לא הבנתי איך החוקרת הוכיחה שהבדלי המלים יצרו את הבדלי יכולת התפיסה. ואולי זה הפוך - כיוון שיש להם יכולת מיוחדת (להבחנה מרחבית, להבחנה בין צבעים), נוצר צורך בשפה לציין במלים שמות דקויות שזר (כמונו) לא מבחין בהם, והשפה היא רק ייצוג ליכולת ייחודית שבאה לידי ביטוי גם במבחנים מרחביים/צבעוניים? וגם אני מסכימה שלא ניכר הקשר בין כותרת הטור לתוכנו.

או במילים אחרות, המחשבה בנויה ממילים. וזה אומר ששפה עשירה תביא ליכולת חשיבה מפותחת יותר.לבעלי שפה עשירה יש פשוט יותר סוגים של "חומרים" לבניית המחשבות. אז תביאו לילדים שלכם הרבה ספרים לקרוא, שילמדו את השפה בצורה מעמיקה.

אם עושים תאונה עם האוטו אז דפקו לי את המכונית מקדימה , מאחורה, מהצד ... נכנסו בה שרטו אותה והכל בלשון של תאור מצבים של בחורה כי המילה מכונית זו נקבה תרים לה את המכסה (חצאית) ונראה את המנוע שלה... אומר בעל המוסך תראה, הוא אומר, אתה לא מתנהג איתה בעדינות, אתה קורע אותה... לעומת החברים שבאים עם הג'יפ. פתאום זה הופך לרכב (בלשון זכר). חזק גדול מאסיבי תגיד לי כמה הוא אוכל? וואוו איזה תאבון. כמה הוא עושה איזו מהירות עוצמה וחוזק יש תחת מעטה הפלדה הזו. תראה את הנהמות שהוא מוציא.. היןןן היןןן היןןן כמובן במקרה של תאונה הרכב שלו דופק את המכונית שלי...ופתאום נולד לי ילד חלופי.

אכן קיים קשר בין הסביבה לבין השפה לבין עיצוב התודעה. הוא נוצר בגיל צעיר תוך הטמעה של שפת האם לתוך הכישורים הקוגניטיבים. הטמעה מאוחרת של טכנולוגיות תקשורת אינה קשורה לכך והדוגמאות לא רלוונטיות. המצאת המורס לא גרמה לאנשים לדבר בהברות קצרות יותר.

חוץ מפסקת הפתיחה. תפסיקו לרשום כותרות מנופחות. זה היה רדוד.