אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

כוחה הלא ייאמן של חברות

83 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

80.
אבל זה ברור ומובן - כולנו מודדים את עצמנו ביחד לאחרים
ופועלים בהתאם. אנחנו גם מאמצים לנו התנהגויות מתוך התבוננות והתאמה לסביבה. האדם הוא יצור חברתי ושואף להידמות לאחרים סביבו. יש מחקרים בפסיכולוגיה שמראים שאנשים נוטים לאמץ שפת גוף דומה לאנשים שהם מחבבים. הפילוסוף דן דנט מדבר על ההשפעה העצומה שיש לחברה על ההתקדמות המחשבתית והטכנולוגית, ויש גם מחקרים שמשווים בין בני אדם לדבורים ועוד חיות מבחינת התנהגות עדרית. אבל כל הכבוד לאיש הזה שעשה הרבה כסף ממה שכולנו יודעים מילדות.
בוברט | 27.11.13
72.
ללא ספק- מקור להשראה!!!
ה-מ-ו-ן תובנות. תודה! תובנות שעולות בקנה אחד עם התפישה האדלריאנית אותה אני מלמדת. אדלר לימד אותנו שהצורך הפסיכולוגי הראשוני של האדם הוא הצורך להרגיש שייך. בעצם, הרך האנושי הנולד לא יכול לשרוד ללא טיפול אנושי. לכן, הצורך בתחושת שייכות הינו הישרדותי. אין זה פלא שקהילתיות מחבקת היא ערובה לבריאות נפשית ואריכות ימים. אני קוראת בשנייה את המאמר בראש השנה תשע"ב וחושבת על כוחה המדבק של הקהילה החברתית שלנו. על החשיבות של בחירת החברים שמקיפים אותנו בפינצטה. הכוח של החבורה המקיפה אותנו לרומם, לתמוך, להשפיע על החיים שלנו לכיוון בונה או הרסני לא תסולא. הימים בין כסה לעשור הן הזדמנות לעלות שוב את המודעות להשפעת הקשרים החברתיים שלנו עלינו. הם (היחסים שלנו), מפתח לשינוי פנימי עצמי וכמו מעגלים במים עשויים להוות מפתח לשיפור ממשי בחברה האנושית. מאחלת לכולנו שהמאמר יהווה מקור השראה לבחירות שלנו בשנה הבאה עלינו לטובה, שלכם, עינת גבע, מכון אדלר.
עינת גבע, מכון אדלר | 30.09.11
71.
אין חדש תחת השמש.
אין חדש אך יש רענונים שמידי פעם מביאים להתפתחות אחרת, למחשבה אחרת ולמרות שכבר נאמרה בסיטואציה שונה היא מחדשת את המחשבה. ואולי זה מה שקיים, מחשבות אשר מחברות את הרעיון שנכתב למשהו אחר שאם נפרק \את לגורמים נגיע לאותו מקום. ותמיד אפשר לשאוב משהו חדש מכל דבר שבעצם אינו חדש. למשל מספר רחב של חברים שטחיים או יותר נכון מפגשים רגעיים של מכרים גורמים לאנשים לחייך הרבה כי במפגשים קצרים אלו אנו מציגים את היפה שבנו והוא החיוך ולחייך הרבה זה בריא וצובע את העולם בצבעים אופטימייםגם הרצון להשתייך לאיזו שהיא קבוצה גורמת לנו להיות כמוה כדי שנקלט בה וקבוצה של אנשים בודדים מעלי רעיונות וחדושים גורמת לאנשים להפעיל את מוחם בכוון ומכאן כל כך הרבה רעיונות בעצם העדריות שניראית לא בריאה מהצד מביאה להמון דברים יפים ותמיד ישנו הצד השני של המטבע אך בו בורת אני שלא להתעסק כי עדריות זו הורסת כל דבר טובמאד מקובלים עלי רעיונות אלו וכל נושא המגרה את מחשבתי הוא טוב ובונה. ישר כוח רותי.
רותי | 23.08.11
68.
האדם הוא ייצור חברתי, עינת גבע, מכון אדלר.
האדם הוא ייצור חברתי, הוא צריך וזקוק לחברה על מנת לשרוד ולהתפתח וממשיך לנהל איתה דיאלוג במשך כל ימי חייו. הסביבה, החברים, קבוצת ההשתייכות הם מקור כוח של תמיכה, העצמה, חיזוק - כוח תראפויטי שלא יסולא בפז. אנחנו מרקם אנושי חי אחד. כולנו קשורים, תלויים ומשפיעים זה על זה. לכן, מצב הרוח שלנו, מידת האופטימיות כמו גם אורחות חיים ובחירות משפיעים על הסובבים. בחירת החברים היא מפתח לבריאות נפשית, לכן ממליצה להתרחק מחברים מרעילים ולהקיף עצמנו בחברים מזינים. עינת גבע, מכון אדלר.
עינת גבע, מכון אדלר | 29.01.11
65.
שמחת חיים
שמחת חיים זה גם סוג של החלטה + תזונה נכונה והתעמלות יום-יומית שנותנת לנו הרגשה של שליטה בגוף שלנו. החיים שלנו ניראים כמו שאנו רואים אותם. תאמינו לי שאני בת מזל כי החלטתי להיות מאושרת למרות שאני ניצולת השואה מגיל 5 לבד, מטפלת בבעל חולה מאוד הרבה שנים ואני לומדת, מציירת, קוראת ספרים, למרות ראיה לקויה. תאמינו לי היים לא פינקו אותי עבדתי קשה ועדיין עובדת קשה ואני הולכת ברחוב ומחייכת לעצמי, כל דבר קטן: פרח עץ שמש גורמים לי שמחה. אני מספרת בדיחות לכולם. ךען שאני נכנסת כולם מיד מחייחים אלי. אני צוחקת הרבה ואומרת לכם "חיים יפים" למרות שאני בת 73 אני מרגישה יותר צעירה מאשר כאשר הייתי בת 18. כל יום הוא מתנה אני קמה בבוקר אם חיוך ובשמחה מתחילה התעמלות ואני מתמלה באנרגיה חדשה. אפשר להיות מאושר קודם החלטה אחרכך תתרגלו. זה עובד!
חנה | 29.09.10
64.
כתבה מעוררת מחשבה
הכתבה מרתקת. מעניינת. אין ספק שכולנו במידה זו אחרת מושפעים מהסביבה. השאלה היא עד כמה ? כול אחד מושפע במידה שונה . על אחד - עצם העובדה שהשכן לא חייך אליו בבוקר הרסה לו את כול היום. על אחר- עצם העובדה שהיו לו שלוש לוויות של אנשים אהובים ביום אחד- לא הרסה לו את היום. הוא ממשיך למרות הכול לחייך ולהיות אופטימי ושמח. ברור ששהייה בקרב אנשים בריאים- שאוהבים ונהנים מחייהם - משפיעה לטובה. אבל מה עם כול אלה שזקוקים לרע - כדי להעריך את הטוב. איך אפשר להסביר את העובדה שאנשים שנראים בריאים בנפשם ובגופם- מחפשים להיות דווקא בקרב בני אדם חלשים - חולים- ובעייתיים- שמעתי פעם משפט חכם מפיו של מישהו- "שלאנשים לא רע כי רע להם- רע להם כי טוב לאחרים ". ישנם קהילות כמו אלה שגרים בקיבוצים ובבני ברק- שבהם המוטו הוא- "טוב לי שטוב לאחר"- הרי זה ברור שאם כול אחד מאיתנו ירצה באמת ובתמים בטובתו של רעהו- העולם שלנו יראה כמקום שהרבה יותר טוב ונעים לחיות בו. אבל משום שאנחנו חיים בחברה תחרותית - שבה הרעיון המרכזי הוא - להנמיך את הזולת כדי להעצים את עצמך- חברה שבה רק הכסף מדבר- לא יכולה להיות מגניבה וטובה. שימו לב שדווקא בבני ברק הענייה מתקיימים חיי קהילה של שותפות ואחווה. של תמיכה אמיתית וכנה אחד בשני. זה הכול הכסף שמשחית באדם כול חלקה טובה שקיימת בו. הבהלה לזהב לא יכולה באמת לייצר טוב לב ועזרה אמיתית וכנה בין הבריות. בחברה שלנו ואני אומר את זה בצער גדול - השמחה היחידה היא השמחה לאיד. .
גילי הרצליה  | 03.07.10
63.
(תוך התעלמות מודעת ממי שסולד מפסיכולוגיה)
התופעה אינה חיובית או שלילית. התופעה קיימת. הגילוי הוא חיובי. כי אפשר להשתמש לצורך יצירת השפעה חיובית או שלילית. זה יפה, שחלקנו רואים בזה מובן מאליו. אחרים, מנסים למצוא הסברים חלופיים (אבל בחירת חברים בגלל הדמיון לא יכול להוות כזה, הוא לא עוטף את כל הקצוות), ואפשר להבין, כי זה מאוד מאוד קשה לקבל שאין לך, או אפילו -כמעט- אין לך, בחירה חופשית. לומר שאדם יכול לקחת אחריות על חייו לצורך השפעה על סביבתו [44, 61] זה לא כל כך מתקבל על הדעת, שכן המסקנה מכל מחקרי ה'אדם אל מול ההמון' היא שאדם בעצמו הוא חסר יכולת לעשות דבר. יותר הגיוני לומר, שאדם יכול לשנות את חייו בהתאם לסביבה שיבחר - חשובה הבחירה בסביבה. הזכירו בכתבה את התקשורת, וזה העניין החשוב ביותר בעיני. בחברה החילונית אין עדיין הכרה בדבר ההשפעה המאסיבית של הסביבה על האדם והתקשורת מהווה כלי הרסני על החברה, למרות שיכולה לעשות בדיוק את ההפך, לבנות את האדם. מעניין שדווקא בחברה החרדית ההכרה בדבר השפעת החברה נשתמרה. ראיתי את הפער בעניין הזה בפרשת ה"גזענות" שדווחה בעיתונות לא מזמן. אחד החרדים התראיין ואמר, שאין הם רוצים בקרבת בנותיהם תלמידות מעדות המזרח, משום שמבחינה הלכתית התחנכו באופן מעט שונה. בשביל חברה שכנראה תופסת היטב עד כמה פרט משתנה בהתאם לסביבתו, זה הגיוני מאוד להרחיק מאדם שרוצים להחזיק במסגרת מאוד ספציפית אנשים שלמשל, "יש להם טלוויזיה בבית". בשביל חלקו האחר של הציבור זו הייתה גזענות. מה שהפריע לי במאמר: לשבת ליד איזה מאושר ממדינה נידחת לא יהפוך אותך מאושר אחרי שחיית כל החיים שלך בחברה מערבית שלא מסתפקת מכלום. אתה יכול לעשות יוגה ולחייך כל היום, אבל זה לא אומר שאתה מאושר. כמובן, אתה תמיד יכול לעבוד על עצמך. זה מה שכולנו עושים. במידת מה זה גם מתקשר לתגובה של שלי, שדיברה על מהפכות טכנולוגיות מרגשות. קחי אותי לחיות על הירח, עם אפשרות לחזור לכדור הארץ בחמש דקות, תני לי לשתות מים שיצמיחו לי שיער, יעלו את תוחלת החיים שלי ב25%, תני לי לעבוד 3 שעות ביום ולהרוויח כמו מנהל בנק. אבל אם אני יצור חלש שמושפע במאה אחוז ממה שקורה סביבי, זה אומר שהדשא של השכן שלי, לעזאזל, עדיין ירוק יותר. והסתירה שנמצאת בתוך כל מה שכתבתי נובעת מכך שכנראה עוד לא נמצא הדבר שבאמת יהווה את ההשפעה החברתית הטובה, שיצליח לגבור על הטבע הקנאי והשונא לחברו והבלתי מסופק שלנו. ימצא, ונדע מה לשדר בפריים טיים ומה לספר לילדים שלנו.
אלון | 21.05.10
60.
זה דבר פשוט מדהים- כולנו מחוברים באמת! :-)
המאמר הזה עזר לי לקלוט שבאמת צדקתי כל אותן שנים! האושר והשלווה הפנימית שלנו אכן משפיעים על אחרים והסביבה! אפילו אנשים שרחוקים מאיתנו ואיננו מכירים כלל! כי כולנו מחוברים ברמה קוונטית! זה רק מדגיש את החשיבות במציאת תכלית ומשמעות לחיים שקשורה באחרים! אהבה היא מטרת החיים הנעלה ביותר, אהבה לעצמנו ולאחרים. ברגע שאנחנו מוצאים את הסיפוק הפנימי שלנו, זה משפיע על אחרים ולבוף כך נשנה את כל העולם! והיום בעידן האינטרנט הכל עוד יכול לקרות! אתם מוזמנים לבלוג שלי: "בלוג קטן על אהבה ואושר" (עשו חיפוש בגוגל..) ואני אשמח לשמוע מכל מי שירצה/תרצה! המון אהבה וחיבוק גדול! גיל :-)
גיל בר-און | 02.05.10
58.
איך מתקבלים למועדון של המאושרים בשלושה שיעורים
שעור ראשון. לנשום נכון שעור שני. ללמוד לדעת להקשיב ולהתבונן שעור שלישי, להוריד מעליך את הלחץ המטורף של העבודה, שיהיה לך זמן לנשום, ולקבל שכר הוגן בכדי שתוכל לכלכל את מעשיך בתבונה וללמוד לדעת להקשיב ולהתבונן
לא דוגמא | 07.04.10
55.
הקיבוצים כשלו כמו גם האלטרואיזם הקומוניסטי. זאת תהיה טעות לחשוב שנוכל להבריא
את החברה ע"י זה שנכריח את עצמנו להיות נחמדים כשבא לנו להרוג מישהוא, והיום אנשים הורגים חופשי. המחקר הזה מצויין, משום שהוא משתף אותנו בתהליך של חיבור הקצוות של 3 דורות של מידע שיושב על המדף של המדע הקונבנציונלי, זה זמן מעולה להצלבות. אנחנו בזמנים שאנחנו רוצים להבין כבר את פשר המציאות שאנחנו חיים בה. מי שולט? אני, בתוך עולמי שולט בכל החברים (שבחרתי בהם או לא) או הם שולטים עלי? האם אני באמת משפיע או סתם מושפע? זה סוג של לופ שמסבך גם את כותבי המחקר, שבצדק מקבלים התנגדויות תוססות. אבל ממנו, כשימאס לכם מהלופ, שווה לבדוק את המקור האחרון שאנחנו יכולים לפנות אליו. חכמת הקבלה. שכמו שאנחנו לא יודעים למה היא נסתרה מאתנו עד היום, כך היא נפתחה בשנים האחרונות והיא מתארת לנו את האבולוזיה של החומר שלנו - הרצון לקבל. תוכנה שעובדת על כך שאנחנו תמיד נרדוף אחרי תענוג ונברח מסבל. גם כשאני בוחר לסבול עכשיו יש בזה חשבון לרווח עתידי.כך שבכל רגע נתון זה לא שאנחנו באמת מקיימים את זכות הבחירה שלנו אלא אנחנו מגיבים לסדרה של גירויים. בכל מקרה שווה לשוטט באתר קבלה לעם, יש שם כמויות אדירות של חומר ווידאו חינם און ליין חופשי להורדה ופתוח לתגובות. ..
רווית | 31.03.10
54.
כולנו גל אשר הינו חלק מהים
כיף לשמוע אישוש מדעי(כמעט) לכך שכולנו קשורים ברמה לא מודעת ושאדם אחד משפיע על כל המעגלים הסובבים אותו בהמון ספרים אשר התקבלו בתקשור-אורין לדוגמא מדובר על כך שאדם משפיע /מושפע מבחינה אנרגטית על כל הסובבים אותו ושביכולתו לבחור לאילו זרמי אנרגיה להתחבר באופן כללי המאמר חיזק לי את האמונה באחריות אישית ובשינוי שאדם אחד יכול לעשות כך שישפיע על שאר המעגלים חג שמח מלא אור
שי | 29.03.10
53.
אני רואה שכולם מתקוממים מהכתבה
מאוד קשה לקבל שאין לנו בחירה והסביבה משפיעה עלינו, ובעצם בשום דבר שאנחנו עושים, לא באמת אנחנו עושים. אבל זה כך אז מה הטעם בחיים?, אם גם ככה אין לנו עצמאות, בשביל מה הגענו לכאן? כל אדם שיבקש את האמת ויעיז להתמודד מול השאלה הזו יקבל תשובה :)
מסתכל על האמת | 28.03.10
51.
נכון קרן,כל מי שחושב אחרת הוא ממורמר או קנאי או סתם לא מוצלח,
אגב,ל"קוטן" יש יתרונות ענקיים וחסרי תקדים,ראי תורת הקוונטים והנאנו טכנולוגיה והמהפכה האלקטרונית אבל בדיוק בגלל זה כל הפרובנציאלים שחושבים בגדול מחמיצים את ההתפתחויות היותר מהותיות ואת התהליכים היותר מרגשים ויצירתיים שמשנים את העולם שלנו לטובה, וזה כולל גם את המחברים של המחקר שנזכר כאן בכתבה, לצערי.
שלי | 28.03.10
48.
כרגיל האקדמיה מבלבלת בין טוב לרע
כי בדיוק כמו ש30 כתב התופעה שאותה הם סימנו כטובה היא בעצם השורש לכל מה שרע בעולם, נחשלות,פשיזם,חוסר יצירתיות,חוסר חמלה לחלש ולשונה והתעלקות התלקקות על המצליח, בקיצור כל מה שמגעיל בחיים סומן על ידי הכוכבים החדשים כחיובי(זה לא מפתיע שהם כוכבים כי עצם תופעת הכוכבות הוא עוד תסמין לממאירות העדריות). תפישת הקהילה השטחית שמנסים לדחוף לנו מבוססת על הזדהות כתחליף לזהות אמיתית מקורית ויצירתית ומובילה גם לבלבול הממאיר הנפוץ בחברה בין התחום האינטימי והכללי בגלל שכשאדם חש אהבה ורוצה לממש אותה בפרטיות כל הקהילה נדבקת אליו אבל כשהוא לבד וסובל אז כולם מתרחקים ממנו,בתנאים כאלה כמעט בלתי אפשרי לממש חיים מוסריים של אהבה עמוקה ויצירתית כי כשאתה חלש וצריך עזרה אז דורחים עליך וכשאתה מרגיש טוב וזקוק לפרטיות בשביל ליצור חיים יפים למענך ולמען הקהילה בשלוות האינטימיות עם בת זוגף כולם קופצים עליך כי גם הם רוצים להששתתף בחגיגה,מה שנכתב כאן נכתב מנסיון אישי מר וקשה.
שלי | 27.03.10
46.
מעניין מאד. הסתייגות קלה מעניין הקיבוצים
לאריכות הימים בקיבוצים אפשר למצוא הסברים חלופיים: * מלכתחילה, אנשים שהצטרפו לקיבוצים, כצעירים בשנות הארבעים או החמישים, היו בריאים יותר מהממוצע. * בקיבוצים הוותיקים היו עובדים בתורנויות בענפים השונים. כך שכמעט כל חברי הקיבוצים עבדו בעבודה פיזית (לפחות כמה ימים בחודש) במשך שנים רבות.
דודי | 27.03.10
44.
פשוט לחיות נכון, וכך כולם יחיו נכון
הכתבה לדעתי לא מעודדת את הקהל להיפרד מחבריו המתקשים, היא רק מדגישה דרך להפוך את העולם לעולם טוב יותר. דרך שינוי עצמי. לאחר קריאת הכתבה, על כל אדם לקחת אחראיות כפולה ומכופלת על מעשיו, שכן הוא יודע שהוא מסכן בהתנהגות לא אחראית גם את חבריו. חיו נכון, וחברכם יחיו נכון, חיו נכון וקיימו עולם טוב יותר.
חבי | 27.03.10
38.
כתבה מרתקת- צריך לעשות מחקר על העיר מודיעין. העיר המושלמת הראשונה
שביקשה ליצור מודל של זוגות צעירים מצליחנים עם ילדים יפים ומתקנים לילדים. בשלב מסויים הטרנד של חיים מאושרים זוגיים שבו הדביקו כולם את כולם הפך למגפת גירושין שהדביקה את כולם. דאה אדר כתבה בהארץ כתבה מרתקת בנושא
דורית דוד | 27.03.10
35.
מחקרים תומכים מתחילת המאה ה 20
את הדיון העקר "האם הפסיכולוגיה היא מדע"? ניתן להפנות מהעניין המרכזי ע"י הגדרתה כתחום מ"מדעי החברה" ובהם עסקיננו. כבר ב 1921 פירסם פרויד את ספרו המרתק "הפסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני" בספר מפנה הרבה ממסקנותיו וניתוחיו לספרו של הסוציולוג המבריק לה-בון שפורסם כבר ב 1895! ובו מתאר לה-בון את השפעות ההמון על הפרט, על דעותיו והתנהגויותיו, על הטרנספורמציה שהוא עובר ממהות יחיד ל"חלק מהמון" המחקר הנוכחי בסה"כ חוזר ומאשר מחקרים אלו אחרי יותר ממאה שנה.
בועז | 27.03.10
34.
הסיבה האמיתית לחיקוי...הוא גן הקנאה והתחרות....אנו יצורים השוואתיים...
ולמי אנו משווים עצמינו....מה לעשות לרוב לאנשים שקרובים אלינו ...חברים ממעגל 1-2-3 ....החיקוי נובע מתחושה של כביכול החמצה..אם הוא עושה את זה אז אני גם חייב לעשות את זה....רוב האנשים חיים בחושה של דיסוננס כשלהי ולכן כאשר משהו משנה משהו זה מדרבן לעשות שינוי....אמר לי פעם חבר there are no happy adults" ויש הרבה מן האמרה....אבל מה שכן יכול להוביל לאושר(חקרתי נושא זה רבות): הם : חברים- והרבה - משפחה מלוכדת(גרעינית) - ותרומה לסביבה....שאר הדברים כגון כסף- נשים - הם משמשים כמו סמים....אתה בהיי רגעי ואז יש צניחה....
asaf | 27.03.10
33.
אז מה יהיה עלינו?...כאן כולם מקטרים ובוכים כל הזמן, כמה דפקו אותם (=ולא שזה לא נכון),
ושוכחים כמה הם "דפקו את האחרים" שעליהם עכשיו הם צוחקים.... לכל חדש בעיר, עושים זובור....ורוצים רק חברים מצליחים, שישדרגו את הסטטוס שלהם!. ומסכנים האתיופים, מה שעושים להם האחרים....שגם להם עשו זובור בשעתו (=ולא שלא מגיע להם). והמסקנה?....לעבור לגור בקבוץ ישן או בבני ברק (=ולקבל מכות משומרח המוסר, וחיתולים ספוגי שתן מכל השאר). העיקר שבסדר תהיה הרמוניה משפחתית.
אוי ואבוי | 27.03.10
30.
מסקנת המחקר
אם ההורים שלך הזקינו וחלו באלצהיימר ופרקיסון ובשבץ תתרחק מהר מהם כי זה מדבק- כי זה מדבק ופוגע באיכות חייך. אם הילדים שלך חלו בסכיזופרניה אוטיזם , שיתוק מוחין- תתרחק מהם זהמדבק ומוריד את איכות חייך אם החברים הכי טובים שלך חלו בסרטן או בסכרת חמורה - תתרחק מהם כי זה מדבק ומוריד את איכות חייך. תידבק רק אל היפים והעשירים והמצליחים. ואם הם לא רוצים אותך? זבש"ך- לך תמות.!
גל | 27.03.10
29.
חיים גרינברג - מסכים איתך
ואיך לא? האקדמיה מתבצרת במשמניה ושוכחת שללא עם מאמינים אין לה זכות קיום. אם גלאדוול מכר כל כך הרבה ספרים הרי ברור מה מעניין את ההמונים. מה לנו עם אקדמיה שמעניינת רק את עצמה? זה בדיוק כמו לפתוח מסעדה, לבשל כל יום מחדש ולא להזמין אורחים לאכול,אלא לאכול ת'אוכל בעצמך...
רפי אבן צור | 27.03.10
26.
זה ממש לא נכון !
ניקח לדוגמא את הדוגמא שנתתם "תוחלת החיים בבני ברק היא בין הגבוהות במדינה", ברור שהדתיים ותושבי בני ברק בפרט יחיו יותר! 1-אינם נתונים ללחצים היומיומיים שאנו נתונים להם .(להיות תמיד ראשון,לחפש את הסוד לכסף הגדול,למהר להספיק לעשות הכל,פחד שיפטרו אותנו מהעבודה ועוד..) 2-קמים מוקדם מאוד בבוקר והולכים להתפלל.(יש מחקר שאומר מי שקם מוקדם בבוקר יחיה שנים רבות). 3-לרוב יושבים בבית - אוכלים נכון (בשעות הרצויות). 4-לבושים נכון - בדרל כלל הדתיים גם בקיץ וגם בחורף לבושים ארוך ועם כיפה או כובע - לא חשופים לשמש ולמחלות. כלומר זה ממש לא נכון!!!
מי שמבין | 27.03.10
22.
החברים אכן משפיעים רק אם אתה יכול לקבל זאת ויש לי מה להוסיף
אדם שלא יכול להיות ולחיות כמו החברים שלו , כלומר לשנות את הרגליו ורצונותיו "בקטנה" כמובן לא ישאר שם לנצח אתן דוגמא אישית אמי היתה אשה מאוד חברותית עד אשר חלתה וגם מצבה הכלכלי לא היה מזהיר בשל כך, ומיד ניתקה קשר עם כל הבריאים , המסודרים כלכלית, הנוהגים, והעובדים, הכי טוב הסתדרה עם אנשים חולים כמוהה.
שולי | 27.03.10
21.
עם כל הכבוד המחקר אינו מצביע על סיבתיות!!
מכאן שיש סיכוי סביר שאנו בוחרים חברים שדומים לנו מראש ולא ההפך, כלומר זה לא שאנו נהיים דומים להם עם הזמן. מבחינה סטטיסטית מחקרים עם שאלונים יכולים להצביע על קשר בין משתנים, נניח בין מעגל חברתי לבין דמיון לחברים אך אינו יכול לומר מי מהם הוביל לשני. זה חוק בסיסי בעולם המחקר ובשום מקום בכתבה אין איזכור לכך,
עמרי וייס | 27.03.10
19.
שטויות במיץ
פרופ' ליבוביץ' ז"ל, שהיה ביולוג, מדען, חוקר ופילוסוף טען כי הפסיכולוגיה היא מדע של סטטיסטיקה וככזה הפסיכולוגיה היא לא ממש מדע החוקרים המציאו כנראה את מדד "סטטיסטיקת ההדבקה" כדי להשיג מימון כספי למחקר שלא חוקר דבר זהו בזבוז עקר ניתן לומר במשפט קצר אחד כי הגנטיקה מושפעת מהסביבה וליהפך החוקרים בעצם אומרים כי יש השפעה חברתית שטויות במיץ עדיף לקרוא שוב פעם את "מיץ פטל"
מילי | 27.03.10
11.
הפוך גוטה..הפוך..
אולי בגיל ההתבגרות או בכפר הררי נידח, אתה מושפע מחבריך כי אין לך אפשרות בחירה כל כך מגוונת. לכן אתה מעשן כי הם מעשנים ומתנהג במידה רבה כמותם.. בחברה המערבית הפתוחה שלנו זה פשוט עובד ההיפך. אנשים משילים חברים ומוצאים חברים בהדרגה לפי תנאי החיים; אםאה משרת בקרבי תתחבר לחבריך הקרביים ותיפגש פחות עם הג'ובניקים שהשארת במחוז ילדותך.באוניברסיטה תתרחק מחבריך שהלכו לעבוד במקצוע פיזי וכשתתעשר תתחבר בהדרגה לבעלי ממון והשפעה ותצמצם מגעים עם אלה שנותרו מאחור..זה די טבעי שזה קורה ולא ההיפך..
michael | 25.03.10
9.
לא המצאתם תגלגל
קוראים לזה "חוק העדר", וכמובן שאם אדם קרוב אלינו יהיה בדיכאון זה יגרום גם לנו לירידה במצב הרוח, או שאם חבר יתחיל לעשן ונהיה בני 16 אז גם אנחנו נרצה להתנסות. אבל רוב מה שכתוב במאמר זה שטויות - מבחינה הזאת שהאנשים בפייסבוק למשל ברשימה שלנו לא דומים לנו במקרה, ולא כי "נהיינו דומים להם", אלא כי פשוט בחרנו אותם בתת מודע ב ג ל ל שהם דומים לנו. אנחנו בוחרים את החברים שלנו לפי מי שדומה לנו או שיש לו תכונות דומות, ולא אנשים רנדומאליים שעם הזמן אנחנו נהיים כמוהם. בקיצור, תפסיקו לדבר שטויות.
שטויות במיץ | 25.03.10
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת