מצד אחד מר לאוטמן בעד מצוינות בחינוך, אך מצד שני הוא ממליץ על ידידו גילרמן לתפקיד יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב, כדי שיחד עם ידידיו האחרים כגב' מרידור ומר אקירוב ימשיכו בהרס האוניברסיטה. הגיע הזמן בו חבר מביא חבר ייעלם מן העולם ואנשים ראויים, ולא גילרמן, יכהנו במוסדות האוניברסיטה

אני מעריכה מאד את מרצו ומאחלת לו שבעזרת רוחו והרפואות שכספו מאפשר לו שיהנה מכל רגע בחייו. אבל... האנשים שחיים כאן ממש לא מעניינים אותו ובהזדמנות זו הוא עושה פרסומת לחברו הטוב גילרמן. הרי מי לטעמו צריך לנהל אוניברסיטה? אנשי הרוח? לשיטת לאוטמן ויורשתו לתפקיד לא ולא. אנשי אקדמיה אינם מבינים באקדמיה למרות שמכוח הניהול של העבר הגענו לפרסי נובל. אז מי צריך לקבל הרבה כבוד בניהול האוניברסיטה? כמובן, מי שמכר תחתונים ואחר כך את המפעלים לחו"ל ומי שמכרה את המניות של המוסד בפאניקה חסרת מעצורים. הם ורק הם המבינים הגדולים ושימו לב כיצד הוא ממשיך לעזור "לנהל" את אוניברסיטת תל-אביב בדרכו: המוחות המבריקים ימשיכו לברוח לארצות זרות בזכות "חזונו"

אני לא מבינה ממה ההתלהבות? האם ניהול נכון זה מה שטוב לך? ממתי ומה עם מטרות של העובדים? החברה? מה כל כך טוב למדינה שעושים טקסטיל בסין? אולי הוא ניהל היטב את עניניה של אוניברסיטת תל אביב כשהיה יו"ר ועד הנאמנים - בהחלט לא לפי המצב למה בדיוק הוא מודל ניהול חיובי?

מהכתבות והתגובות שקראתי עליך , למדתי שאתה אדם ברמה אנושית ותרבותית מאוד גבוהה . הלוואי שיהיו הרבה כמוך בחברה הזו . הרבה בריאות ושמחת חיים .

שלוש פעמים זרקתי תחתונים חדשים אחרי יום אחד הגופיות יותר קצרות ויותר דקות הגרביים יותר דקות וקשה למצוא 100%כותנה וגם אם כתוב 100% כותנה אני לא בטוח... (סינים...אלא מה...) החולצות יותר קטנות ויותר קצרות (אקסטרה לארג' זה בקושי מדיום , ומדיום זה בקושי S) פיג'מות פלאנל הרבה יותר דקות ולא מחממות בחורף אז אם כל הטקסטילאים נתנו לסינים לכופף אותם , אני לא קונה מהם .

עם ח-ן הבנק שלו כ ל זקן,חולה ועצוב היה כבר מסתדר איכשהוא... נראה אותו מסתדר במצבו עם קצבת ביטוח לאומי ומשכורת מינימום מחב' כ"א. כל שודדי הקופה הציבורית בעבר ובהווה הפכו למנטורים של עניים ומדוכאים...נפלא! מילאתם ת'כיסים יפה ע"ח גדודי עבדי שכר מינימום וסובסידיות ממשלתיות? מברוק! אבל די לבבל"ת! נמאס מהתובנות הרדודות והציניות האלה.

אתה לא יכול להחזיק את עצמך. וברגע שאתה תלוי ביבוא בכל דבר הכי קטן -אין לך שרידות, בטח לא באיזור שבו אנו חיים.

נו, באמת. אני מאחל לו רק בריאות ואריכות ימים, אבל שלא ישלה את עצמו.

דב לאוטמן הוא איש חזון, אדם אמיץ ומנהיג אמיתי. רוחו איתנה למרות מחלתו הקשה וטרגדיות משפחתיות שפקדו את חיו. אני מאחל לו רפואה שלמה והצלחה בכל מפעלותיו.