ההתנגדות של רופאי הילדים בארה"ב (ואולי גם כאן) לצפיה בטלוויזיה של ילדים מתחת לגיל שנתיים באופן גורף היא לא מפאת דאגת השמנה, אלא מפני הנזק של הטלוויזיה על התפתחות יכולות התקשורת הבין אישית של הפעוטות! התינוק חווה מתקפה חזיתית על חושיו בלא יכולת התגוננות וסינון, בלי שיש מקום לתגובה שלו אלא פאסיביות מוחלטת - איזו מין למידה היא זו? מה היא מייצרת? הורים חייבים להגביל מאד את המקום של הטלוויזיה בחיי ילדיהם, לא בשביל זה הבאתם אותם, נכון?!

היא עושה עגבניות? כי בנדורה בערבית זה עגבנייה.

אהבתי מאד את הכתבה והיא העשירה אותי מאד בנושא הטלוויזה לפעוטות . כתובה בתמציתיות ובדייקנות ומצליחה גם להכיל הרבה מידע וגם להיות מהנה! כל הכבוד!

קוראים לה בנ-דורה והיא עושה מה שהשם שלה אומר

הן מתאימות לילדים מעל לגיל 7 ולא מתחת. כשהייתי בן 5 ראיתי את הפרק של פינוקיו שבו הוא הופך לחמור בקרקס והיו לי סיוטים שאני זוכר עד היום. ילד שאיבד את אמא זה גם לא נושא קל לעיכול לפעוט. למעשה, פינוקיו, הלב, נילס הולגרסון ועוד מעמידים את הילד לבד אל מול העולם כאשר דמות ההורה נטשה אותם. בשנות ה-50 גם היו סיפורים מתורגמים מרוסית שבהם עסקו באופן נרחב בספרות ילדים במוות במשפחה. לאבא שלי היה ספר מתקופת ילדותו שבו אחיו הצעיר של הגיבור מת ממחלה כלשהי ואיכשהו גם לגיבור יש אחריות בנושא. מודעות זה הדבר החשוב ביותר.

רק רציתי לענות למי ששאל למה ילדים מתחברים ליובל המבולבל: ילדים מבחינתם לא רוצים לגדול, רוצים להישאר ילדים קטנים - ויובל המבולבל הוא המבוגר שלא מתבגר. הרי ילדים יודעים שהם יגדלו בסופו של דבר...

אבל יש לנו מחשב, ואני בוחרת להם תוכניות איכותיות באתרי הערוצים. אין כמו התוכניות של פעם: היה, החיים, פינוקיו, הלב, האיים האבודים.

מה ילד צריך להבין בדיוק כשהוא רואה את יצור הלא מוגדר הזה?

שהרבה דברים אצלו הפוכים ממה שכתוב כאן? מוזר מאוד.

כתבה מאלפת

.....

אנשי המקצוע המייעצים הם פסיכולוגים התפחותיים שיודעים מה יעשה את זה לילד. באופן מעוות זה מעודד אותי לפחות לחשוב שהם ברוב המקרים, בעלי אתיקה כזו, שלא תאפשר פגיעה בילד ע"י תכנים לא ראויים

אהבתי את החלוקה לסעיפים וההדגשות. מתאים לקריאה וגם הולם את התוכן - כך תופסים את תשומת הלב שלנו, הילדים המגודלים... התרשמתי מכמות המרואיינים, חבל רק שכולם אינטרסנטים. עדיין, התרשמתי שהמסר שעבר מאוזן.