ההחלטה שלנו אם להשאיר את המדינה בידיים של העסקנים או לעשות בשביל מדינה. אל תשאלו מה לעשות. רבותי. תעשו!!!!!

אבל מה הסיכוי שיכירו בכך שאני הראשון שהחל לציין שמר ברק אוטיסט כבר לפני מספר שנים? ולמעשה - מה הסיכוי שמערכת "כלכליסט" תפרסם תגובה זו? :-) בכל מקרה, חשובה האמירה ולא אומריה. חזק ואמץ.

מפעל ההתנחלויות של קומץ קנאים נחושים, שגודלו לא יותר משני אחוזים מאזרחי ישראל, לקח בשבי את המדינה ואת משאביה וגם את החשק של לא מעט צעירים להילחם בשביל העוול המשווע של הכיבוש שהם הנחילו

המגזר הלא יצרני ממשיך וגדל, וכל מי שיכול בורח. גם אני, שרוצה להישאר כאן, כבר לא יכול להרשות זאת לעצמי. כדי לחיות ברווחה (לא להתעשר) אני צריך לעבור למקום יותר שפוי בו מעריכים את איכויותיי ולא רואים בי ליטרת בשר שצריך לחתוך ולחלק בין חברי הקואליציה.

במקרה הטוב נהפוך להיות מיעוט בתוך רוב מוסלמי ומיעוט יצרני ליברלי בתוך רוב חרדי לאומני נבער ושטוף אמונות טפלות שמשום מה מוגדרות כיהדות. יהדות ארה"ב תתנתק מאיתנו על מנת להציל את עצמה משותפות עם המיעוט החרדי לאומני הנבער וכל מי שיוכל יברח מכאן ודי בקרוב. חג שמח!

כל כך הזדהיתי עם כל מה שכתבת, כל כך נכון ונכון ונכון, אבל מה לעשות? לצאת לרחובות? מה זה יתן?! אני מביטה במירמור על הפוליטיקה, על העסקנים, על העיתונאים שעם כל זעקתם היא נשארת רק זעקה ותו לא.

עד שלא תפורק השיטה הנוכחית היחסית אבי אבות הטומאה של השלטון בישראל לבחירות איזוריות "כסאח" בחלוקה ל120 איזורי בחירה. שלא ישב בכנסת חבר אחד שלא נבחר ישירות על ידי הציבור! המצב הנוכחי בו חברי הכנסת נבחירם/ממונים על ידי בוסים פוליטיים, קבלני קולות ורבנים וגבאים ויתר בוחשים בקדירה אך לא על ידי הציבור בעצמו הוא שורש הרוע. קודם כל שהפוליטיקאים יהיו חייבים את כסאם לציבור. אחר כך הם ידברו ויתנהגו אחרת!

המדינה מתנהלת על פי ההנחה הבסיסית שהזמן פועל לטובתנו. אבל זה נכון רק לגבי אויבינו! היות ואין לנו הגדרה עצמית ברורה ואפילו לא גבולות מוסכמים החוסן הלאומי של המדינה מתערער. הרצון לחיות כמו במערב ביחד עם בעיות קיומיות של המזרח התיכון כשמעל מערכת פוליטית בינונית יוצרים מציאות שבה ככל שעובר הזמן אנחנו נחלשים. דווקא ברמה האישית ישנם הישגים של מוחות מבריקים אבל ברמה הלאומית קולקטיבית אין הישגים רק צעידה הדרגתית לאחור. המדינה ומוסדותיה משותקים אם משחיתות, אם מבירוקרטיה ואם פשוט מעצלות. הפערים החברתיים והכלכליים כה גדולים עד שנדמה שקיימת מדינה בתוך מדינה. האזרח הממוצע הרגיל פותח מדורים כלכליים ומרגיש שהשאירו אותו מאחור. ברגע שאנחנו רוצים להידמות לארה"ב בפערים הכלכלים, בקפיטליזם החזירי, ברדידות התרבותית אז נשאלת השאלה מה יש לחפש כאן. עדיף לעבור ישירות למקור ולא להסתפק בחיקוי המזרח תיכוני שלו.

1. להפריד את הדת מהמדינה 2. שתי מפלגות גדולות בלבד לא יהיו סחטנים, ויפעלו רק לטובת המדינה כנראה שאני חולמת

יש מדינה אחת משכילה, היי-טקיסטית, מבוססת, שכוללת את 3-4 העשירונים העליונים בעיקר במישור החוף (לה נקרא לצורך העניין "ישראל", על משקל ישראל התנ"כית), ומדינה אחת נוספת בורה, עובדת אלילים, מבוססת על מלאכה ותעשיה פשוטה או לחילופין לא מתעניינת בתעסוקה כלל, שכוללת את 4-5 העשירונים התחתונים, בעיקר בפריפריה (כולל ירושלים!!) לה נקרא לצורך העניין "יהודה". כמו גם לפני 2600 שנה בערך, אחת מהן תלך ראשונה, והשניה קצת אחריה (והסדר ממש לא חשוב, אם כי הנתונים הגאוגרפיים/דמוגרפיים רומזים לכך שהפעם יש סיכוי יותר גבוה שדווקא יהודה "תלך" ראשונה). ואידך זיל גמור.

לצאת ומה לעשות? בלי ציניות יואל, מה באמת אנחנו, האריסים של לודוויג ,יכולים לעשות כדי להעלות את את הסטארט אפ התועה והטועה הזה למסלול שפוי ובטוח?

תודה שאתה מוכיח, תודע שאתה קצת עוכר שימחה אבל בעיקר תודה שאתה כל כך צודק.

מדינת ישראל היא אכן עדיין סטארט אפ. הפיתוח עדיין לא הושלם, גירסאות משתנות לא בצורה הכי מסודרת, יש יריבים שהיו שמחים למחוק אותה מהמפה. אבל משהו שונה בסטראט אפ הזה, בעוד מרבית העובדים (אזרחים) חיים את קשיי היום יום שלו אחרים כבר עשו אקזיט וניצלו את האופציות עד תומן. פרשות שחיתות, שוחד, טובות הנאה, נהנתנות ומה לא. אולי זה בעצם לא סטראט אפ אלא שיווק פירמידה.

כל מילה נוספת מיותרת.

יופי יואל. נהניתי לקרוא את הקריאה שלך לכולם לצאת מהקונכיות, אבל הבעיה שמרבית קוראיך רק קוראים, מנידים בראשם לחיוב, ומקסימום מדברים על זה במפגש יום שישי בערב בין פיצוח גרעינים לאכילת עוגה טעימה או כול קינוח אחר. אני מציעה לך להרים את נס הדגל ולהתחיל להזיז דברים כאן לפני שיהי מאוחר. אני מצטרפת ויש לי אפילו שם לתנועה הזו שאתה מציעה (לא פוליטית חלילה!) "עד כאן" מה אתה אומר? מרים את הכפפה? חג שמח ואל תשכחו את גלעד שליט !!!