אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

מה מפחיד אותנו בחיסונים?

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
8.
החיסון לשפעת החזירים מאוד בטוח, נכון
תקראו את הסיפור הזה: אמא שלי, בת 59, בריאה לחלוטין חוץ מקצת בעיות לחץ דם שנתגלו ממש לאחרונה וקצת משקל עודף. הרופא שלח אותה לקבל את הזריקה נגד שפעת החזירים כי טען שהיא בקבוצת סיכון עקב הנ"ל. שבוע אחרי הזריקה היא התחילה להרגיש רע, שיעולים, חום ותעוקת נשימה. הלכה לרופא, הוא טען שזה ויראלי. עבר שבוע והמצב לא השתפר, הלכה שוב והוא נתן לה אנטיביוטיקה. בשבוע השלישי, כשלא ירד החום, הרופא שלח אותה למיון. במיון גילו דלקת ריאות חריפה ומים בריאות. היא היתה מאושפזת במשל שלושה שבועות און אנד אוף, עם הצטברות של מים שוב ושוב ושלוש שאיבות של בסביבות 3 ליטר נוזלים! הרופאים טענו שאין להם מושג ממה נגרמת ההצטברות ואיך לעצור אותה, והחליטו שאין מנוס מלבצע ניתוח השתלת שקית שתנקז את הנוזלים . למרבה המזל, מנהל המחלקה התעקש לחכות עם הניתוח קצת שתתאושש, וב"ה , האישה הפסיקה מעצמה לצבור נוזלים בדרך נס, והיא מתאוששת לאיטה. ולמה בוער לי לספר לכן? כי היום היא התבשרה שמכרה שלה, בערך עם אותן תנאים, נפטרה בדיוק אחרי אותם סימפטומים, אחרי הזריקה הארורה הזאת. רק שתדענה כמה זה לא בטוח!
ראו את זה | 20.02.10
4.
הסבר מצוין על המערכת החיסונית, אבל לא על החיסונים
הסבר מצוין על המערכת החיסונית. אומנם - הפחד מפני החיסון הוא לא בגלל הווירוס המוחלש שבתוכו, אלה בגלל החומרים הכימיים האחרים שנימצאים בנוזל החיסון. במקראה של המחלות הקטלניות הסיכון והעומס על מערכות הגוף משתלמים - שווה להתחסן. לא שווה להתחסן נגד שפעת לא קטלנית כאשר אדם בריא ויכול להחלים בקלות.
א | 20.02.10
3.
חבל שדוקטור לביולוגיה שוגה כל כך הרבה בכתבה כל כך קצרה
1) מחלת האבעבועות השחורות נגרמת ע"י נגיף, לא חיידק. אמנם בזמנו דר' ג'אנר לא ידע זאת, אבל ד"ר מועלם היה צריך לציין זאת. 2) תאי ביתא אינם מייצרים נוגדנים. תאי ביתא (בלבלב) מייצרים אינסולין. מי שמייצר את הנוגדנים הם תאי בי (B), או ליתר דיוק לימפוציטים מסוג B. 3) תאי B אינם נצמדים לפולש הזר. מי שנצמד לפולש הזר הם הנוגדנים המופרשים מתאי B. 4) חיידקים ונגיפים המשמשים לחיסון אינם מתפתחים ליצורים הדומים לתאי גופנו. אם כך היה הדבר לא היו משתמשים בהם לחיסון. מה שנכון הוא שישנם חיידקים או נגיפים פתוגנים מסויימים שיכולים להכיל מרכיבים הדומים לאלו שבגופנו, אבל אלו לא משמשים לחיסון. 5) הסיכון להתפתחות המחלה הנוירולוגית הקשה גיאן בארה בעקבות חיסונים מסויימים (לדוגמא חיסון לשפעת או לצהבת B) הוא בערך 1 למיליון מתחסנים. לעומת זאת זוהו מספר חיידקים ונגיפים (כולל נגיף השפעת) שהידבקות בהם מגבירה את שיעור התחלואה בגיאן בארה פי 4-30!. 6) לא ידוע לי על אף חיסון שגורם באופן משמעותי לדלקת פרקים (אם כבר, דלקת מפרקים) בבעלי הסמן הגנטי HLA-B27. יתכן ודווח על מקרים בודדים בקרב מיליוני מתחסנים. אשמח לקבל לינק מדר' מועלם לטענה זו.
אבו חסן | 20.02.10
2.
הפחד של אנשים מחיסונים הוא פסיכולוגי,
ונובע מאי הבנה של הסטטיסטיקות. לכל חיסון יש תופעת לוואי, רובן קלות וחלקן קשות. הסיכוי של אדם כלשהו לקבל את התופעות הקשות שואף לאפס וקטן במאות אם לא אלפי מונים מהסיכוי של אותו האדם למות מהמחלה שהחיסון מחסן אותו מפניה. אבל, בגלל אי הבנה של הסטטיסטיקות- אנשים רבים מעדיפים להימנע מחיסונים בגלל תופעות הלוואי הקשות ולחשוף את עצמם למחלות- שהסיכוי שלהן להרוג אותם הוא גבוה הרבה יותר והן טומנות בחובן הרבה יותר תופעות לוואי קטלניות יותר ופחות שהן הרבה הרבה יותר נפוצות מתופעות הלוואי של החיסונים. אבל הכי מצחיקה הטענה של המתנגדים לחיסונים, "גם ככה כמעט אף אחד לא מת מהמחלה הזאת!". וואלה, באמת? אולי זה בגלל שרוב האוכלוסיה מחוסנת מפניה?! הנה- מסתכלו על התפרצויות המחלות השונות בשנים האחרונות באוכלוסיה החרדית. מחלות שאף אחד לא שמע עליהן באוכלוסיה שמתחסנת בעשרות השנים האחרונות (מאז שהכניסו את החיסונים לסל התרופות) פתאום מתפרצות שם וגורמות למאות חולים בזמן קצר ולאישפוז בבתי חולים של רבים מהם. מחלות כאלה, ללא החיסונים- היו מדביקות מאות אלפי בני אדם אפילו במדינה קטנה כמו ישראל בפרק זמן של כמה ימים, בערך כמו השפעת העונתית שרוב האנשים לא מתחסנים נגדה בגלל תופעות הלוואי הקלות מאוד שלה (מי שמתחסן מתחסן בעיקר כדי לא לקבל את תופעות הלוואי המעצבנות ולא כדי להציל את החיים שלו- הסיכוי למות מהמחלה או מהחיסון שואף לאפס בגלל הטיפול הרפואי בקרב האוכלוסיות שהן לא בקבוצות הסיכון). תחשבו שאותו הדבר קרה בעבר אבל עם מחלות מסוכנות הרבה יותר. היום זה לא קורה כי הרוב המוחלט של האוכלוסיה מחוסן. לכן, גם אנשים שלא מתחסנים לא נוטים לחלות במחלות המסוכנות- כי הן פשוט לא מצליחות לעבור דרך כל הלא-מחוסנים. בנוסף, מספר הנדבקים הנמוך מוריד את הסיכוי למוטציות שעלולות להפוך את המחלות לקטלניות.
מישהו | 19.02.10
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת