לדעתי מי שעובר לדיור מוגן - זה אומר משהו על הקשר שלו עם ילדיו ילדים "טובים" שומרים על קשר משפחתי ולא פורמלי עם הוריהם, ולא עבור הירושה ילדים "טובים"ימשיכו לדאוג לצרכיו של ההורה הסיעודי גם כשיהיה כזה, ולא "יזרקו" לאיזשהוא מוסד על מנת להשקיט את מצפונם אין לי ספק שאלו שעברו לדיור מוגן נהנים מהשרותים שהמקום מספק, השאלה תמיד היא שאלה של תמורה ועלות, ובנושא הזה, העלויות של הדיור המוגן אינן פרופציוניות לתמורה

נשמע שאתה מבסוט אבל גם המטפלת זה עניין של מזל וכבר שמענו על אלימות של מטפלים. ידוע שמתפתחת תלות בין הקשיש למטפל וכבר היו מקרים שקשישים העבירו את הירושה למטפל/ת. זה גם תלוי בילדים כמה הם יתפקדו שתרגיש ממש תשוש. כרגע אתה מתפקד אז ברור שעדיף בפינה מוכרת. בדיור מוגן יש המון פעילויות והעיקר מוגנות. יש רופאים צמודים, אוכל טוב, חגים ושחות. אני מכירה אנשים שחיו וחיים באחוזת ראשונים ומאד מרוצים. בכסף שלך אתה יכול לחיות כמו מלך ומה שישאר ישאר. ממילא יעבירו אותך בסוף לסיעודית. כל עוד הראש והרגליים עובדים הכל נפלא.

אין שום קורלציה לסכומים שהחברות הללו גובות לעומת התמורה שמקבלים הקונים בדקתי את האפציה הזאת כשהנושא עלה על ידי ילדי, ופשוט נדהמתי מעזות המצח של היזמים השונים והסכומים הנגבים אני חי היום עם מטפלת פיליפינית, בביתי, מדבר ורואה את ילדי כמעט כל יום, וההוצאה החודשית שלי היא בערך 4000 שקל על הפיליפינית אני מטייל בחוץ והולך לקניות עם המטפלת, הולך למספר חוגים, להרצאות וכדומה אני פוגש על בסיס קבוע חברים שעדין ישנם ובסך הכל חי לא רע ותזכרו, אני חי בסביבה בה חייתי רוב חיי הדירה והחסכונות שלי, יגיעו אחרי מותי לילדי זה מה שיש לי להגיד בנושא הזה

במקום לרשום הכנסה מראש פורשים אותה על פני זמן וכך דוחים תשלום מס.