בעיר העולם השלישי ניו יורק ניתן לראות עדיין פחי אשפה קלאסיים מפח העומדים על המדרכה , מול הבית. אולם, פה מתחיל ההבדל בין העולמות, עומדים שני פחים המיעדים לשני סוגי אשפה. אם במקרה, עובר אורח טעה והשליך פסולת מסוג אסור לתוך הפח... בעל הבית נקנס. שימי לב, מדובר בהולך אקראי שהזדמן לפח שהונח על מדרכה ציבורית ומיועד לאשפה של הבית הסמוך. בעל הבית, אחראי על התוכן שנמצא בפח!!! באותה עיר מסתורית, יודעים כל התושבים כי אריזות קרטון יש להניח אחרי שפתחו את חיבורי המעטפת וקיפלו וקשרו. אריזות אלה מונחות במרוכז וחסרי הבית מגיעים תוך דקות ספורות, אוספים ומביאים למקום ריכוז (בדומה למה שקורה עם הפחיות ובקבוקי השתייה בתל אביב) ושם הם "מוכרים" את אריזות הקרטון ו"מתפרנסים". החוק, האכיפה והתגמול, יעילים ועושים את העבודה. כמובן שבבית צריך להכין את הילדים לעולם בו הם גדלים ולחנך וללמד את הרציונל שמאחורי החוק. בדיוק כמו בעניין הזהירות בדרכים, אסור ולא נכון להטיל את כל יהבנו על חינוך. הסברה, אכיפה, ענישה, תגמול אינם סותרים זה את זה.