עד כמה שידוע לי בוצעו מעברי חציה וצמתים בתל אביב, עם שבלנות דומות לאבנים, אבל באספלט, ואפילו רחוב בצבע סגול בנתניה (היה לא מזמן בעיתונות, שווה לראות) בטכנולוגיה המונעת החלקה ובעלת חיכוך גבוהה, מספיק להעביר את היד ולהרגיש את מידת החספוס הדומה לנייר לטש. הצבע הזה יקר ועמיד ואף ידוע על סופרמרקט "יש" בכפר סבא שנצבע לפני 14 שנה, ולא חודש מאז ומחזיק מעמד, שווה לבדוק ...... יכול אולי להציל חיי אדם.

אולי זהו הפטנט של הקבלנים, כדי לגרוף כספים מהרשויות המקומיות?

הרבה יותר קל לפנות לבתי חולים רוכבי אופנוע ואפוניים שהחליקו על מעבר חצייה\ מאשר לבדוק אם הצבע על הכביש בכלל תקין ומתאים לתפקד ככזה. תפנימו, אתם חיים בישראל ומישהו במע"צ בטוח גוזר קופון על השימוש בצבע הלא בטיחותי הזה, שאחרת היה נרקב במחסנים של טמבור. אז מה עם יש תחלופה זולה יותר, מעניין את ליברמן!

אצלנו בעיר חידשו לאחרנה את כל הסימונים כולל מעברי החציה. כמעט ואיבדתי שליטה בפניה מסוקולוב לביאליק במהירות נמוכה ביותר. מזל שאני מודע לבעיה ומאד עירני. נראה לי שהפתרון זה תביעה אישית כנגד כל ראש עיר שלא יטפל בהחלפת הצבע המסוכן הזה.

מה שימנע תאונות בכבישים חשוכים.

באירופה כבר שנים משתמשים בצבע עמיד בפני החלקה, גם מכוניות מחליקות על גבי סימוני הכבישים ולא רק בצמתים. נסיעה על דו גלגלי תוך כדי נסיונות להתחמק מלעלות על סימוני כבישים גורמת לרוכב להתמקד באי נסיעה על הסימונים והתמקדות פחותה בנעשה סביבו. מצד אחד הרוכב נמנע מהחלקה ומצד אחר עלול לגרום לתאונות בגלל ה"בריחה" מסימונים מחליקים. חייבת לצאת הנחייה ע"י משרד התחבורה לכל הגורמים העוסקים בתכנון ואחזקה לשימוש בצבע שאינו גורם להחלקה.

לא ברור לי איך בארץ עדיין מתעקשים להשתמש בו - מה עוד שהוא גם יקר יותר לאורך זמן..

אנשים נהרגים ולדעתי לפחות חלק מההרוגים בתאונות אופנועים והחלקות של דו גלגליים בכלל ,גם של אופניים, זה כתוצאה מהצבע הזה ,גם כשהוא לא רטוב, דרך אגב. מעבר לעובדה שאנשים מתים פה בגלל שזו רפובליקת בננות מזרח תיכונית, הכסף שיוצא מחברות הביטוח על התביעות , ניתן היה להוציא על החלפת סוג הצבע ולפחות להשאיר עוד אנשים חיים, ואו ללא נכות. אבל מן הסתם, בישראל כמו בישראל, שוב ,הכתבה תגנז, לא יקרה כלום, והשאלה היחידה היא עוד כמה יהרגו ויהפכו לנכים עד איזכור המחדל הזה שוב!

בישראל מחדשים (המקרה הטוב) כל חמש שנים, לפני הבחירות לעירייה, או (במקרה שהניצחון מובטח - כמו בתל אביב) -פעם בעשרים שנה. אני מניח שחישובי הכדאיות קצת משתנים במקרה הזה.

חייתי בחו"ל 15 שנים והצבע היחידי שהחזיק מעמד שם היה צבע טרמופלסט מחומר פולימרי שבזכות מזג האויר הלא חם והגשמים שירדו, התחדש כול פעם מחדש. הבעיה היחידה הייתה, הצבע מתנהג כמו פלסטיק לכול דבר ולא מעט אופנוענים החליקו עליו, גם עבדכם הנאמן החליק עליו עם אופנועו. הרשויות בצרפת הוציעו למעלה מ2 מליון יורו כדי לגרד את הצבע הזה ולהחזיר את הצבע הישן והטוב. בישראל נעשה ניסיון עם הצבע הזה בשנות ה90 ןהתוצאות לא היו טובות בכלל. בישראל חם, ולא יורדים גשמים, כתוצאה מכך הליכלוך נדבק לצבע, משחיר אותו ולא נשטף ואנו נשארים עם פסים חלקים שבעתיים. לכך גם מתווספות תאונות העבודה הרבות שנגרמו לעובדים אשר ניכוו מהצבע הרותח (מדובר בפולימרים שממיסים בחום). בישראל אכן צובעים אחת לחצי וזה לא רק בגלל בלאי הצבע אלא בגלל שינויי העונות הקיצוני. סוגי הצבע שבשימוש בכול אחת מהונות שונה, בחורף על בסיס שמן ובקיץ אקרילי. פרט נוסף, כמות חברות הצבעיה שיש היום בישראל הוא פי 40 ממה שהיה לפני 10 שנים. בעבר היה צריך להיות מומחה גדול על מנת לדעת לצבוע עם מכונת צביעה לכביש, היום כול אדם עם קוארדינציה מינימאלית ומיכדור מתקדם מסוגל לצבוע. כתוצאה מכך התחרות גדולה מאוד וכפועל יוצא רמת המחירים מאוד נמוכה, לא ריווחית וכמעט ללא שינויי ממה שהיה כאן לפני 20 שנים. אני מאמין שבמדיה ויחליטו לעבור לצבע הקסמים, יאלצו הרבה חברות לסגור,הרבה מובטלים יסתובבו, נשאר עם מעט חברות שבהמשך ירשו לעצמן להקפיץ מחירים. אז מה השגנו ? שום דבר, בסופו של דבר נוציא את אותו תקציב רק שנהיה עם יותר מובטלים במשק.

התחשיב בכתבה נעשה למצב אידיאלי בו צובעים כל חצי שנה. ואולם, לא באמת צובעים כל חצי שנה (ואני בספק אם צובעים גם פעם בשנה). לפיכך, צביעה בצבע בו משתמשים בו היום - זוהי פעולה זולה יותר. אם בטיחותית יותר... מסופקני... לדידי, מוכרים את חיינו בזול.

את הצבע הזול צריך לחדש בתכיפות גבוהה, הצבע האיכותי נשמר שנים, ודורש מקצועיות גבוהה יותר בעבודה. הקבלנים מרווחים יופי מכל כמה חודשים לצבוע את כל העיר, לא מתאים להם חוזה פעם בשלוש שנים, כי גם אם הם יקחו מחיר כפול על העבודה-הם מפסידים בענק. עיריות משתפות פעולה כי רובן מנוהלות ברשלנות ואינטרסנטיות להחריד.

ייתכן הכתבה בדבר תכונות הצבע נכונה, אז מה ? בין כה וכה הצבע דוהה במהירות גבוהה ואחרי שבוע לא ניתן להבחין שהוא חודש לאחרונה. נראה לי שיש כאן ספין של רוכבי הדו"ג. שיפסיקו לתמרן ולהשתולל אז יחליקו פחות ושלא יתרצו זאת בצבע. (זכרו את הפתגם על הרקדן והבמה העקומה)

יש להעמיד לדין את מקבלי החלטות בעיקר על הנזק הגופני והכספי שנוצר מכך. רק כך מבינים בארץ שלנו. מי "שסידר" שקומבינת הצבע היקר והחלק הזה צריך לעלות לדין.

הצבעים במעברי החצייה מסוכנים גם להולכי רגל. בתל אביב הולכים רק בין הקווים.

איפה אתם חושבים שאתם נמצאים? פה זה ישראל!

1. יהיה צריך פחות צבע. 2. יהיה צריך פחות צבעים. 3. לא יהיה אפשר לשנות סימונים כל חצי שנה. 4. תישאר יתרת הכנסות לעירייה בסוף השנה. ועכשיו, למי כל אלה מועילים בדיוק? והתשובה - רק חקיקה.

קבלני הצבע מדללים את הצבע, שכבר לא נשאר כלום, וכבר למחרת יום הצביעה, הכל מחוק. והם ממשיכים לעבוד על ועבור העירייה.

בישראל הקבלנים חוסכים בצבע כדי להרוויח. הם מגישים הצעות במכרזים שהם לא יכולים לעמוד בהם ואז חוסכים בחומרים. התוצאה: בלאי גבוה של סימוני כביש (שמוביל לתאונות דרכים). הגיע הזמן שכל קבלן ביצוע יפקיד ערבויות ובטחונות ויחוייב באחריות לסימוני הכביש. במידה והם מתבלאים לפני הזמן, הקבלן צריך לשאת בעלויות התיקון.

הדבר היחיד שמפתיע בסיפור הזה הוא עצם ההפתעה של הקוראים. ברור מאליו שאם יש שתי אופציות, הרשויות יבחרו את האופציה הרעה והיקרה. זה קורה מדי יום, ולא רק ברשויות המקומיות אלא גם בכל החלטת ממשלה ובכל חקיקה של הכנסת. ברוכים הבאים לישראל.

כדי לבדוק את הקשר בין מכון התקנים-מע"צ החדשה וטמבור,אז תראו מדוע צובעים בצבע לא מתאים את כבישי הארץ.

ואני חותם 100% שזה קומבינה של קבלן הצבע גם להפטר מהצבע הגרוע שהוא קנה (ברווח) וגם לעשות את כל העבודה פעם שניה (בתשלום כפול כמובן)

מסוכן לא יעיל לא זוהר וחייבים לבדוק מדוע ממשיכים את השימוש בזה!!!