אנשים איכותיים בארץ - מהנדסים, רופאים, חוקרים לרוב לא מקבלים משכורת הולמת ביחס למעמדם ויכולתם. במדינת ישראל עדיף משמעותית להיות נהג קטר או סוור בנמל על פני מהנדס או רופא. אז הרבה מאוד עוזבים, בהתחלה חוששים ואז רואים שהשמיים לא נפלו. בנתיים עזבו (בשקט בשקט) אח שלי ו-3 מחברי, כולם עם תואר שני ונשואים לאקדמאיות. כולם מדווחים על שיפור באיכות החיים וירידה במתח הנפשי והעצבים. אח שלי שגר בקנדה אומנם לא מרוויח יותר מחברים שלו בארץ, אבל עובד פחות מ-2/3 מהשעות המטורפות שנהוגות פה (אשתי מהנדסת תוכנה ועובדת 60 שעות בשבוע והיא לא מקרה חריג) ולמרות שתמיד ריננו על עלויות המחייה המטורפות בקנדה, משום מה בסוף החודש הוא נשאר עם הרבה יותר הכנסה פנויה בכיס. בנוסף - נכון שהדירות "במקומות הנכונים" בקנדה, ארה"ב ומע' אירופה לא זולות, אבל אם לא הולכים למרכז לונדון או לשכונה הכי חמה של וונקובר, אתה מגלה שלא רק שיותר זול מאשר פה, אלא שכוח הקנייה שלה גדול באופן משמעותי משאר בישראל - מה שהופך את הדירה לעוד יותר ברת השגה. כדאי שהממשלה תתעורר, כל זוג אקדמאים כזה שעוזב את הארץ הוא נזק איום ונורא למדינה שעולה בהרבה על הרווח לטווח קצר שמופק ממחירי הנדל"ן המנופחים. אני לא רק מדבר על הפסד תוצר מיידי של כ-150,000 דולר לשנה לפחות, אלא גם על המשמעות הדמוגרפית.

לא בטוח מה עדיף, קור של טורונטו או 8 חודשי לחות של מישור החוף. על ונקובר בטח שמעת..

האמת הפשוטה שבחו"ל זול לקנות דירות/בתים במקומות שאתה לא באמת רוצה לחיות בהם - קרים מאד (רוב ארה"ב וכל קנדה) , שממה תרבותית שלא קורה בה כלום (רוב ארה"ב, כמעט כל אוסטרליה וקנדה), או סתם בלי עבודה אטרקטיבית ובלי שום קהילה ישראלית (יהודים שנולדו בחו"ל לא אוהבים ישראלים, תשכחו מזה). במקומות ה"נכונים", בהם יש את כל אלה, המחירים גבוהים מאד - אפילו יותר מבישראל. תוציאו לכם מהראש שאנשים נשארים היום בארץ בגלל "אידיאולוגיה" - מי שכ"כ חשוב לו הבית והאוטו הגדול ולגור בין מיעוטים בורים ואנטישמים עושה את זה בכיף. מי שיש לו יותר שכל - או שמצליח מאד בחו"ל וגר במקום נורמלי או שגר בארץ במקום נורמלי לא פחות. אל תתרגשו מהבכיינים.

חוץ מזה שהכתב חיפש דוגמה שתלהיט את הרוחות והצליח כמובן. גם במונקו/מונטה קרלו יש רחובות צרים וקטנים שבצד אחד דירה עולה קצת יותר מבארץ ובצד השני של הרחוב היא עולה פי 10 בדיוק - למה? כי הדירה בצד ה"נכון" היא חלק ממונקו ובאה עם פטור ממיסים למחזיק ומתגורר בה, בעוד שהדירה בצד השני שייכת לצרפת ואין בה שום הטבות מס ממגורים בכל עיר חוף אחרת. הקונים בגיברלטר לא באו בגלל חיי הלילה מזג האויר או איכות האויר אלא קונים בזול יחסית פטור ממס. בקיצור - יצאתם כאפות.

צעירים יאלצו לעזוב את תל אביב ללכת ליישב את הנגב וגליל. סכנת נפשות. אסור לתת לזרים להזרים כסף למדינה בצורת דירות פאר. פשוט שערוריה!

העובדות מלמדות שזוגות צעירים לא עוברים לפריפרייה, אלא מעדיפים לקחת משכנתא יותר גדולה ולשלם מיליונים כדי לגור במרכז קרוב לעבודה. אלה שלא מצליחים גם עם משכנתא - גרים אצל ההורים שזה הכי משפיל. הכל הצעירים יעשו רק לא לגור בנגב ובגליל בגלל שהוא לא מפותח. ודרך אגב, אני הבן הרביעי והצעיר ביותר במשפחה בת 4 בנים, ואני היחידי שלא היגר, 2 גרים אחד ליד השני במישיגן, והאח השלישי כבר בעל משפחה בקוייבק - אז כן, כן מהגרים אבל לא מודיעים לאף אחד.

וזוג צעיר,משכיל ,זקוק לתעסוקה קרובה יותר מכל . למזלינו ,אנחנו הישראלים יחסית ניידים בעולם , לכן עדיין אפשר לברוח....

הבעיה העיקרית של גיברלטר הייתה שהאוכלוסיה המקומית, שרובה הייתה ממעמד סוציו אקונומי נמוך עד בינוני- לא יכלה להתמודד עם מחירי הדיור בעיר ולכן עברה לערים סמוכות מעבר לגבול. אם הממשלה לא הייתה מתערבת- הייתה נוצרת מדינה שאין בה בכלל מקומיים אלא רק זרים שנמצאים בא רק כדי להרוויח כסף מהמיסים המקלים. בישראל המצב שונה לגמרי- דבר ראשון בגלל שבעוד שעתודות הקרקע בתל אביב ובמרכז די מזכירות את המצב בגיברלטר- יש עדיין שכונות שלמות שמשתרעות על פני אלפי דונמים של שיכונים מוזנחים שנבנו בתקני הבנייה הישנים שאפשר לשפץ במקביל להוספת יחידות דיור או פשוט להרוס ולבנות במקומם רבי קומות. המדינה פשוט צריכה לפשט את התהליך של הקמת מגדלים כאלה כך שגם קבוצות רכישה של אנשים ממעמד הביניים יוכלו להרשות לעצמם לבנות כאלה מגדלים. כרגע- התהליך הוא כ"כ מסובך ובגלל שאפשר לספור על שתי ידיים את מספר הקרקעות במרכז שאפשר לבנות בהן כאלה מגדלים המחירים של הקרקע קפצו לגבהים לא שפויים. ודבר שני- בגלל שפשוט גם אם המצב הנוכחי לא ישתנה- האנשים לא יעברו למדינה אחרת אלא פשוט לערים יקרות פחות מחוץ לתל אביב והערים היקרות מסביבה.

אני לא יכולה שלא לקרוא ולהתעצב... בכל העולם מציעים פתרונות לאוכלוסיות חלשות ורק במדינת היהודים מחפשים רק איך לדפוק את כולם. כזוג צעיר שהתחתן לפני שנה וגר אצל ההורים בחוסר ברירה בלי יכולת לרכוש דירה (קטנה וישנה) קרוב להורים. אין צדק במדינה

אצלנו קוראים לזה "בריחת מוחות" ומשתיקים את התופעה, נותנים הרגשה שמדובר רק באקדמאיים. הצעירים של היום בשקט בשקט מפלסים את דרכם לחו"ל ואף אחד לא שומע עליהם כי הם עושים את זה בשקט.