אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מדעי האמפתיה

25 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
ל- 21 זכותי להיות מי שאני!
ל-21: דווקא הדברים שלך הם הדברים המקוממים. אתה לא אוטיסט ולכן אין לך זכות לקבוע איך החברה צריכה להתייחס לאוטיסטים. אני כן אוטיסט ולכן יש לי זכות לבקש שלא יתייחסו אליי כאל חולה, אלא כאל אוטיסט בריא שזכותו לחיות כאוטיסט. אוטיזם זה לא מחלה!!! צריך לעזור לאוטיסטים לחיות באופן עצמאי ולהשתלב בחברה, אבל לא "לרפא" את האוטיזם שלהם! האוטיסטים הם קבוצת מיעוט נוירולוגית וצריכות להיות להם אותן זכויות כמו לקבוצות מיעוט דתיות וכו'. אתר אס"י - קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל: http://aci.selfip.org הפורומים של אס"י - קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל: http://aci.selfip.org/forums
חן | 30.01.10
22.
עצבי מראה
מעניין שדווקא יכולת חיקוי נחשבת למעלה. אני מכירה אוטיסט קלאסי, מה שנקרא "תפקוד נמוך" , שלא מחקה אך אחד אבל כשהוא שמח כולם צוחקים, כשהוא עצוב כולם בוכים וכשהוא כועס כולם רועדים מפחד ומנסים לשחד אותו עם ממתקים. אבל אולי זה דווקא הגיוני שאנשים שמתעללים בקופים ימציאו הגדרות חדשות למושג "אמפתיה".
מגי | 30.01.10
20.
ל 1 דבריך מקוממים. האוטיזם הוא סוג של נכות עבור האוטיסט המקשה עליו ועל החברה. כל טיפול מבורך!
אתה קורא לאנשים להתייחס לאוטיזם כאילו מדובר בשונות חיובית שיש לקבל במקום לנסות לרפא כאשר בפועל מדרגה מסויימת של אוטיזם מדובר באנשים שכלל לא יכולים לתפקד לבדם בעולם ונזקקים לסיעוד תמידי. באותה מידה היית יכול לזעוק את זעקתו של משותק הגפיים, "קבלו אותי כפי שאני ואל תנסו להמציא לי פטרונות מלאכותיים שיאפשרו לי לתפקד טוב יותר בחברה בה אני חיי ולחיות חיים נורמלים ככל האפשר". הטענה שאתה משמיע מקומה אולי יפה לגבי אמונה דתית, נטייה מינית שונה (כל עוד היא אינה מזיקה לזולת, למשל פדופיליה) ועוד אך היא לגמרי תלושה מהמציאות בהקשר של נכות כגון אוטיזם המקשה או כלל לא מאפשרת תפקוד נורמלי.
עוד אחד מיני רבים | 30.01.10
14.
למגיב 11
*** לפני התגובה: באופן כללי, אני חושב שצריך להרחיב כתבות כאלה ולהציג מחקרים שדנים בחברה האנושית, דרך חקר המוח - בדרך הוליסטית יותר. חבל להפריד בין הדברים. ההסבר משכנע ומוכר. מדברייך, יכולים להסיק אנשים שבציוויליזציה האנושית המודרנית (מערבית), הגענו למצב של שפע-עילי, שלא נראה כמותו בההיסטוריה האנושית - האם בגלל העניין הזה הציוויליזציה המערבית שמה דגש על אמפתיה / מוסר / הומניזם וליברליזם? האם בעקבות השפע ישנם "חוקים נגד מלחמות" (פשע נגד השלום, למשל - אמנות ובריתות וכו'). למרות זאת, עדיין אנו 'ניזונים' חברתית ממשאבים מתכלים, ולרובם אין תחליפים. האם התפיסה המערבית אודות שלום (עולמי) היא למעשה אשלייה? מלבד זאת, האם 'אמפתיה' ו'תרבות קונפדרטיבית עולמית' או "גלובליזציה" ימנעו את זה, בעזרת שילוב משאבים? האם כולם יסכימו לכך? מה המחיר שיאלצו מדינות ותרבויות לשלם? האם זו באמת אמפתיה, או שמא - אינטרסים כלכליים טהורים? (לא שאמפתיה היא דבר 'זולתני' במיוחד, אמפתיה נועדה לשרת את הפרט, זה עניין גחמתי לחלוטין ברמה החברתית/תרבותית או הפוליטית). האם אנו באמת בטוחים בחברה גלובלית? האם ישנו סיכוי שתהיינה מעגליות ושמחברה 'גלובלית' ו'קוואסי-קונפדרטיבית ועולמית' - העולם יתפלג שוב, בדיוק בגלל עניין המשאבים? האם שוב תיווצרנה חברות לוחמים? ציוויליזציות מבוססות אופטימיות הן ציוויליזציות חששניות. כל הכתבה הזו היא הנצחה מושלמת של הנטיות הבעייתיות של האנושות בעידן המודרני והבעיות השונות שמנגדן היא ניצבת. תסבוכת רעיונית, אג'נדות מחקריות.
Faustian_Dreams | 30.01.10
13.
קישורים מרתקים בנושא חקר המוח
1. קורס מרתק בנושא חקר המוח: http://www.youtube.com/view_play_list?p=D8C99F67C81778E8 2. פרופ' עידן שגב על הניסיון לבנות את המוח האנושי הממוחשב הראשון בהיסטוריה: http://www.youtube.com/watch?v=L0AR1cUlhTk 3. הרצאה מדהימה של ראש הפרויקט, להגדיל לכל המסך, ולתת להרצאה להטען מספר דקות (Pause) לפני הפעלה: http://ditwww.epfl.ch/cgi-perl/EPFLTV/home.pl?page=start_video&lang=2&connected=0&id=365&video_type=10&win_close=0 4. עוד אחת מרתקת - http://www.neuroinformatics2008.org/congress-movies/Henry%20Markram.flv/view 5. "המוח האמנותי" - הקשר בין חקר המוח ואמנות, דאבל-קליק על הוידאו הגדלה לכל המסך: http://switch5.castup.net/frames/huji/20061112_HUJI_PPT/Main.asp?Lang=HE 6. הסינגולריות קרובה: http://www.hayadan.org.il/wp/the-singularity-is-near-2106084 7. מאמר מרתק (דף 1 מתוך 2) http://seedmagazine.com/content/article/out_of_the_blue ניתן לשמוע את המאמר גם כקובץ MP3 (לחיצת עכבר רגילה על הקישור להפעלת השמירה במחשב) חלק א' http://sites.google.com/site/highqualitytts/Home/files/BBP_Part_1.mp3 חלק ב' http://sites.google.com/site/highqualitytts/Home/files/BBP_Part_2.mp3 8. "מסע מודרני אל נבכי המוח", מסמך PDF מרתק (במידה והקישור לא נפתח בלחיצה רגילה יש להעתיק אותו מתוך ההודעה אל חלון הכתובות של הדפדפן) http://www.odyssey.org.il/pdf/עידן%20שגב-מסע%20מודרני%20אל%20נבכי%20המוח.pdf 9. "הפרויקט לפיצוח סודות המוח": http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=1868
המוח האנושי | 29.01.10
12.
מוזר קצת....... כל הקטע של האמפטיה.......
שנים לקח להם להבין את התוצאות של מה שקרה עם הקוף, לפי הכתוב במאמר אך הם לא יכלו לגלות כל אמפטיה לסבל שלו, או במילים אחרות המדענים עכשיו יגיעו למסקנה שהנוירונים האחראיים לאמפטיה קיימים רק באמפטיה בין בני אדם ולא בין בני אדם לקופים, מסקנה כמובן שגויה, המסקנה האמיתית, אין ל"מדענים האלו" כל אמפטיה לקופים שלהם וכשהיא תבוא אצל חלק מהם, הם וודאי יהיו עצובים, ואם כבר אני כותב את זה, רצוי לבחון את האמפטיה אצל בני האדם, במיוחד אצל אלו שמגלים יותר ממנה והרבה פעמים מאובחנים בכל מיני הפרעות ומחלות נפש וחלק מהמדענים ללא כל אמפטיה מהתחום הפסיכיאטרי לא שיערו כלל שמדובר בתופעה טבעית לחלוטין, תודה ולהתראות.
עודד | 29.01.10
11.
ל Faustian_Dreams,
אתה מעלה כמה נקודות טובות. "מאיפה התרבות והחברה נוצרים? מדוע חברות ותרבויות מסויימות סוגדות ללוחמים" לדעתי, התשובה לכך נעוצה בעצם העובדה שישנה הגבלה על מקורות טבע שמאפשרים לנו לחיות, למרות שלצרכים שלנו אין הגבלה. זאת אומרת, בני אדם תמיד יצטרכו מים, אבל מקורות מים יכולים להעלם. במקומות קרים, בני אדם יצטרכו פרווה חמה בשביל לשרוד, אבל מקורות הפרווה, בעלי חיים, יכולים להתפוגג. לכן, ישנה תחרות טבעית בין בני אדם שמטרתה הסופית היא להבטיח אספקת מקורות יציבה על מנת שהצרכים הביולוגיים שלנו יקבלו מענה מספק. במקומות שבהם האספקה מוגבלת מאוד, כגון מדבר יבש, ייתכן שהתחרות על מקורות המים תהיה קשה יותר, אכזרית יותר וכנראה אלימה במיוחד, משום שהמפסיד ישלם את המחיר האולטימטיבי והקשה ביותר. לכן, חברות מדבריות יטפחו את אתוס הלחימה, שכן אם אתוס הלחימה יינטע בתרבותם, כך יהיה להם קל יותר להפיק לוחמים מאומנים שיוכלו להגן על מקורות המים והאוכל של החברה.
 | 29.01.10
10.
גורילות בערפל
מיליארד תאי מוח , כל אחד קשור ל כ 10 אלף אחרים = מערכת מורכבת יותר מכוכבים וגלקסיות שמרכיבים את המבנה הקוסמולוגי של כל היקום . ומה אנחנו יודעים על זה ? מפעילים מגנט מבחוץ ורואים שאזור מסויים "מגביר" פעילות. ההבנה שלי היא שאנחנו רחוקים מאד-מאד מלהבין מה קורה בתוך הגולגולת. ודרושה קפיצת דרך בשיטת המחקר , ולא היתקדמות אינקרמנטלית. מה שכן - מאד מעניין , ושאפו ל כלכליסט , "עיתון אחד טוב בתוך כל הצהוב " למי שזוכר...
גיא | 29.01.10
6.
מה עם אמפתיה לחוסר אמפתיה?
בסאגות הנורדיות ניתן למצוא אמירות הניצבות בשבחו של אדם שלא נועד לסימפתיה - הכוונה היא לויקינגים. הבעיה העיקרית עם כל ההנחות על טבע האדם, מלאכותיות, טבעיות, ביולוגיה או לא - היא שמנסים להציג את כל העניין בצורה דיכוטומית מדיי, בינארית - מה שיוצר סתירות בעייתיות. למשל, בכתבה נאמר: "רואים מישהו חש כאב יש לנו אמפתיה בסיסית אליו, אנחנו מבינים מיד מה הוא מרגיש. אבל יש הרבה גורמים חברתיים והיסטוריים שמשפיעים על ההתנהגות שלנו. במלחמה, למשל, אני מרגיש את הכאב של האדם האחר, אבל מתגבר וממשיך להילחם. יש לנו מנגנונים שפועלים נגד הנטייה הטבעית להיות חברותיים. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהדבר הבסיסי, מהביולוגיה. יש מכניזם שמעמיד אותנו בקשר תמידי עם אחרים, ואיננו מאושרים כשהוא לא עובד". יש לנו מנגנונים שפועלים נגד הנטייה הטבעית החברתית - ואי אפשר להתעלם מהביולוגיה. האין אותם מנגנונים חלק מהביולוגיה שלנו? כלומר, זה ביולוגי בדיוק כמו האמפתיה. לגביי הטיעון אודות 'תרבות, חברה והיסטוריה' ( 'סביבה' כגורם מעצב התנהגות, ואין בכלל ספק שהחברה או ההיסטוריה משפיעים על האנושות) - מאיפה התרבות והחברה נוצרים? מדוע חברות ותרבויות מסויימות סוגדות ללוחמים (החברות הפסטורליות באירואסיה, אינדו-אירופאים, חברות אמריקאיות-ילידיות ועוד)? לטעמי, הנטייה שלנו להיות חברותיים יכולה להתבטא גם בנסיון ליצור חברת לוחמים, חברה אליטיסטית או אריסטוקרטית של אנשים בעלי מקצוע או תכונות שנתפסות כטובות יותר - יצירת היררכיות חברתיות, מעמדות, תפיסות איכותניות ומהותניות וכו'.
Faustian_Dreams | 29.01.10
5.
אין דבר כזה נוירוני מראה
זאת המצאה שנועדה לתת פרסום למי שהמציא אותה כגימיק שיווקי. מה שבאמת ישנו, זה המערכת האסוציאטיבית של המוח שמתפקדת באמצעות קשר בין שני נושאים (עוגן קוגנטיבי) אם אנחנו אוכלים עוגה והיא טעימה לנו, בפעם הבאה שנראה אותה נרייר, בגלל שזכרון הטעם קיים במוח. אותו דבר לגבי מראה של אנשים סובלים או רוקדים בלט, יש לנו אסוסיאציות מוקדמות של הפעולות הללו שמקושרות עם כאב או אם תנועה, ולכן רקדן בלט שיראה מישהו אחר רוקד ירגיש כמעט שהרגליים שלו מתחילות לרקוד מבלי שליטתו. אבל זה נכון באותה מידה לריח, למגע ואפילו לזכרון - המוח הוא בנוי לפי רשת נוירונים בכל מערכותיו ולא רק בתחום המראה, כפי שהמחקר מנסה לטעון
דניאל | 29.01.10
2.
דווקא ההזדהות המיידית היא שהופכת את החברה ללא מוסרית
אבל חבל בכלל לנסות לעמת חוקרים ידועים עם עובדות שמראות שכמה שחברה יותר בנוייה על הזדהות וחיקוי ככה היא גם תהיה פחות מוסרית ויצירתית האיטיות בתגובה שהיא אופיינית גם לאוטיסטים וגם לביישנים היא שמבדילה אנשים מקופים ולכן אוטיסטים ואנשים יצירתיים מנודים מהחברה שקשה לה לסבול מי שמנסה גם לחשוב ולהבין מעבר להזדהות המיידית שמאפשרת קיום הגון אבל לא הוגן רק למי שמסוגל להשתלב במסגרות כחניות ופשיסטיות שמוחקות כל סימן לזהות עצמאית ויצירתית וכל זה נעשה כמובן בגיבוי של חוקרים וחוקרות "מבריקות" מהאוניבסיטה
מיכה | 28.01.10
1.
ג'ון אלדר רוביסון וריפוי האוטיזם
כאוטיסט, עד היום מאוד הערכתי את פעילותו של ג'ון אלדר רוביסון למען הגברת המודעות לספקטרום האוטיזם. עכשיו, לצערי, אני קורא כאן שהוא מעוניין "להירפא" מהאוטיזם שלו. הדבר הזה מאוד מצער אותי ואני כבר לא מסוגל להעריך אותו כפי שהערכתי אותו עד היום. כידוע, אחד העקרונות הבסיסיים של הקהילה האוטיסטית הוא ההתנגדות "לריפוי" האוטיזם. האוטיסטים החברים בקהילה האוטיסטית פועלים למען קבלת האוטיסטים בחברה כמות שהם, תוך הדגשת הזהות האוטיסטית הייחודית שלהם והיכולות האוטיסטיות הייחודיות שלהם. בעקבות מה שנכתב בכתבה, אני כבר לא משוכנע שג'ון אלדר רוביסון יכול לייצג אותנו... חן אתר אס"י - קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל: http://aci.selfip.org הפורומים של אס"י - קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל: http://aci.selfip.org/forums
חן | 28.01.10
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת