את עולם הפרסום הישן. היא מתנהגת כמו קורבן אופנה בלי זהות משל עצמו שמחליף כל עונה את הקולקציה רק בגלל "שעכשיו הוורוד זה השחור החדש". אפרופו תרבות ארגונית... למה במקאן לעובדים אסור להיכנס לפייס בוק, אי ביי, אמזון איי טיונס או כל אתר אחר. אולי אתם מהגרים שמנסים להתחפש לילדים. בקיצור אתם סובלים מתסביך פיטר פן.

הילד יושב בחדר, רואה טלויזיה, מדבר במסנג'ר, גולש בפייסבוק, שומע מוסיקה ומקבל סמסים . ו.. אוכל בננה! אנחנו, בשוורצקוף-גולן-דליות 3.01 יודעים איך לגשת אליו. נעלה בקמפיין ייחודי בבלוגים מחתרתיים, אפליקציה ייעודית בפייסבוק, ו... אפליקציית אייפון ייחודית המכסה את כל 5% מנויי הסלולר בישראל. בנוסף, נעלה בקמפיין טלויזיה מקורי הכולל מאות אנשים שרים ורוקדים , משהו בסגנון המשלב את בנק יהב, יופלה, יס וטורנדו.

אני עם מק בידיים מגיל 13, שזה בערך 1988. עם פריהנד שתיים התחלתי, על קמליון גלשתי, בפיסי בדוס ניווטתי, את כל השיט של מחשבי 8 ביט אכלתי, נראה לך שיש מישהו שיודע להעריך את הקדמה יותר מאנשים כמוני? שחי אותה יותר ממני? אני מחובר לחדש לא פחות מבני 22... אבל מנוסה פי כמה. בני גילי, בני ה-35-45 הם אריות החברה. ולא בכדי. אנחנו טעמנו מכל העולמות.

תפישה מיושנת

איזה הגזמה והייפ-שבא-להקיא עשיתם מהטוויטר. הבהלה הפרסומית הויראלית והמאגניב-מאגניבה גורמת לזה להראות כאילו מה זה דחפו את זה בכוח. האינטרנט הוא לא רק רשתות חברתיות האינטרנט לא מתחיל ונגמר בפייסבוק עבור מאות אלפי אתרים קטנים ונישתיים, פרסום כמו הבאנרים של גוגל או של אדסמרקט הוא הגאוני פה. פרסום באתרי הורדות פופולריים, האתרים היחידים כמעט שגורמים לגולש לבהות 15 שניות במסך בלי לעשות כלום ובלי להעביר (עד שההורדה מתחילה). פרסום בשקט, בלהביא אותה לגולשים בדלת האחורית על כל קמפיין דיגיטלי שיוצא מדברים בתקשורת כאילו חצינו את ים סוף, זה מאבד מהאותנטיות. אני, הגולשת, רוצה לשחק במשחק תלמה בננה אגוזים ולזרום עם זה, לא לקרוא לפני ובזמן ואחרי כתבות על הפרופיל של הארנק שלי ואיך פיצחו את הסוד למוח שלי. תפסיקו להתהדר, תתחילו לעבוד, המילה טוויטר מתחילה להימאס ולצאת מהחורים במיוחד כשאנשים בני 40 פלוס אומרים אותה בהתלהבות בהקשר של צעירים. אל תמאיסו את עצמכם וואי איזה חפירה של החיים הא... אני מתנצלת

לקחתם עולם תוכן מופלא של דתיה בן דור, עולם השטוזים, ובמקום לשמר אותו ולהציג אותו כפי שהוא, עטפתם אותו בשיר היבריש מטופש ברוח יופלה. כל הקסם של השטוזים נעלם בפרסום שלכם ונשאר שיר שלא ניתן להבדילו מבמבה או כל פרסומות היבריש אחרות (יס למשל). ילדים, גם כאלה שנולדו אתמול, עדיין מסוגלים להפנים סיפור טוב, לראייה המכירות של הספר "מיץ פטל". ההתפעמות של פרסומאים מהתנהגות צרכנית של ילדים ומאימוץ טרנדים דיגיטלים היא מגוכחת. בלוגים בלוגים טוויטר טוויטר. דווקא איריס שניהלה את השיווק של פרטנר יודעת טוב מאוד כיצד אנשים משתמשים בטלפונים שלהם, מהם שירותי התוכן הפופולרים וכמה אנשים גולשים באינטרנט הנייד. בעולם הפרסום זה נתפס כ "מדע החדשנות". בפרטנר זה היה עוד יום עבודה.

אלה שיצרו את הכלים לבהם משתמשים ה"ילידים הדיגיטאליים" נולדו הרבה לפניהם והם הדור הראשון לדיגיטאליות. ה"ילידים הדיגיטאליים" שמוזכרים כאן הם למעשה דור שני. בני הדור הראשון כתבו כבר לפני עשור את ה"קלוטריין מניפסטו" שרק היום הפרסומאים מתחילים להפנים. http://www.info.org.il/cluetrain/index.html

איזה יופי של מאמר! במיוחד נהנתי מהגדרת ההבדלים: יליד ומהגר - נפלא!

איריס - נפלא. מעניין ומפרה. תודה ובהצלחה. (-: