מה ששותלים במקום אספלט ובטון זו ברכה. עם כל ההגבלות וכדי להעצים את היתרונות הטוב ביותר הוא להשתמש בצמחים מקומיים שרגילים לתנאי המקום ותומכים במגוון הביולוגי המקומי בכל הרמות . עוד- בקבוצת הגגות הירוקים בישראל שבפייסבוק: http://www.facebook.com/groups/273201089357827/#!/groups/111336758899704/

רק צריך לקחת בחשבון: 1) לבדוק את העומס על הגג 2) בידוד וניקוז נכון של הגג 3) לשתול צמחים חסכנים במים (ישנם גם מיני ירקות למאכל מתאימים) 4)לדאוג למערכת איסוף מי המזגנים של כל הבניין כולל משאבה, מיכל אגירה ופילטר 5) אפשר לשלב עם דודי השמש הקיימים 6) מערכות פוטו-וולטאיות עדיין יקרות ולא מתאימות לכל הבניינים (החזר ההשקעה רק אחרי 10 שנים, ואחרי תקופה זו התפוקה יורדת ל-80%; צריך שטח גדול יחסית על הגג כדי שיהיה כדאי) 7) צריך תחזוקה שוטפת של הגינה (אם אחד השכנים מתנדב סבבה, אחרת מוסיף עלויות) 8) פחות שלוליות=פחות יתושים מעבר לעניין הירוק, יש גם עניין קהילתי: עבודה משותפת יכולה ליצור קשרים בין השכנים מעבר למבטים חטופים בחדר המדרגות; הגינה יכולה להניב ירקות לדיירים; נותן תעסוקה לילדים והוריהם, וכו'.

נכון מה שאבנר טוען כי עצים על גג עושים טוב מאוד את העבודה. הבעיה היא שכדי לגדל עץ על גג או על מרפסת יש צורך במשקל גדול מאוד בבסיס העץ כדי שלא יתהפך ברוח. מהנדס קונסטרוקציה אמר לנו פעם שיש להם "כלל אצבע" לחשוב = על 1 מ"ר של "מפרש-רוח (נוף העץ) יש צורך ב-90 ק"ג בבסיס. שיח גדול עם נוף של 3*3 מ' צריך אם כך 800 ק"ג בבסיסו. בשעה שהתקן הישראלי סטנדרטי מאפשר רק 150 ק"ג / מ"ר. (המרפסות מתוכננות ל- 350 ק"ג/מ"ר. הנתונים הללו מחזירים אותנו לשימוש בצמחים נמוכים עד לגובה של כ- 80 ס"מ, אותם ניתן לגדל במצע בעומק של 10 ס"מ ובמשקל של 110 ק"ג/מ"ר (כולל משקל 40 ליטר מים על כל 1 מ"ר)

היינו בצימר מאוד מיוחד בנמרוד, קוראים להם בקתה בערפל, ויש להם גגות פורחים. על גג אחד יש אפילו ירקות, תותים, עגבניות, וכל מני סוגי חסות. יש משמעות גדולה לבידוד של גג פורח, ולשימוש מועט באנרגיה.

לא צריך לבזבז מים אם כבר אז לעשות סככות שעושות צל ועליהן לשים את דודי השמש וקולטים סולאריים וכמה עציצים עם מי מזגנים!

רק שלפעמים יש פשיטה משטרטית ומחרימים את הכל השטילים....

אין דברים כאלה !! כל התגובות נכונות ומצביעות שבמדינה הזו לא כיף ..פשוט כך . לא מסוגלים לעשות כלום כמו שצריך .

1.עדיף לשתול עצים ולא דשא.ומדובר בעצים רחבי נוף שיספקו צל לאנשים שיהיו על הגג. הדשא אינו מספק צל ובקיץ הישראלי לא ניתן להיות על הגג כמעט עד השקיעה.עלי העצים מספקים שטח גדול לאין ערוך לצורך ספיגת CO2 מאשר הדשא.את העצים ניתן לשתול במיכלים גדולים ועמוקים כך שאין צורך לאטום בעלות גבוהה את כל הגג עבור הדשא.מאחר ושתילת העצים תעשה במיכלים גדולים שיש להם תחתית משלהם דבר שיחסוךאת הצורך באיטום מיוחד של כל הגג.את ניקוז המים העודפים כפי שנעשה היום בגינות הנשתלות על הגגות ניתן לאסוף ולהשקות עימם שנית.המערכת הזו אינה מסובכת או יקרה.כ'כ כתוצאה ממשקל נמוך יותר המועמס על הגג ניתן לחסוך בעלויות הקמת הגג.יש להבטיח שרוחות חזקות לא יעיפו את העצים.לכן חשוב גם לגזום אותם לקראת החורף ו/או לשתול עצים נשירים ו/או לשתול חלק כאלה וחלק כאלה. 2.אחד המחדלים הזועקים בתחום הגינון העירוני הינו סוגי העצים הנשתלים במידרכות. חובה לשתול, ואני חוזר שוב,עצים רחבי נוף כדי להצליל על המדרכה ועל המכוניות החונות. ניתן לשתול עצים נשירים המתחילים ללבלב מוקדם באביב כך שדווקא בחורף תחדור שמש. כיום,כאשר הולכים ביולי באמצע היום על מדרכה חשופה,ההרגשה היא שזה כמו בכבשן.הכל מחזיר את קרינת השמש ורותח מחום,שלא לדבר על כל יצרני החום האחרים ממכוניות,מזגנים,ושאר יצרנים. כשאני רואה את העצים שנוטעים עוברת בי המחשבה שחלק מה"""גננים""" או שהם לא מבינים או שהם מושחתים ומספקים את מה שבעלי המשתלות מספקים להם. לדעתי,במדינה כמו שלנו ההכרעה בין מיגוון ואסתטיקה לבין הצללה ברורה, וכולה נוטה לצד ההצללה.וגם לא תמיד העצים נעדרי הצל בהכרח יותר אסתטיים. 3.למי שמציע צמחים חוסכי מים-זה לא יעזור כמעט כי בית הגידול קטן ולא עמוק מספיק כמו בנטיעה על האדמה הטבעית.באדמה הטבעית העץ שולח שורשים למרחקים ולעומקים גדולים משם הוא משיג את המים להם הוא נזקק. כ'כ צריך לזכור שהצמח מאבד מים ע'י התאיידות וככל שיש יותר עלים ששטח פניהם משני צידיהם גדול,כך העץ מאבד יותר מים אותם חובה להשיב לו. שבת שלום

ההשקיה באביב ובחורף (שחון) היא באמצעות איסוף מי גשמים ומי מזגנים באביב ובקיץ ובסתיו. חברת רב-נוי התקינה את התשתיות. מערכת ההשקיה בנויה משני מיכלי 1.5 מ"ק שאוספים מיגשם ומי מזגנים ומעלה את המים באמצעות משאבה לטפטפות ספיקה נמוכה. לצערי לא ניתן לנו אישור למחזור המים האפורים אבל מי המזגנים ומי הגשם מספיקים. לגג צריך 30% שטח מגונן ומושקה בכדי להפוך אותו לירוק. כך שלגג של 100 מ"ר יש צורך ב 30 מ"ר של שטח מושקה . חישוב המים להשקייה - יש צורך ב 3 ליטר מים למ"ר ליום (מספר ימי השקייה בשנה כ 200) כך שצריכת המים ליום לגג של 100 מ"ר היא 90 ליטר בלבד (2-3 מזגנים מזגנים יוצרים כמו זו בלחות של ת"א) ובשנה 18 מ"ק בלבד.

על גג "שחק אותה" הלונה פארק של עמק חפר בנו פארק מים אתגרי פעילות מים , אין זיהום אויר ויש ניצול מיטבי של שטח. ביזבוז מים מינימלי . פארק המים האתגרי הוא פרי פיתוח של "שחק אותה" ואין בארץ פארק כזה. ממליץ לבקר .

בשביל שהצימחיה על הגג תהיה נטועה בחוזקה באדמה כדי שלא תעוף בסופה צריך שכבה די עבה של אדמה.

לפני שנתיים רכשתי שיחים מעוצבים ללא צורך בשתילה ממשתלה נחמדה מאוד בקיבוץ חולדה שנקראת איגלו-גארדן. לא תאמינו כל העציצים על גג הבית שלי פשוט השתרכו להם, המקום נראה כמו גן עדן עלי אדמות, הילדות שלי משחקות באין מפריע, ואפילו צופית הדבש מבקרת אותנו מידי פעם. חברים על תגידו שאי-אפשר לעשות זאת, הכל ענייו של חשיבה יצירתית. שבוע טוב

בדיוק כפי שאסור לייבש גינות על הקרקע, ואסור להחזיר את המדינה לאחור ולהפוך אותה שוב למדבר ע"י ייבוש גינות. בדיוק מאותה סיבה יש צורך ללמד את האנשים איך להצליח לקיים גינון פרטי + ציבורי בהרבה פחות מים ממה שהיה נהוג לבזבז עד היום. מי שניסה יכול להעיד על כך שזה אפשרי. אין טעם לנבור ולחפש אשמים במשבר המים, יש לעשות מעשים. בין השאר יש ל"נער" את משרד הבריאות, שיצא מאדישותו ויחפש דרכים איך כן לאפשר להשתמש במים ממוחזרים. שיפסיק להגיד רק לא. כממונה על בריאות הציבור עליו גם למנוע את הפיכתנו למדבר עם זיהום אויר, מחלות ריאה ותמותת קשישים. (במקום זה רק מפרסמים אזהרות לאוכלוסיות בסיכון- לא לצאת מהבית בימי אובך) ימי האובך כמובן ירבו ככל שיהיה פחות ירוק !! לכל מי שמלין על העלויות, האם מישהו עשה חשבון כמה עולה האלטרנטיבה של טיפול בחולים ? כמה שווים חיי אדם ? גינון על גגות וגינון בכלל איננו עניין לעשירים שגרים בבתים צמודי קרקע. זו בעיה של הרוב המוחלט של האוכלוסיה שגרים באזורים עם מחסור חמור ב "ריאות-ירוקות"

מעורר השארה! יוזמה יפה-שיש לה רק יתרונות אך כנראה פחות מתאים לישראל (בעיקר בעקבות בעיית המים). בכל זאת בישראל אפשר להתקין קולטי שמש על גגות, שיכולים להוות מקור חשמל עבור בניינים. ישראל היא אחת המדינות היותר מתאימות לקונספט זה מכיוון שיש לה אחוז גדול של ימי שמש בשנה (בימים שאין שמש, ישנן כמובן פתרונות)

כל מי שאני מדברת יורד מהארץ. 700 800 אלף $ לחירבע 4 ח' - - - - עדיף ארמון + בריכה במיאמי לא?? מדינה של דפקטים

גם דשא הוא גינה עם כל התועלות שלו. יש לו גם חסרונות. אין ספק שצריך לשתול אותו רק אם הוא נדרש לשימוש כדשא - כלומר לדריכה ובילוי. בהחלט אין לשתול דשא במקומות שאינו נדרש. שם אפשר לשתול צמחים חסכני מים במקומו, כולל צמחיה מקומית. בהחלט חשוב להביא את הירוק והטבע לתוך הערים. אותו הדין חל מהבחינה הזו גם על גינת קרקע וגם על גינת גג. אותם כללים תופסים גם אם זו גינה פרטית או פארק לשימוש ציבורי. אותו כלל נכון גם לגבי בתים משותפים שיש להם רק חניה מתחת לבית ולא נשאר מקום לגינה. זה נכון גם ל"סתם" מבנה משרדים שמעוניין שלעובדים יהיה מקום נאות לבלות בו את הפסקת הצהרים, או להפוך את הגג לפינת עישון מכובדת. אגב פארק ציבורי. במקומות שאין קרקע פנויה להקמת פארק לרווחת התושבים, אפשר להקים פארק שימושי על גגות מבני ציבור / מרכזי קניות / מבנה קופ"ח או מקלטים. אפשר גם לנצל את הגגות ל"חקלאות-עירונית", ל"גינון-קהילתי" ועוד

ל 2 מטר אדנית את קוראת גינה תלוייה ?

של מריחואנה

קשקוש:דשא זה לא גינה ולא עושה עבודה של צמחים,סתם יקר(גג נושא משקל שיש לאטום ועוד לעלות לטפל)מתאים לגג ציבורי/גג חניון ובכלל בתחום האקולוגיה הכיוון שיש להמציא ולתכמן את הטבע הוא שגוי מיסודו הרבה יותר נכון ללכת עם הטבע ולהשתלב איתו כלומר כן לאסוף מים ושמש ואוויר ולא לזהם אך לא לנסות ללכת בלי ולהרגיש עם או להפך אי אפשר לצרוך ולנצל ולזהם ולהתרבות ולצפות/לקמבן שהטבע לא יפגע

על פי מחקר שנערך בטכניון בהקשר לקרקעות פנויות שיוכלו לקבל ולהחדיר מים לאקויפרים, מסתבר כי בין 1990 לשנת 2020 השטח המבונה בארץ עומד להיות מוכפל. זה אומר הרבה פחות קרקע לגינון, הרבה פחות ירוק, הרבה יותר זיהום אויר, הנכדים שלי עלולים לסבול הרבה יותר ממחלות בדרכי הנשימה. הדרך הסבירה להקטין נזקים היא אם "יחזירו" את הירוק לכל מקום שלוקחים אותו. אם יכסו את מרבית הגגות בצמחיה, זה יוריד ב3 מעלות את הטמפרטורה בכל העיר. יש רשימה מכובדת של תועלות נוספות מהגדלת שטחי הגינון בערים וחלקן הובא בכתבה. גם בהיבט של איכות חיים וגם תועלות כלכליות אותן ניתן לכמת. ניתן לשלב פלטות של תאים פוטו-וולטאים בגובה של כ- 30 ס"מ מעל רום הצמחים, ויש אז מספיק קרינה גם לגידול הצמחים וגם להפקת החשמל. עושים את זה בחו"ל.

בונים פרויקט חדש שנקרא הגנים התלויים. יהוד היא הראשונה.כל הכבוד

ומשאירים את הגגות לפנלים סולריים .

ואיך בדיוק אפשר למקום תאים פוטו-וולטאים מעל גן מגונן? הרי הם יחסמו את כל השמש. ושוב- למה להשתמש גם בגינון על הגגות וגם באנרגיה סולארית אם התאים הפוטו-וולטאים הרבה יותר אפקטיביים מהגינון וגם יותר זולים? שישאירו את הגגות להפקת אנרגיה סולארית ואת הרחובות לעצים.

בהחלט כדאי להשתמש גם באנרגיה סולרית וגם בגינון על הגגות. שניהם אינם פלצנות. מה לעשות כל צמח בין אם הוא דשא ובין אם הוא עץ מפחית את כמות הגזים הרעילים באויר, הצמח צורך את הגזים האלה לצורך הקיום שלו. אין ספק שעץ שיש לו הרבה יותר עלים עושה פי כמה וכמה יותר את העבודה הזו. יש מחקרים גם של אוניברסיטת ת"א שמראים איך הצמחיה מורידה את הטמפרטורה בסביבתה הקרובה, וזה בהחלט יכול להגיע להפרש של 3 מעלות צלזיוס. לידיעתך אבי, תאים פוטו-וולטאים מייצרים כ 30% יותר חשמל כאשר הם ממוקמים על גג מגונן לעומת אם הם על גג חשוף

הרבה יותר "ירוק" להתקין קולטים סולאריים על הגגות במקום גינות כאלה- הם יחסכו הרבה יותר חשמל שמיוצר בתחנות כוח מזהמות. אולי בשיקגו זה פחות משתלם כי יש להם פחות ימי שמש אבל כאן הסיפור שונה. ובמקרה של טוקיו- אין שום קשר בין הנתונים לבין המציאות. דבר ראשון, הטמפרטורה הממוצעת בטוקיו בחודש אוגוסט (שהוא החם ביותר בשנה) היא 27 מעלות ולא 40 מעלות- אולי מדובר בטמפרטורה המקסימאלית בחודש אוגוסט- מה שהופך את הנתונים למעט יותר הגיוניים אבל מצד שני הם לא יראו שום קשר בין הגגות הירוקים לבין הפחתת הטמפרטורה בעיר. ודבר שני- אין שום סיכוי שבעולם ש-1.5 מיליון מ"ר (~1,500 דונם) של גגות ירוקים הורידו את הטמפרטורה בטוקיו, שהיא העיר הגדולה ביותר בעולם שמשתרעת על פני כמעט 2,200,000 דונם בשתי מעלות. מכאן אפשר להסיק שבכל מקרה, אין שום קשר בין הנתונים שהובאו לגבי טוקיו לבין המציאות. ה"גגות הירוקים" ש"משפרים את הבידוד" ישפרו אותו בדיוק כמו כל חומר מבודד- הרי הם פשוט מוסיפים נפח לתקרה של הבניין ולכן מבודדים טוב יותר את הקומות העליונות. גזי חממה וזיהום? סביר להניח שההשפעה היא אפסית. יש מין הנחה מטומטמת כזאת שלדשא יש איזושהי תועלת נגד זיהום וגזי חממה, כמו לעצים. במציאות התועלת של הדשא היא אפסית וסביר להניח שחורשה קטנה של עצים ירוקי-עד שהייתה נשתלת על פני כמה עשרות דונמים הייתה משפיעה בצורה טובה יותר על הזיהום בטוקיו מאשר כל 1.5 מיליון הדונמים של הדשא שנשתלו על גגות הבתים. וכל הבניינים האלה כמו ה"פקולטה לאומנות" בסינגפור? אם היו בונים את המבנה בצורה פחות פלצנית ומשתמשים בכסף שנחסך ככה לקניית פאנלים סולאריים ההשפעה על פליטת גזי החממה הייתה גדולה יותר בעשרות מונים. בקיצור- מדובר בעוד "תנועה ירוקה" פלצנית שנוצרה על רקע הטרנד הירוק ולא כדי לעזור להפחית את זיהום האוויר או את פליטת גזי החממה (לאלו מביננו שמאמינים בקשר של בני האדם להתחממות הגלובלית).

אף אחד לא יחשוד באמריקאיים שהם מקימים גנים על גגות כדי לשמור על כדור הארץ. הם עושים זאת כי זה משתלם להם כלכלית. אולי כדאי שנצטנע וננסה ללמוד מהם איך הם מרוויחים מכך. אם מתכננים את הגינה במרפסת כבר בזמן הבנייה, או שהגן משולב ב"דק" מעץ העלות יכולה לרדת אפילו עד כדי 50%. בניגוד לדעה ה"נשלפת" באופן אוטומטי, גן על גג מבנה שעבודת הבנייה והאיטום נעשו בו כפי שנדרש בתקן הישראלי, לא יחדיר מים!! ההיפך הוא הנכון - הגן על הגג מאריך את חיי האיטום, מגן עליו וחוסך את הצורך בחידושו אחת לכמה שנים. נכון שרצוי שנשקיע בפיקוח על העבודה הזאת. כי לא נעים שחודרים מים ואין זה משנה אם אלה מי גשם או מי השקייה, אלה אותם המים. בניגוד לדעה הרווחת גם ניתן להקים גנים כאלה במשקל של 110 ק"ג / מ"ר. נכון גם שבישראל יש מצוקת מים ולכן יש להשתמש רק בצמחים שיודעים לגדול גם בשליש מכמות המים שאנחנו שופכים על הגנים הגדלים בקרקע.

מליון אנשים חיים בשיכונים משנות ה-60 וה-50 מתפוררים שיקרסו ברעידת אדמה ויקברו אותם חיים. במדינת ה-OECD שלנו, את הממשלה זה לא מעניין. בדוחות מוציאים החוצה את כל מי שלא נעים להם להראות. מדינת המרכז מתקדמת קדימה מדינת ישראל צועדת אחורה.

הצחקתם את ועד הבית.אני בישראל לא הייתי קונה דירה בחיים מתחת לגינת גג. גם לא מתחת לפנטהאוז...רמת התחזוקה של גינות בפנטהאוזים או רמת איטום הגגות המרוצפים כזו נמוכה ולא חסרים סיפורי סכסוכי שכנים על נזילות,הצפות,חדירות מיים.אני לא רואה מדשאה על גג בישראל.ביפן אולי כן.

זה לא ממש אחראי להקים גגות ירוקים בארץ בגלל בעית המיים. מי גשמים תופס פה רק איזה חודשיים בשנה... אלא אם במקביל לגג הירוק יקימו על כל גג גם איזה מאגר מי גשמים שיספיק להשקעה שנתית...

וגם כי אין מים...