אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"קיבלתי אגרוף בבטן"

165 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

165.
תמי יקרה
תמי יקרה הזלתי דמעה בקוראי את שכתבת. רק היום קראתי כי איני קוראת כלכליסט. כל השנים אני נאבקת עם משפחות החטופים ואחד הדברים שדוחפים אותי זה רון שלך ורציתי לכתוב ושאר הנעדרים. את רואה נפלתי לפח הזה. כן זה נורא, ברגע שרוצים לציין את השמות זוכרים רק את השם המדובר. זה נורא ובכנות גם אצלי. את רון זוכרים כולם את "השאר" לא וזה נורא. וזה כך. יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, גיא חבר, מג'די חלבי ו- רון ארד ו- גלעד שליט. זה כואב, זה כבד, זה אין מוצא? לא! יש מוצא וחייבים לנקוט באמצעים לא קונבנציונאלים כדי להגיע גם למידע ואם יש בטחון שיודעים מה קרה לקחת אומץ ולהודיע למשפחות ולפרסם. אין נורא יותר מהחוסר ידיעה ואני יכולה להשוות. תמי תמשיכי לכתוב, תמשיכי לידע אותנו השוכחים, רק כך נזכור. תודה לך שכתבת אורנה שמעוני
אורנה שמעוני | 27.04.10
160.
אכן זה היה לא במקום
ואת בודאי יודעת שכל העם מאחוריך. אבל אל נא תשכחי שבמשך שנים שמו של רון ארד הובלט בכל מקום אפשרי, ותשומת הלב שקיבלה העדרותו של רון היתה פי כמה וכמה מתשומת הלב והמאמצים שנעשו לשאר הנעדרים. לדאובננו הרב - גלעד הוא נושא השיחה היומי, ושוב שאר הנעדרים נדחקים לאפילה.
נעם | 24.04.10
159.
תמי יקירתי - לא שכחנו ותמיד נזכור
גם אני כעסתי על דבריו של ריבלין באותו ערב. אבל אין מה לתמוה או לכעוס , מדובר בעוד פוליטיקאי שמזכיר לי תגרנים בשוק שחשוב שישמעו אותם אומרים משהו ולא משנה מה. מאחורי כל נאום כזה יש כוונה אחרת. אני לא מאמינה שגלעד שליט אכן נמצא בלבבם, הכל ספין תקשורתי והכל נועד כדי לקדם אותם על חשבון טרגדיה של מישהו אחר ולא משנה על איזה נושא ידברו . להעלות את נושא גלעד שליט זה עדיין פופולרי אבל באומל או רון ארד זה כבר פאסה...כשהיה פופולרי לדבר על גולדווסר דיברו על גולדווסר, שם היתה משפחה שמחוברת היטב לתקשורת ונאמרו שם דברים ע"י בני המשפחה שאני בטוחה שפגעו בך אישית וגם אז כאבתי את כאבך מאד, את שלא כמו האחרת, לא קיבלת תכנית טלביזיה שלא בזכות עצמך... תקשורת ורייטינג זה שם המשחק לצערינו...,. היי בטוחה שאני זוכרת ותמיד אזכור וכך גם משפחתי . בעבר גם כתבתי לך פעמיים.... הייתי כותבת לך באופן אישי אם היתה לך תיבת מייל מצורפת לכתבה, חבל. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם יקירתי, חיבוק חזק.
עמית | 23.04.10
158.
בתו של שבוי מחזקת את יידיך, דברים חזקים, אמיתיים וכואבים הם דברייך
תמי היקרה, כולנו איתך ועם משפחתך, משפחת ארד האצילה. קשה כל כך להיות חלק ממשפחת השבויים והנעדים, מחזקת אותך, והלוואי הלוואי שיהיו בשורות חיים מהנעדרים שלנו, ובשורות בריאות נפשית ופיזית מהשבויים שלנו, ומגלעד שליט. מחזקים אותך
בת של שבוי | 22.04.10
156.
ליבי איתך
שלום לתמי חבל שהקשבת בכלל לנאום שלו.אני בעקרון לא מקשיבה לו ולעוד כמה כמוהו שחושבים כל הזמן רק על עצמם ועל הנסיעה הבאה שלהם.ומה יכולים הם לסחוט עוד מהמדינה. אל תצטערי כי ממילא אצלם הכל לא אמיתי,אנחנו רוב העם כואבים את כאבך ומייחלים ליום שיוודע מה נפל בגורלו של רון.אני אמא שכולה ולבני גם קראו רון כך שאני מאוד מחוברת אליך.מעריכה ומכבדת את עמידתך האיתנה....
ירדן | 22.04.10
155.
חבל לי שנפגעת
לתמי, אבי היה נעדר צה"ל יחד עם חבריו במשך 31 שנה. גדלתי לתוך אי הודאות שאת מתארת אם כי אני מאמין שלי היה קצת יותר קל. למרות שלא ידענו להיכן נעלמו אבי וחבריו, ידענו בהיגיון שאין סיכוי שהם חיים. הייתי בן 22 כשרון נפל בשבי ואני זוכר היטב את הרגע בו נודע לי על כך. הסיפור שלך ושל משפחתך מלווה את משפחתי מאז ועולה פעמים רבות במפגשי המשפחה. חבל לי שנפגעת כל כך מדברי רובי ריבלין. אני מקווה שלא היתה לו כל כוונה לרמוז שרון כבר לא רלוונטי. בכל מקרה רון היה ונשאר חקוק בלבי ולב משפחתי. אני מייחל ליום בו תיפתר התעלומה ותמצאי מרגוע לנפשך, ותוכלו את ובתך להמשיך הלאה. לי לפחות, זה שעברתי להיות חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל ולא נושא לכתבה בעיתון, עשה רק טוב. חזקי ואמצי, כולנו איתך !
בן של נעדר מהצוללת דקר | 22.04.10
154.
לחיליינו חסרי השם אין סיכוי
תמי יקרה מסכימה בכל ליבי ונישמתי. לפני זמן לא רב באחת מהופעותיו הביע הרמטכל תיקווה לגורלו של שליט ושאר הנעדרים. בכיתי כעסתי וכתבתי לו שלבן שלי לא קוראים שאר. שמו גיא. אפילו לא זכיתי למענה. האטימות מחלחלת גם במיצגי השלטון, בתקשורת (סרבו למנות את הימים של גיא אולי כי הם רבים מידי), חייל חסר שם חשוב כלא קיים, הוא רק מושג ערטילאי, מס שפתיים של אלו שמילא לא עושים דבר.
רנה חבר אמא של גיא חייל נעדר | 22.04.10
152.
נעדרים נוספים - כנסו!!!
למען הדיוק - תמי, ברצוני להזכירך שבנוסף על 7 הנעדרים שציינת, ישנם נעדרים רבים נוספים כגון: נעדרי מלחמת יום כיפור ומלחמות נוספות כפי שציין בתגובתו מס' -14, לדוגמא: 22 נעדרי שיירת הדסה להר הצופים ממלחמת השחרור שטרם נודע עד עצם היום הזה מה עלה בגורלם ולא נמצא להם זכר. כל מי שטרם נודע מה עלה בגורלו ולא הובא לקבר ישראל נחשב כנעדר. אבי דב קרנר ז"ל נמנה על אותם 22 נעדרי שיירת הדסה, מתוך 78 חללי השיירה.
אריה קרנר | 22.04.10
151.
השמטת השמות היא כדי לא לפגוע במשפחות רבות של נעדרי צה"ל
במשך שנים ארוכות נזכרו תמיד אותם שמות כשדובר על נעדרי צה"ל, דבר זה גרם לפגיעה אצל משפחות רבות שגם בניהם נעדר צה"ל שאפילו את לא יודעת את שמות רובם, הם אפילו לא נזכרו בביטוי "שאר נעדרי צה"ל" למרות שמשפחותיהם עדיין מחכות שהם יגיעו (ביניהם משפחת חברתי). ישנם עדיין נעדרים שחלקם מוגדרים כ"חלל צהל שמקום קבורתו לא נודע", ועוד שעד היום אף אחד לא יודע מה עלה בגורלם. הסיבה שהזכירו את רון כל השנים היתה בגלל הידיעה ארוכת השנים שהוא חי. לצערינו הרב לרשימת המעדרים נוספים מידי פעם עוד שמות ורובי ריבלין הזכיר את גלעד שליט שהוא כרגע היחיד שיש סיכוי להחזירו הביתה מכיוון שיודעים מי חטף אותו ועם מי יש לנהל משא ומתן. את לא צריכה להיפגע אלא להבין שיש עוד הרבה , ויש עוד נשים שהיו במצב דומה לשלך. בתקווה שרון יחזור בקרוב יחד עם יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל וכל השאר שגם אנו לא יודעים את שמותם.
לתמי ארד | 22.04.10
149.
תמי, העם לא שכח את רון 16/10/1986 , אלה רק הפוליטיקאים
ומוח להם להתעלם להדחיק ולשכוח, כי הרי מה הם עשו להחזרת הנעדרים??? כלום!!! אבל אנחנו לא שכחנו ולא נשכח. אפילו ילדיי הקטנים יודעים מיהו. ביום הזיכרון, לפני 3 ימים , בטקס בעבודה (משרד ממשלתי) שרו בין השאר את השיר של בעז שרעבי "נשיר ברון". תעשי אבחנה בין הפוליטיקאים האטומים לבין העם.
גלי | 22.04.10
148.
איך אנחנו הופכים את נעדרנו לאלים
ומעלים את המחיר שלהם. עם כל הכבוד יש עוד כל כך הרבה נעדרים שלא מזכירים אותם, מה איתם? אני גדלתי עם העדרותו המצערת של רון ארד, אבל מה עם נעדרי יום הכיפורים, מלחמת העצמאות האם שכחנו אותם? איך זה שאנו מוכנים להחזיר מאות רוצחים ופושעים תמורת אחד? כי אנו הופכים את נעדרנו, שבויינו ומתנו לאלים ושוכחים לקדש את החיים.
אלה | 22.04.10
147.
תמי היקרה והאמיצה לא נשכח לעולם - הייתי בכוחות שהוקפצו פנימה לחפש אחר רון
לתמי היקרה גם לי צרמו דבריו של רובי ריבלין זכיתי להיות בין כוחות צה"ל שהוקפצו מרמת הגולן לתוך לבנון בניסיון נואש לאתר את רון ארד למרות שלא הכרתיו הרגשת השליחות היתה עילאית ולצערי הרב כשלנו ויותר מכך כשלה המדינה וממשלותיה שלא השכילו להחזירו כשעוד ניתן היה. כבן למשפחה שכולה אני כואב וכועס כל פעם מחדש על חוסר הרגישות של נבחרינו הן בדבריהם והן במעשיהם המקשים ומכאיבים למשפחות השכולות ולמשפחות הנעדרים והשבויים ומקשות על חייהן הן בצד הריגשי והן בצד הבירוקרטי ששוחק ופוגע
דורון  | 22.04.10
141.
אין מה להתרגש מדבריו של ריבלין
במקום נאום מאחד ורגיש, כרגיל החליט היו"ר להפגין את דעותיו הפוליטיות החשוכות והאלימות. לפחות אפשר לומר שהוא עקבי, כך הוא עושה מדי שנה בתפקידו...משום כך הייתי מיעצת לתמי פשוט להתעלם כי לא רק מדובר בנאום לא ראוי כי אם אף מזיק. מזיק יותר מכל מסמך "סודי ביותר ביותר ביותר" שהעבירה ענת קם לאורי בלאו....
שירה | 22.04.10
140.
ליבי איתך
תמי, נכון, עוד תגובה, אחת מני רבות, אבל גם ליבי איתך. אני מקווה שלא יעמדו אנשים נוספים במצבך. ואני מקווה שיבוא יום ותדעי מה מצבו של בעלך היקר, ושתזכי לשובו. הנאום היה מזעזע. יו"ר הכנסת שלנו אומר שהחוק לא משנה, ועובדות קובעים בשטח. יו"ר הכנסת - אתה זה שצריך לקבוע את החוקים, ולא לקרוא לזלזל בהם. אסור לתת פרס לפורעי חוק, ועוד בנאום לאומי ביום העצמאות. אתה וחבריך צריכים לפעול להשבת הבנים הביתה, ולעשית שלום, ולא רק לנאום נאומים מחרחרי מלחמה, שלום יביא גם להשבת הבנים, וגם לכך שלא יהיו שבויים נוספים. כל טוב חגית.
חגית | 22.04.10
139.
אדוני יו"ר הכנסת הזחוח:
אדוני יו"ר הכנסת הזחוח, האמנם סבור כבודו שמה שמעסיק את תמי זה להיות "מזומנת" ללשכתך ?? בניגוד אליך היא לא זקוקה לכבוד וכיבודים והאמן לי שאין זה לכבודה להשחיט את זמנה על הקשבה לדברי הבל חנופה וקישקושים חסרי טעם וענין שתנסה להרעיף עליה. אני מניחה שניבהלת מתגובת הציבור לאטימות ולזחיחות אותה הפגנת מול פנינו בטקס הדלקת המשואות אבל למען השם.... אל תוסיף חטא על פשע ותוכיח לנו שאתה אכן כפי שאנחנו סבורים שהינך ,ותאפשר למנכ"ל משכנך להוציא תגובה כל כך מ ט ו מ ט מת !! daniela
dniela | 22.04.10
133.
את כל כך צודקת -מסכימה איתך בכל מילה
בכתבה שפורסמה אתמול בYNET על מציאת גופת חייל סורי בלבנון וגופה נוספת נתתת שטרם זוהתה והזכירו שם את נעדרי צה"ל כשרק אלו מקרב סולטן יעקוב הוזכרו - הוספתי כמובן את שמות כל מי שזכרתי (לצערי שכחתי להזכיר את גיא חבר ואת מג'די חלבי), אבל כתבתי לגבי רון, שנראה כאילו צה"ל "השלים" עם כך שלא ימצא אותו לעולם, ושאסור שזה יקרה. אני איתך, חושבת עלייך ועל יובל, עם או בלי בלון כחול, ואני מקווה מאוד שיום אחד הפנטזיה שלך ושל כל בני משפחות הנעדרים שהזכרת כאן תבוא על סיומה. אני כמובן מקווה שלגבי גלעד שליט,שקיבלנו הוכחה שהוא חי, שהמקרה לא יסתבך שוב, ושוב לא נדע מי המחזיק האחרון בו, ונפספס את המומנטום. והערה נוספת:ייתכן שיש נעדרים נוספים. בכתבה ב-YNET, מישהו מהמגיבים כתב שיש לו דוד שנעדר ממלחמת הכיפורים, נדמה לי, ועד היום הם לא יודעים את גורלו.
גילי | 22.04.10
131.
סליחה משפחת ארד
צר לי בכאבה של גב' תמי ארד מר ריבלין נאמתה נאום ארוך ומשעמם וגם יש לך את החוצפה לומר על חיילים שהקריבו את עצמם שנשב בשקט ונחגוג את חג העצמאות לא נותר לי אלה להתבייש בך ובשכמותך נציגי ציבור שרק טובתם מולם ואני מתנצלת בשם חבורה גדולה בפניכם משפחת ארד
שוש | 22.04.10
130.
ביזיון ריבלין
תמי ויובל ארד צפיתי בטקס הדלקת המשואות באינטרנט בשידור חי והזדעזתי מהפשלה של יו"ר הכנסת מאי הזכרת שמות נעדרי צה"ל בנאומו. אני מגבה כל אות ומילה בתגובתך. גם אני כשאר אזרחי מדינת ישראל מצפה מאנשי ציבור שלא ישכחו לעשות כמה שיותר להבאת כל הנעדרים הביתה. אפילו אצלנו בנכר הרחוק הקראנו את שמות כל הנעדרים בסדר הפסח וכן בערב יום הזיכרון וערב יום העצמאות כדי שלא נשכח אותם. אני מאחל לכל משפחות הנעדרים שבשנת התש"ע יוחזרו כולם הביתה
רפאל  | 22.04.10
128.
תמי יקירה
על אף שרון נפל בשבי לפני שנולדתי (היום אני בת 22) גודלתי על ברכי גדולתו ועל סיפורו הקורע לב, ראיתי פעם ולא פעמיים את הסרטונים הבודדים מהשבי ולעולם תהייה לו פינה שמורה אצלי בלב. מחכה אני בקוצר רוח ליום בו הוא יחזור לישראל בתקווה בחיים אך גם לקבורה בארץ אבותינו! לעולם לא אשכח אותו... לעולם לא אשכח גם את גלעד שליט יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, גיא חבר ומג'די חלבי ומחכה בקוצר רוח ליום בו ישובו לגבולם...
רוח סתו צפונית | 22.04.10
123.
הפיכת נעדרים לסמלים - ניצול ציני לנאומים פוליטיים
תמי יקרה, זה ממש ביזיון, כהות חושים, חוסר טאקט, אני לא יודעת מה לומר. הוא היה צריך להתנצל ולא עשה זאת. הם הופכים את כולם לסמלים ואני חרדה שגלעד גם בדרך לשם. אין לריבלין הבנה אלמנטרית שאלה אנשים עם שמות ועם משפחות, וברגע שאתה הופך אותם לסמלים, לשם העצם, למשהו לא מוחשי, אתה לא טטרח גם לגלות מה עלה בגורלם. האם גם גלעד בדרך לשם, אני מקווה מאוד שלא. איך אנו בוחרים כל פעם מחדש את אותם אנשים שלא מייחסים חשיבות לערכים האנושיים הפשוטים ביותר. וריבלין במקום לדאוג להתקרבות לקבוצות הבדלניות בחברה שלנו, שלא משרתים בצבא ולא מכירים במדינת ישראל תדאג לחיילנו הנעדרים ותן להם את הכבוד המגיע להם ולמשפחותיהם לפחות ביום הזה. אנחנו איתך תמי ועם כל המשפחות, חזקו ואמצו. אריאלה
אריאלה | 22.04.10
121.
"רגישות"
תמי יקרה, אנחנו הרי לא מכירות אחת את השניה , אבל את מר ריבלין שתינו מכירות הוא כל כך רגשן כשהוא מזכיר את המילה ירושלים שהוא עוד מעט בוכה, אז מעודף רגשנות הוא כנראה איבד את הרגישות, רון שלך, ותמיד ישאר כך, גם אם יש לך חיים רון הוא רון וכך שאר היקרים שאין אנו יודעים מה עלה בגורלם, ומר ריבלין צריך ללכת לישון עם חוסר הרגישות שלו , ולחיות איתה במשך היום, כילבקש סליחה ולהמשיך הלאה זה מאוד קל.
ליאורה | 22.04.10
115.
תודה מעומק לב על שאזרת כח לפתוח לנו צוהר אל עולמך. מזדהים ואוהבים מאוד מאוד
פעם ילדה קטנה מדהימה מדהימה שלדאבון לב "זכתה" גם היא להיות חלק ממשפחת השכול האיומה אמרה לי שברגע שאבין שאני לא מבינה בכלל עם מה היא מתמודדת - באותו רגע אתחיל להבין את הכל. קצת צניעות חברים יש הבדל שמים וארץ בין הזדהות, תמיכה והשתתפות לבין להתיימר להבין. גם הם לא מבינים איך אפשר... אז מי אנחנו
מירית | 22.04.10
109.
תמי יקרה
ליבי איתך ומי יתן וכן תזכי לראות את רון גם אני חושבת כמוך שהוא עדיין חי אם לא הוכח אחרת כשראיתי פרק ראשון מהסידרה חטופים הייתה לי הרגשה שהנה רון חוזר וגלעד שליט ושאר החיילים עוד רציתי להוסיף שכתבת ספר מקסים בשם תהי מאושרת ואני מאחלת לך שתהיי כזאת כי מגיע לך את עשית המון בשביל רון .
עינת  | 22.04.10
100.
רון ארד
אני מסכימה איתך מעולם לא שכחתי ולא אשכח את שמותהם אני דור שני ואמא לשני בנים קרבים בסדיר. בביתנו יודעים שאין לנו ארץ אחרת בשנים האחרונות יש לי ספקות איומים בגלל ההתיחסות של ה"נבחרים" בטיפול בנושא זה. לצערי בגלל כל השקרים שאופפים את ה"נבחרים" אני לא מאמינה כשהם מישירים את מבטם למצלמה ומספרים לנו על המאמצים שלהם בשיחרור ואני מתכוונת לכולם. וכן את צודקת צריך להתרכז להחזיר את גלעד להוריו בכל דרך וכך גם להחזיר את האמון בצה"ל ובנבחרים
א | 22.04.10
98.
מחזקים את ידכן
הלוואי והיו קיימות במילון מילות נחמה ראויות עבורכן, הלוואי והייתה לנו הזכות לחזק ידכן בכל יום במעשים ולא במילים, הלוואי ודברים היו נעשים אחרת, הלוואי והיה ביכולתנו לקחת מכן את כל לילות שטופי הזיעה ורווי החלומות הטרופים, הלוואי והיינו יכולים לדעת בוודאות היכן מקום הימצאותו של רון היקר, הלוואי והוא חי, הלוואי וזה לא היה רק בגדר הלוואי, אלא בגדר הישג יכולתנו. השם יברך אתכן בנחמה ובנחת מכל הצער שלכן, בשורות טובות, זוכרים תמיד! אביה ומאור.
אביה ומאור | 22.04.10
94.
לתמי ארד
את אישה ואדם יוצאים מגדר הרגיל, הציפיות שלנו כעם, ממך כסמל הן בלתי נסבלות למול ההתמודדות הכל כך לבד שלך. דוד שלי היה שבוי בסוריה, פעם פעם וחזר בארון. לפחות חזר ויש קבר לעלות לזכור ולהזכיר. אין לנו את הזכות לכנות אדם שנשלח בשם העם "שאר" ולא משנה איזה כוונות טובות היו בדרך. " לכל איש יש שם, שנתן לו ה' ונתנו לו אביו ואימו.."
 | 22.04.10
93.
אכזבה
תמי יקרה, היי סמוכה ובטוחה שמדינה שלמה עומדת דום לא פעם אחת בשנה למען בעלך רון ארד. כולנו לב אחד אוהבים ומחבקים אותו באשר הוא. הפעם בשונה משנים קודמות לצד הגאווה שאני נושאת ביום העצמאות הרגשתי בושה להביט במסך הטלויזיה לנוכח הדברים שנאמרו . אוי לעם שאלה מנהיגיו. חזקי ואמצי אישה יקרה.
דליה | 22.04.10
91.
כמה שהיא צודקת.
יש את השיר האם השלישית של נתן אלתרמן, שם מופיע הבית. והאם השלישית בעיניה תועה לא היה לי יקר כמוהו איכה אבך לקראתו ואינני רואה אינני יודעת איפה הוא זה אולי נותן קמצוץ ממה שמרגישים משפחות הנעדרים מידי יום ביומו. שלא ידעו עוד צער אף משפחה ושימצאו נחמה.
רון פ. | 22.04.10
89.
"מנהיגים"
הגיע הזמן באמת שנפסיק לקטלג אנשים ומקרים כדי שיהיה לנו קל לדבר. כי אף אחד מגיבורי המדינה יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט - לא ישכחו מזכרוננו. "מנהיגים" יקרים הגיע הזמן שתתחילו להרים הילוך ולהחזיר את כולם!!!!! הביתה!!! משפחות יקרות חיזקו ואימצו כי יקריכם הם יקירנו בכל יום ביומו.
אתי | 22.04.10
88.
לא צריך לתקוף את ריבלין אישית,לא חושב שזו הכוונה. אבל......
הלב כואב כאשר אנו רואים שבעצם נבחרינו לא עושים כהוא זה להחזיר את הנעדרים. לראיה ,היום שוחרר עוד שר מהחמאס. כנראה שנבחרינו שכחו את המשפט שכל ילד לומד בכיתה ד' והוא ברומא התנהג כרומאי,ולכן לא הייתי נותן לשום חמסניק לראות אור עד שגלעד ישוחרר הבעיה שהפכנו להיות נחמדים והנחמדות לבד תחסל אותנו
שוקו | 22.04.10
86.
ליבי אתך תמי, אשה חכמה ויקרה
לא צריך סף רגישות נמוך בשביל לזעוק את זעקתך. העצוב כאן שאני לא בטוחה שמדובר בבחירה לא מוצלחת של מילים (מי כתב לריבלין את הנאום? הוא עצמו?) אלא בהתנהלות מדינית/ביטוי למדיניות הממשלה. נעם ואביבה יקרים - לתשומת לבכם. שגלעת לא ישכח עם השבוי הבא.
שירה | 22.04.10
85.
תמי היקרה, אנחנו זוכרים ואכפת לנו! קשה לחיות בארץ אוכלת ישביה ובעולם מיליטנטי שכזה
מהלומה בבטן לקרוא את דברייך היות והדברים כל כך נכונים. בוז לאדם המתיימר לייצג את מדינת ישראל ולא מסוגל או שאינו מעוניין לחזור על שמות האנשים שתוך כדי תרומתם נשבו. המינימום יהיה להזכיר את כל השמות במלואם ועוד בטקס יום העצמאות למדינה
 | 22.04.10
81.
תמי היקרה
קטונתי מלשפוט אותך בכאבך הענק. כפי שהינך יודעת אין אדם יהודי אחד במדינה הקטנה שלנו (כולל ריבלין) שאינו חש בכאב ובחוסר האונים ושאינו שותף לרצון העז להשיב את הבנים הבייתה. דווקא רון הוא הנעדר היחיד מבין כל שבעת הנעדרים ששמו הפך לשם נרדף למילה נעדר. הוא מוזכר ללא הרף יותר מכל נעדר אחר והוא אכן הפך לסמל (בין היתר בזכות הפעילות שפעלת כשנפל בשבי). אני לא חושב שיש לך לחשוש שמא נשכח אותו. לכולנו יש אנשים אהובים שאנחנו חרדים לגורלם ומקווים שלא נעמוד אף פעם במצב שבו משפחות הנעדרים והנופלים עומדות. יחד עם זאת, כדאי להשאר בפרופורציות הנכונות ולא לשרבב את שמו של רון בקלחת הפוליטית. תקוותי שישובו כולם הבייתה במהרה ושמקבלי ההחלטות לא יעודדו בהחלטותהם את החטיפות הבאות. את אישה חזקה ומרשימה ואני מאחל ליובל ולך שקט נפשי לכל ימי חייכן, נועם.
נועם | 22.04.10
79.
הרצאה בבי"ס
תמי היקרה, בני לומד בבי"ס בגבעתיים. לבקשת מורתו היה עליו לעשות הרצאה על אישיות כלשהי. הוא בחר להרצות על רון. העבודה היתה מעניינת ומלווה בתמונות. הוא אף קיבל ציון גבוה. לצערי גם אני התאלמנתי לפני מספר חודשים ילדי הם רק בני 12 ו-9. שתדעי שאת גדולה מהחיים. חזקי ואמצי.
גל | 22.04.10
78.
יישר כוח !!!
אני לא מגיב בדר"כ אבל אחרי שקראתי את מאמרך אני חייב..את אישה מדהימה ואמיצה, אני מעריץ אותך וחלילה לא מתוך רחמים אלא מהכוח שבידייך להתמודד עם הכל, לשמור על כבודם של רון,צבי,זכריה,יהודה,מג'די,גיא וגלעד..עם ישראל לא צריך סדרות טלוויזיה בכדי להזדהות איתך ולכאוב את כאבך...כולנו מתפללים לשלומם ומצפים להם..
ohad | 22.04.10
77.
תמי, נגעת לליבי, דעי שרון בלב רבים מאוד מהעם, הלב כואב והעיניים דומעות לעיתים קרובות
לחוסר האונים וחוסר הידיעה באשר לגורלו הוודאי, כעסנו מאוד עם החזרת "קלפי המיקוח" שהיו עבור רון, מתרגשים מאוד בכל השמעת שירו של בועז שרעבי והרשימה ארוכה מלהכיל כמה רון מעסיק אותנו וכנראה ששום השמטה (בטוחני שלא במתכוון,אלא חוסר רגישות)לא תשכיח את רון מאיתנו לעד. אחת העם
מ.ק | 22.04.10
75.
תגובה לתמי ארד היקרה
תמי ויובל היקרים, אני אב שכול שכלתי את אייל היקר אני כל כך מבין את הרגשתך אבל יחד עם זאת אני לא חושב שריבלין עשה זאת מתוך כוונה רעה העם אתך ועם יובל כל הזמן אתם משפחה אצילה ואני גאה לראות אנשים כמוך בארצינו הקטנה הלוואי וישובו כל הבנים חזרה אל הארץ הזאת זה יהיה הרגע הגדול של המדינה בואו נתפלל כולם שזה יקרה אמן אמן ןאמן
משה אבישר | 22.04.10
74.
תמונת המצנח של רון ארד תמיד לנגד עיניי
הייתי ילדה שרון ארד נחטף, במשך שנים תמונת המצנח המרחפת בין שמיים לארץ ונוחתת בארץ רשע רדפה אותי , הניגוד בין איטיות המצנח באויר כאילו משהה את שינוי המציאות האיומה שעוד רגע תהפוך את חייו וחיי אהוביו... לא זקוקים לפוליטיקאים כדי לזכור
דנה | 22.04.10
73.
סליחה
היי תמי, סליחה שלא הקשבתי מספיק בריכוז לנאומו של יו"ר הכנסת. סליחה שלא השגנו אותך במחאה תקיפה על ניסוח אומלל זה. סליחה ממך ומבני משפחתך ומשפחות הנעדרים האהובים. אתם בלבנו לנצח. סליחה שלעולם לא נחוש את כאבכם כפי שאתם חשים בו. מבטיח להשמיע את קולי ולהיות ערני למען יקיריכם. יאיר
יאיר | 22.04.10
71.
מבין תומך ומחזק
כלוחם ששרד את קרב שולטן יעקב וזכה לחזור הביתה אני חשתי תמיד את אותה תחושה כשכונו חברי "שאר הנעדרים". אני בטוח שתחושה זו מועצמת אלפי מונים כשמדובר בבעל. כינוים כשאר הנעדרים הוא כדור שלג, עד כדי כך שבטקסים פנימיים ביחידות בצבא לא מודעים לשמות הנעדרים ולנסיבות היעלמם. בניי בזמן שירותם מחו על כך וגם העבירו הרצאה לחבריהם על קרב סולטן יעקב ועל נעדריו. לכל איש יש שם ומגיע לו ולמשפחתו הכבוד המינימאלי הזה.
יעקב | 22.04.10
70.
צודקת תמי ארד אבל בזמנו המצב היה הפוך
אני זוכר שלא פעם התלוננו הורי וקרובי הנאדרים האחרים שתמיד מדברים על רון ארד ולא מזכירים את שמם של יקיריהם. אז נכון תמי ומשפחת ארד היו מגויסים למטרה של רון ולא למטרות אחרות ובצדק, אבל זו דרך העולם. גלעד שליט הוא הסיפור הפעיל והאקטיבי ולכן בפרונט.
רמי | 22.04.10
68.
חבל שמשפחת שליט לא לומדת ממקרה רון ארד
ויחד עם יועצים הזויים ועסקנים לטובת עצמם, חוזרים בדיוק על אותן השגיאות - עצרות עם שירה וריקודים, צעדות, ארועי ספורט, בלונים ושאר גימיקים מטורפים. במקום לרכז מאמץ בירושלים מול הממשלה כמו לוחמי יום כיפור - מוטי אשכנזי בקרית הממשלה, ולוחמי מלחמת לבנון הראשונה מול הבית של בגין. גם תמי ארד בעצם אומרת להם את זה, והם לא מפנימים.
יצחק | 22.04.10
57.
לא שכחנו ולא נשכח
תמי יקרה לעולם לא אשכח את רון ארד ואת תמונתו ועיניו העצובות בתמונה לעולם לא אשכח את מג'די חלבי, צבי פלדמן, זכריה באומל, יהודה כץ, וגיא חבר אין יום שעובר בלי שאבין שאני לא עושה מספיק לשיחרורו של גלעד ומנסה לחשוב מה עוד אוכל לעשות למענו. ריבלין לא יכול למחוק אותם אבל הוא בהחלט היה צריך להזכיר את שמם. הוא והכנסת בה הוא יושב לא עשו כלום בשביל להחזיר אותם ולא עושים כלום בשביל להחזיר את גלעד וזה הרבה יותר חמור מזה שהוא לא הזכיר את שמם. קראתי ובכיתי.
דבי | 22.04.10
55.
יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט
שמכם הוא סמל למדינה שלי.כל אחד מכם הוא חלק ממנורת שבעת הקנים של מדינת ישראל. במדינה שכל כך כואבת שביום הזכרון כולם מאוחדים בכאב ולא בשום דבר אחר לפעמים שוכחים מה יותר כואב ממה-הנופלים שיש להם קבר או אלה שכאב וסבל ואי-ודאות הם מהותם היחידה. אולי פוליטקאי אחד שכח להזכיר את חשיבותם בעיננו אבל אנחנו לא זקוקים לתזכורת שלו. סמל הוא משהו ניצחי ומשמעותי פוליטקאים באים והולכים......
טלי | 22.04.10
53.
נזכור ולא נשכח
שמו צרוב בנשמתנו. שם, תמונה, זהו. עבורנו הוא סמל, אין לנו מושג מה הכעיס אותו, מה הצחיק אותו, מה גרם לו להתרגש...את, יובל, המשפחה, חיים יום יום את האין הגדול. את החסך האיום. אמא של רון , בתיה ארד נענשה את העונש הנורא מכל - ללכת לעולמה מבלי לקבל ולו תשובה מה קרה לבנה יקירה. המעט שאנחנו מחוייבים לך, ליובל לבתיה ז"ל לאחיו של רון - הוא לזכור ולא לשכוח שהיה, ואולי עודו איש ושמו רון ארד. איש שיצא בשירות מדינה ישראל. איש שצנח חי לשבי בשירות מדינת ישראל. איש שלא חזר בשירות מדינת ישראל וגורלו לא נודע. נזכור ולא נשכח
ללא שם | 22.04.10
51.
תמי יקרה- אנחנו לא שכחנו
לא ראינו את נאומו של ריבלין, ומן הסתם לא היינו היחידים... וגם בין השומעים , אני בטוחה שלא הבחינו במילים כמוך, מה שחשוב זה שאת מגיבה ודברייך תמיד נשמעים ותמיד נלגמים בשקיקה - את זו שמחייה את רון, את זו שמעלה אותו לכותרות ולך היכולות לגרום לנו , לכולנו , לזכור ולא לשכוח - היי חזקה !!!
גלי | 22.04.10
50.
תמי היקרה
מה שכתבת הינו בבחינת כל המוסיף גורע. רק שני דברים כדי לחזק - תהיי בטוחה שרון ארד חקוק לנצח נצחים בליבם של כמעט מאה אחוזים מתושבי ישראל כולל ילדים קטנים בני 4 ומעלה שיודעים בדיוק מי זה רון ארד,ואני עד לכך מכל שנותי כפעיל בועד בית הספר שבו לומדים ולמדו ילדי לאורך כל השנים. דבר שני תמי - לי קוראים יובל. ומאז שראיתי את התמונה המפורסמת של יובל שלך על הכתפיים של רון והיא בעצם יובל הבת הראשונה שנתקלתי בה ומבחינתי אתם הראשונים שהבאתם את השם יובל לבת (לפחות ממה שאני מכיר) וזה עשה לי רגש מאוד מיוחד עוד מאז שיובל שלך היתה בת חמישה חודשים על כתבי אבא. אני שמח שנתנה לי ההזדמנות לכתוב לך כמה מילים כי באמת אין מילים לתאר את תחושת ההזדהות איתך ועם יובל ואני בטוח שהרוב הגדול במדינתנו (חסרת הטקט לפעמים) מרגישים כמוני.
יובל | 22.04.10
49.
היא צודקת בכל מילה יש לי צמרמורות
ההתבטאות של ריבלין הייתה לא לעניין! האנשים האלו הקריבו את הדבר היקר ביותר להם-חייהם למען המדינה, למעננו כל מי שגר בארץ. אז עוד 3 דקות להזכיר את השמות שלהם... תמיד נזכור: יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי.
דינה | 22.04.10
48.
אפשר להבין אותך, אשה יקרה
כי הרי אין יהודי שהוא רק שם, הוא עולם ומלואו, ואם גם את שמו לא טורחים להזכיר אז מבחינתי כל הנאום המרגש והמרטיט של רובי ריבלין כלא היה. נדהמתי כמוך כששמעתי את ריבלין מזכיר רק את גלעד, זה צרם לי וגרם לי לתהות, מתי רון נעלם מהשיח הציבורי והפוליטי כשבוי שצריך לפעול ולהשיבו.
יפה | 22.04.10
47.
לעולם לעולם לעולם שמותיהם בליבי.
תמי יקירתי, שמו של רון ארד מצלצל בליבי כמו פעמון כנסיה ביום הזכרון, גלעד שליט זה פצע שלא מגליד בתוך הלב, כל הנעדרים מהווים עבורי בארוניה תקווה בלתי נגמרת.. הם נמצאים באמצע ,לא חיים ולא מתים, הם נצחיים, התקווה מתה אחרונה, וכנעדרים התקווה תחיה לתמיד. ביגון רב אני מודה שחללים נשכחים, הם נזכרים בתודעה כמקשה אחת, ולצערי אין להם אינדובידואליות, הם מקשה גדולה מיהלום המהווה לתפארת מדינת ישראל,אנשים גיבורים,נעלים,טובים.כאחד שאיבד חבר בסדיר. בלתי אפשרי לשכוח אנשים טובים. אני מאוד מקווה שהתגובה שלי לא נובעת רק בגלל היותי אחד שחווה אובדן וכאב.אני מאוד מקווה שכל עם ישראל חווה הזדהות עם השכול ,אובדן ,כאב שעבר על הלאום היהודי (בנוסף גם עדות נוספות שמשרתות בצהל).אל תוותרי לחברי כנסת ,הם ידועים כאנשים צבועים עם זכרון קצר.הם לא שווים כעס, את הזיכרון לא מטמיעים בעם בטכס אחד. תמי יקירתי כפי שציינתי במהלך התגובה-תקווה מתה אחרונה. תמשיכי לעלות את זכרונם. אני רוצה שגם הילדים שלי ידעו מי זה רון ארד דרכך ואולי בעזרת השם חי. תמי תשמרי על עצמך ועל שמו של רון.לעולם אל תוותרי. לעולם לא.לעולם לא. לעולם לא!!!
BGU Student | 22.04.10
46.
ה' יעזור...
אני מתמלא תקווה נוכח מכתבך ובעצמי אני מייחל כבר ליום שיהיה לו הרבה יותר משם, שיהיה לו פרצוף, עיניים שיביטו, שיהיה גוף לחבק וכו'. אסור לשחרר את השמות האלה מהתודעה הציבורית, פשוט אסור. חייבים לזכור שאלו אנשים אמיתיים ולא לקבע אותם בתודעה כחטופים!! זה יכל להיות כל אחד מאיתנו ומיקירנו... אני מתפלל יחד איתך. רק טוב.
ניסים | 22.04.10
45.
תמי היקרה, אני לא שוכח את מה שקרה עם רון ומה שקורה עם גלעד
ההתנהלות של המדינה היא כתם כבד ואפל על ההתנהלות השליטונית. במקום לפעול מייד עם הנפילה בשבי גוררים רגליים, מפחדים לעשות את הצעדים הנכונים. כל שר נדבק לכיסא ועושה רק מה שטוב לו פוליטית אני עדיין לא מבין עד היום למה לא פעלו מייד עם נפילת רון בשבי, ובכל הכח. אני גם לא מבין איך השלטון מקבל מצב שגלעד מוחזק בשבי בעזה, ולא עושים שום כלום כדי לחלצו. לאהוד אולמרט כראש ממשלה יש אחריות אישית ועיקרית עם מה שקרה. הוא זה שהעדיף לא לחלץ ולא לפעול. כנראה זה יותר קל כששני הבנים שלך לא שירתו בצבא ונהנים להם בחו"ל. אני את המסקנות שלי הסקתי. את הילדים שלי אני אחנך אחרת.
אבי | 22.04.10
43.
מבינה אותך ותומכת בך מאז ומיתמיד
אני אלמנת צה"ל 18 שנה ,מהרגע שהתאלמנתי אני במאבק תמידי יחד עם חברותי,לשמר את זכר יקירינו ולכבד אותו בעיני הרשויות ,אנשים שוכחים שבזכות הגברים שלנו מדינה זו מתקיימת.זו שנה אחר שנה שאנו סופגות את ההתעלות הזו וכול פעם אנו צריכות לקום בצעקה כדי שיזכרו אותם וזאת כדי לכבד את זכרם בפני ילדנו שגדלים בצל האובדן , מה נאמר להם? נותר לנו לצעוק כדי לשמר את זכרם. אני איתך.
שפרה | 22.04.10
41.
תמי היקרה
תמי, בני האמצעי נולד בשנה בה נפל רון ארד עם מטוסו בשמי לבנון, ומאז ועד היום כ 21 שנה אני זוכר את רון ארד כפי שאני רואה את בני, אין זה חשוב כלל מה בליבם של פוליטיקאים, העם מרגיש את רון , העם זוכר את רון והעם מצדיע לרון. בשנה שעברה השתתפתי בעצרת בדליית אל כרמל לציון העדרותו של מג'די חלבי ואחרי שיחה עם קרובים והמשפחה אני יכול להבין רק קמצוץ מהסבל הנורא. ליבי- ליבנו איתכם ועם יקריכם. מיכאל ש.
מיכאל | 22.04.10
40.
תמי יקרה - רון בליבי כל יום ויום
רובי ריבלין הוא רק פוליטיקאי קטן. 'נאום ירושלים' שלו היה לא יותר מיריית הפתיחה למירוץ שלו לנשיאות. אל תקחי ללב! אני ורבים כמוני חושבים רבות על רון ועדיין מקווים ומתפללים לטוב. העם לא שכח את רון אל דאגה! 'רון בלב' זה לא רק סלוגן מוצלח.זו עובדה! ולרובי ריבלין - תתבייש!!!
נוני | 22.04.10
31.
כמה מילים....
תמי יקרה, איננו מכירות ואני עוד אחת מרבים שכואבת ודואבת וחסרת היכולת להבין בכלל את האובדן שלך ושל משפחות הנעדרים, השבויים, החטופים באשר הם. הייתי בכיתה ו' כאשר רון נפל בשבי. מאז בגרותי, במשך שנים, בכל שישי בהדלקת נרות אני מסיימת עם תפילה להחזרת רון הביתה. אין דרך לחזק, אין דרך לעודד, אין דרך לתמוך, אין דרך לעצור את הלהב הנועץ בליבך מדי רגע ורגע, אין דרך לעצור את המחשבה אילו לא... אחרי כל כך הרבה שנים אבל יש דרך לומר לך: חזקי ואמצי! ולשלוח חיבוק לרגע אחד, שתדעי שיש עוד מישהו איתך. בברכה.
ניו | 22.04.10
26.
תמי יקרה - רון בליבי כל יום ויום
רובי ריבלין הוא רק פוליטיקאי קטן. 'נאום ירושלים' שלו היה לא יותר מיריית הפתיחה למירוץ שלו לנשיאות. אל תקחי ללב! אני ורבים כמוני חושבים רבות על רון ועדיין מקווים ומתפללים לטוב. העם לא שכח את רון אל דאגה! 'רון בלב' זה לא רק סלוגן מוצלח.זו עובדה! ולרובי ריבלין - תתבייש!!!
נוני | 22.04.10
25.
יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט
יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט, יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט, יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט, יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שלייהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט, יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט, יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט, יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט, יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט, יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, רון ארד, גיא חבר, מג'די חלבי, גלעד שליט - אתם בלבנו.
עינת | 22.04.10
21.
צודקת, רציתי רק לאמר לך שלא כולם ככה
אפילו בנאום בשכונה קטנה ברמת גן - קרית קריניצי,בנאום של הנציג הרשמי, אייל (סליחה, אבל אני אפילו לא יודעת מה התואר המדויק שלו) כשהוא הזכיר את הנעדרים הוא הזכיר את כל הרשימה. (אם אפשר לעשות זאת בעצרת שכונתית, על אחת כמה וכמה זה היה צריך ליהיות בעצרת מרכזית, ארצית!) הרשימה לא ארוכה (לשמחתינו), ואפשר ורצוי בהחלט אם מזכירים שם אחד - להזכיר את כולם! אין הבדל בין תמי ויובל ארד לבין אביבה ונעם שליט! אנחנו לא שכחנו, התמונות של רגעי השבי שלו חקוקות בזיכרוננו גם המחדלים שהביאו אתכם למצב שבו אתם היום . מאחלת לך ולמשפחתך רק טוב.
גל | 22.04.10
19.
כמה עצוב ומרגיז
תמי יקרה, העלתי את המאמר שלך לפורום אתר "ערים בלילה", שם לא מפסיקים לחשוב על רון. הם היו גם הקבוצה היחידה שכאשר הפגינו בזמנו למען שליט רגב וגולדווסר, נשאו כרזות עם תמונותיהם ומספר ימי העדרם של רון, יהודה כץ, צבי פלדמן, זכריה באומל, גיא חבר ומג'די חלבי.
יונה | 22.04.10
14.
ומה לגבי נעדרי מלחמת יום כיפור?
הדוד שלי נעדר ממלחמת יום כיפור וישנם לדעתי קרוב ל-10 נעדרים נוספים מאותה מלחמה ונעדרים נוספים ממלחמות שקדמו למלחמת יום כיפור. אנחנו לא חיים לפי מה שאקטואלי לתקשורת, אצלנו לא השתנה שום דבר, סבתי עדיין מחכה כל יום לחדשות מבנה שנעדר ולא שב ממלחמת יום כיפור. הלוואי ותפסק הסלקציה (סליחה על הקונוטציה) בין נעדרי המלחמות, כולנו בסירה אחת.
דן | 22.04.10
9.
תמי היקרה, את צודקת בהחלט, ליבי איתך.
לא ייתכן שלא ייצינו את שמם במלואם. לא ייתכן שלא יציינו אותם בריש גלי, באותיות קידוש לבנה שיהיה ברור שלא שכחו אותם, שיהיה ברור שעדיין חושבים ומנסים. לפחות למראית עיין כי אני לא יודע מה באמת נבחרי הציבור עושים למענם... ליבי איתך
א.א | 22.04.10
8.
ממתי הממשלה שלנו קוצרת גאווה?
תמי יקרה, ראשית אני מחזקת את ידייך! כואבת את כאבך ובהחלט דעי לך שבכל פעם שמזכירים את גלעד שליט, רון ארד גם נמצא בליבי. ובכל פעם שאני שומעת את השיר של בועז שרעבי "כשתבוא" אני מזילה דמעה... פשוט כואב הלב.... מבינה את כאבך על כך שלא אמרו את שמם המלא של הנעדרים, אבל זכרי שאיש כנסת אחד לא ישנה ולא משקץ את מה שנמצא בתוך ליבם של אומה שלמה.... רון ארד לעולם לא יישכח על ידינו!!!!!!!!!!! באהבה גדולה, רויטל
רויטל | 22.04.10
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת