בערך 1 ל 100 מהאנשים

שיייואוו. איזה אנין טעם אתה.

יש משהו שאפשר לעשות עם זה? איך מגיעים לעבודה כזאת? יש קורסים לחידוד הטעם? נשמע מגניב דווקא

כן, לפני שמונה חודשים, צרבה לי את הלשון בקוטל עצבים, וגם פגעה כנראה בעצב הטעם בלסת, בזמן טיפול שורש. מאז הלשון שלי צורבת (תחשבו: 8 חודשים תחושה של צריבה כאילו של תה רותח) - וכמעט חוסר טעם מוחלט, למעט טעמים מתוקים, חלקית. אז תשעו לי טובה - גם אם אתם רק טועמים רגילים, תשמחו בחוש הזה! בכלל, תשמחו שיש לכם חמישה חושים! זה לא מובן מאליו!

אני מחשיב את עצמי לאנין טעים שאינו מפריז באכילת שוקולד (כאשר כן אז קובייה אחת משוקולד מריר 75% ומעלה), אני סולד מקינוחים מתוקים מאוד (סכריניים בלשוני), מעדיף כוס יין אחת איכותית ובהתאם סטייק איכותי על פני מספר סטייקים (במידה ואני מזהה שלא כך, אני פשוט נמנע מלאכול ולשתות...מדובר כמובן באירוע שהוזמנתי אליו), אני נגעל מנס קפה אבל נהנה מאספרסו טוב, שותה תה ללא סוכר (מה הטעם להסתיר את טעם התה במתיקות?) ומעדיף לקנח בפרי חצי שעה לאחר הארוחה במקום בעוגה. גם אין לי בעיה אם ירקות ממשפחת המצליבים. כאשר אתה מתאר את עצמך כסופר טייסטר, האם זה אומר שבכך אתה עוסק למחייתך.....

לי הרופא אמר שיש בעיה עם הטעים {תאים} - הכל טעים לי................................... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

לשלום את טעם ה UMAMI נתן למצוא גם ב MSG הידוע בלשון העם כ"מונו סודיום גלוטמאט". לא צריך להרחיק עד לעיבוד מיוחד של אנשובי. לגבי השאר, הארומה והריח הם המשפיעים על תחושת הטעם הכללית ועל הנאתנו מהמזון. האמת, לא הבנתי את כוונת המשורר במאמר. חיים

הטעמים הם אכן מלוח\מתוק\חמוץ... אתה מכניס את חוש הריח בטעות לתוך נושא הטעם. אמנם לריח יש חשיבות גדולה מאוד (אולי גדולה מהטעם) בתפיסתנו את המזון. אבל מדובר בשני דברים נפרדים. לווניל לדוגמה אין טעם (אולי קצת מרירות) כשאחנו אוכלים גלידת ווניל אנו מרגישים את המתיקות דרך הפה (טעם) את המקרם דקך חלל הפה (מישוש) ואת הארומות של הווניל ושאר המרכיבים דרך האף (ריח). למעשה אכילה היא חווייה של מגוון חושים וייתכן והריח הוא דוקא החשוב מבניהם.

תתכוננו למהפכה בחקר חוש הטעם. אין חמישה או שישה טעמים בלבד. הלשון (והאף) שלנו היא מעבדה כימית משוכללת שמסוגלת להבחין בכמות רבה של חומרים ותרכבות כימיות ולסווג אותם לטעמים מגוונים. מגוחך לחשוב ששילוב של טעמי היסוד בלבד: מתוק, מלוח, חריף, מר, חמוץ, ומנוסודיום גלוטמט (=ביסלי גריל\תבלין פיצה זול) מסוגלים לייצר טעמים מורכבים כמו שוקולד, שמנת, ביצה, לחם, אפרסק, כבד עוף, קולורבי, שום, ו...

אז מה זה אומר?

המר הוא לא באמת מר והמתוק הוא לא מתוק כעיקרון הם חסרי טעם לחלוטין. המוח לא מזהה טעם , הוא מוסיף טעם. השאלה, האם לטועמי על יש ספקטרום נוסף של טעמים או שהמוח משתמש בספקטרום הקיים. בכול מקרה האוממי משתנה עם הגיל , כי המוח גם מסתגל, וגם מרחיק עם הזמן. עומק הטעם נישמר, בלי קשר להוויה.

אני נאלץ שלא להסכים עם הכתבה. אני למשל, לא יכול לסבול לאכול שוקולד בקוביות, כי הטעם חזק מדי, ולא לאכול את רוב סוגי הגלידה, כי זה מתוק מדי. ואני גם מכיר מס' סופרטייסטרים שאיתם אני בקשר יומיומי, וכולנו מסכימים שדווקא קינוחים זה לא מה שמושך אותנו. סופרטייסטרים מעדיפים מזונות פשוטים, בשר איכותי, בלי הרבה שומן, או פסטה, ולקינוח בד"כ פרי... הייתי ממליץ בפעם הבאה שעושים כתבה כזו, לראיין אנשים שצריכים לחיות בתור סופרטייסטרים...

הכל טעים לי