חינוך ודוגמא אישית רעה לחוסר מנהיגות, אבדן הדך, אי נטילת אחריות וגלגלול האשמה על אחרים מונחתות מהדרגים הגבוהים ביותר בממשל על העם שלנו. אנו מבינים שמעשי תחמנות כלכלית והתחמקות מסולידריות חברתית, כמו גם מתשלומי מיסים הם הנורמה אליה צריכים לשאוף. עובדה, המנהיגים כאלה, והם נוהגים כך ומגובים בועדות כסת"ח ממשלתיות. האשם תמיד נעלם, או לא בנמצא, ורק הציבור תמיד שם לשלם את המחיר הכבד של העסקנים הפוליטיים חידלי האישים והתחמניים המנווטים את השלטון מלמעלה. בושה.

חברי הוועדה פחדו כנראה להאשים את נערי האוצר שחושבים שסתם מוציאים כסף על התפלת המים ודחו ודחו ודחו עד לאסון .

עד שלא תתבצעה העמדה לדין של פקידים חסרי אחריות באוצר, לא ירפאו הכשלים של המערכת הממשלתית, למעט אולי מערכת הביטחון החסינה יחסית מפני השתוללות נערי האוצר. אין כול בעיה להיות גיבור ולהפיל יוזמות של משרדי הממשלה בטענה של חוסר כידאיות, כאשר אתה חסין מהטלת אחריות על החלטתך.

וכרגיל - מסקנות אישיות אין. וכי מדוע שפקיד שגרם נזק כה עצום למדינה, לאזרחיה למקורותיה ולמשאביה לא ישלם מחיר אישי? וכי מי שגורם לנזקים בחברה אחרת לא בסכנת פיטורים? הם אינו מסוגל לבצע עבודתו בצורה נכונה ומדידה לא משלם מחיר? הרי עובד שמתלונן על חוסר תפקוד של ממוניו ואפילו, ירחם השם, מוכיח שהם אף מעלו בתפקידם או באמון, בעצמו בסכנת פיטורין. אז מדוע לא פקיד שסרח? שופט שסרח?