כפי שמיכאל הסביר: א. בהשוואה לקרנות - תשווה את מנהל ההשקעות למדד פחות כ-5% אחוזים כי החלק הנזיל שמנהלי הקרנות חייבים להחזיק לא צובר תשואה. ב. בהשוואה לתעודות סל - אל תשכח את מרכיב הסיכון. בקניית תעודות סל המשקיע חשוף הן לסיכון המניות שבסל והן לסיכון של החברה המנפיקה את תעודות הסל. ג. הכי חשוב בתפקידו של מנהל התיקים הוא ההגנה מפני היסטריה. גברת כהן תמכור את תעודת הסל ברגע שתשמע על ירידות ותמכור אותה ברגע שתשמע על עליות. ההצעה שלך יכולה להיות רלוונטית רק אם גברת כהן תסגור את החשבון בצורה כזו שהיא לא תוכל לגעת בתעודת הסל 10 שנים (בתקווה שהחברה המנפיקה את התעודה לא תפשוט רגל בתקופה הזו)

מצד אחד אתה יוצא נגד הכתבות שממליצות לאיש הפשוט להשקיע במדד, ומצד שני אתה מתייחס למשקיע הפשוט בתור חובבן, או כפי שכתבת: "... מול ניהול השקעות עצמי, מבולבל, היסטרי, "חובב מציאות" וסופג הפסדים כבדים בכל הזדמנות." אבל זה בדיוק מה שהכתבות ממליצות, לא לנסות להכות את השוק לבד, אלא פשוט לקנות תעודות סל לטווח ארוך וזהו. ואת זה עדיין לא הסברת מדוע לא כדאי לעשות. ברור לכל שמנהל השקעות עדיף על מסחר אקטיבי של אדם חסר ניסיון, אבל לא זו ההשוואה.

חברות ההשקעה הגדולות מתגאות מדי פעם בתשואות גבוהות יחסית בקרנות ספציפיות שהם בחרו לפרסם. מה שהם לא בחרו לפרסם זה שבקרנות אחרות שלהם הן דווקא הפסידו או במקרה הטוב לא הדביקו את המדד או את הריבית שנותנים הבנקים המסחריים.אני דווקא בחרתי להשקיע במשרד בינוני בגודלו (להערכתי משהו בסדר גודל של המשרד שמנהל מר תבור ) וקיבלתי תשואות גבוהות פי כמה ממה שהשיגו החברות הגדולות. כאן נמדדת הגדולה של משרד השקעות טוב להשיג כמה שיותר תשואה בכמה שפחות סיכון . אני בטוח שהמשרד שמנהל מר תבור דומה לצבא הקטן והחכם שעליו חלם אהוד ברק אבל השאיר לנו צבא גדול ומסורבל וההשוואה פה ניתנת למדידה מדוייקת תכל'ס בשקלים

אין ספק שראוי לנהל את כספי ההשקעות תחת אדם ניטרלי מרגשות, בעל הבנה מעמיקה ברזי המכשירים השונים, ולדעת איך לנצל הזדמנויות ברגע האמת. נקודות למחשבה בעת בחירת חברה לניהול השקעות: יש חברות שמנהלות תיקים ויחד עם זאת מנהלות קרנות נאמנות, הלקוחות מוצאים את עצמם מחזיקים בתיקם האישי את קרנות הבית, ובשל כך גם עלויות הניהול הלא ראליות. ישנם מקרים בהם קיימים אינטרסים מנוגדים בין המשקיע ולבין מנהל ההשקעות, מרבית חברות לניהול כספים מקבלות החזרים על עמלות קנייה/מכירה, מה שעלול ליצור מצב של רצון לייצר פעולות. בכל אופן שהיה בהצלחה, מה שבטוח שאת העליות של 2009- בטח לא נראה ב- 2010 :)

תקופת המדידה היא לא רק עליות או רק ירידות אלא שילוב מתוחכם של שניהם, למשל 10 שנים אחורה, האם יש מנהל השקעות שניצח את ת"א 25 במהלך 10 השנים האחרונות? אם כן הראה לי אותו, ואם יש כאלה כמה הם באחוזים מסך המנהלים? ולגברת כהן מחדרה (שבטח אין לה הרבה כסף להשקיע) אבל אם כן אז שהיועץ בבנק יקנה לה תעודת סל על 25 והיא לא תפסיד לפחות 2% בשנה רק על דמי ניהול...

הבעיה העיקרית של שוק ההון ישראלי שישנם הרבה קופים בתחפושת של מנהלי ההשקעות שחוץ מלדבר ולהצטלם יפה הם לא יודעים דבר.

כדי לשחק פוקר לא חייבים תואר בפיזיקה גרעינית. מבחן הכניסה לתחום ההשקעות בארץ הוא תעודת לידה בלבד. לפני כמה חודשים הייתי בלאס וגאס, נכנסנו לקזינו התמזל מזלי ובחמש דקות הראשונות הרמתי קופה של 200$, לא רע בכלל))) אבל אם אשתי לא היתה מוציא אותי משם הייתי משאיר את התחתונים שלי על שולחן. ויש אנשים שמתפרנסים מזה . לפעמים הם מפסידים, כי אי אפשר בלי זה, ובסיכום רב שנתי הם עושים לא רע. אבל הבעיה שמדובר במיעוט. גם בהשקעות רוב הציבור מפסיד ורק מיעוט יודע כללי המשחק.

מנהל השקעות הוא לא "אורי גלר" שתמיד יודע מה יהיה. תפקידו של מנהל השקעות קודם כל לנטרל את הרגש ולבחור את הנכסים שיניבו תשואה עודפת לאורך זמן. שנים כמו 2009 נותנות הרגשה שאפשר להרוויח גם לבד, להסתדר בלי מנהל תיקים ולחסוך כמה פרומילים בדמי ניהול. הבעיה שיש לנו מעט מאוד תקופות כאלה, ורוב הזמן ניהול השקעות זה תהליך שדורש המון ידע, ניסיון, זמן ומשמעת עצמית. לכן כמו שאמר הכותב "מי שמשקיע עם הקוף, נשאר עם הבננות".

כמובן שישנם מנהלי תיקים שלא מספקים את "הסחורה" ,כך ישנם גם רופאים ועורכי דין שהסטטיסטיקה לא בדיוק לטובתם ,ועדיין לא ראיתי שום כתבה שעו"ד או עמיתהם הרופאים מיותרים מול אותם "קופים" . שבת שלום